ערך השולחן אבן העזר כח

בר שמואל וכו' ע"ש ואע"ג דכ' הח"מ ס"ק ק"ד והב"ש ס"ק קנ"ה דאין לסמוך עליהם למעשה דרוב הפוסקי' לא ס"ל הכי ע"ש ה"ד במקום דס' דאורייתא וכ"כ מהר"ם מלובלין בתשו' סי' קכ"ט ובתשו' צ"צ סי' נ"ט דאזלי' לחומרא באיסו' א"א כמ"ש הריב"ש ופ' מור"ם בסעיף ט"ז ע"ש א"כ במקום שיצתה מס' דאורייתא כגון במים שאל"ס דהוי דרבנן אזלי לקולא והט"ז ס"ק ס"ז כ' דבילדותו ראה עיגונא א' שבאה לפני חכמי הדור זקנו מהר"ר יצחק בר בצלאל ורש"ל והביאו דברי המרדכי אלו להלכה ורש"ל כ' שם דלא סברת הלב לחוד היא אלא יש הוכחה לזה מתלמוד וא"כ במקו' שיצתה מס' דאורייתא כגון מים שאל"ס דהוי דרבנן אזלי' לקולא ועיין בתשו' מהר"ם אלשקר סי' קי"ג וכ"ש בנ"ד

(לח) דין כ"ד דחיישי' לשאלה וכו' כ' בתשו' בשמי' ראש סי' קל"ז על איש א' שהלך עם בנו מהעיר ואחר יו"ד ימים נמצאו ב' הרוגים ואחד ניכר בפרצופו וכל גופו בשלימות שהוא אותו הנער בנו והב' פניו חבולים ועיניו נקורות אם מחזיקי' מזה על זה לא מצאתי לאומדנא זו ראיה ובקל ימצא שנתפרדו האב לקח לו דרך לבדו והבן נטפל עם איש אחר ונהרגו אבל ודאי סברא הוא דלא חיישי' לשאלה כה"ג דלישבוק נפשי' ערטילאי וישאל לאחר מחלוקו עד מגורו וכיון שמכירי' בכל כליו בטביעו' עינא אין להסתפק ע"ש וכ"כ מהר"ם מפדווא סי' נ"ו ומהרימ"ט סי' ל"ה והביאם הכנ"הג הגב"י אות ש"ו וכ' דבתשו' חלק על מהרי"ט ן' יעיש בזה דלשו' דחיישי' לשאלה מיירי אפי' אין לו רק מלבוש א' דחיישי' שמא השאילו לאחר והוא קנה אחרים או שהחליפם ע"ש וכ' ה' נודע ביהודה חא"ה סי' נ"ב צ"ל דגם הכנ"הג אפש' דדוקא במלבוש א' או שנים אפי' היו צריכים לו חיישי' שהחליף אבל אם היה לבוש כל הבגדי' מכף ראשו ועד קדקדו דניחוש לשאלת כולם זה דבר רחוק מצד וכן דעתי נוטה דזה עדיף מכלי' דאמ' בגמ' דלא מושלי אינשי ע"ש ומדברי הכנ"הג נר' דעתו דאפי' בכל בגדיו חיישי' לשאלה ע"ש גם ה' פני משה סס"י כ"ו כ' סברא זו דלא שכיח שישאיל כל בגדיו ומ"מ אין להקל בערוה חמורה אלא בצירוף ס' אחר ע"ש ולעד"ן להקל כמ"ש בתשו' בשמים ראש ושאר אחרונים ועיין בס' בית דוד סי' ה'

(טל) דין כ"ו אבל אחר ג' אין מעידין עליו וכו' ה' כנ"הג בתשו' בעי חיי סי' י"א דף ח"י כ' דלא בעי' ג' ימים שלמים מע"לע וכן הוכיח בתשו' נודע ביהודה סי' מ' עש"ב וכן נר' לכאו' דגם באיסו' דאוריי' קי"ל מקצת היום ככולו אפי' לקולא כמ"ש בס' ע"הש חח"מ סי' ל"ה עש"ב וכ"ש לחומ' אבל בתשו' הריב"ש סי' שע"ז משמע דס"ל דבעי' ג' ימים שלמי' מע"לע וכן מבוא' בתשו' האחרונים כמ"ש ה' חקרי לב סי' ט"ו ע"ש

(מ) הגה אפי' בתוך ג' מדברי הריטב"א בחי' והביאו הנ"י שכ' אבל אם שהה במים ג' ימים ושהה אפי' שעה א' אחר שעלה וכו' משמע דדוק' אחר ג' ימים אבל בתוך ג' ימים לעולם מעידים עליו עד שימלאו לו ג' ימים וכן צדד הריב"ש סי' ש"פ אלא שסיים שם שאין ראוי להקל נגד הרמב"ן והרשב"א ע"ש וכ"כ ה' המאירי סוף יבמות ע"ש וכ"כ בתשו' בשמים ראש סי' קל"ו וזל ובזה אני רואה פקפוק בדבריכם שנזהרתם לכתו' שהיה בתוך ב' ימי' משעה שנטבע וזה לאפוקי מג' ימים שאם שהה אין מעידי' עליו ומה יועיל זה הלא גלוי לפניכם דבנטב' ונפלט לחוץ בעי' דראו לאלתר וכו' ונהי דלענין סימני' וכו' שלא נאמ' הדברי' אלא בע"ג שידע את הטביעה שאומ' בדדמי אבל בשהה זמן מה אחר הטביעה שדרכו לתפוח ולשנות צורתו זה אינו מטעם בדדמי ואין חי' בדבר וכו' ע"ש הרי דס"ל דאפי' בתוך ג' ימים ואפי' לא ראה הטביעה בעי' ראה לאלתר והטו' כ' דבלא ראה הטביעה לא בעי' לאלתר וזה הפך אביו הרא"ש ועיין במהרח"ש ובתשו' ה' נודע ביהודה סי' כ"ח

(מא) אם ראה מת על שפת הים אין ראיה שהמי' פלטוהו ליבשה דאימו' נתעלף אדם שם ומת או נפל שדוד מחליו שהיה לו ואין זה קורבה דמוכח לדון עליה תשו' בשמים ראש סי' קל"ו ע"ש

(מב) ספק אם נשתהה או לא וכו' כ' הב"ש דעד מפ"ע שראה אותו מת אחר שהעלוהו מן המים תלי' לקולא דא' ראה אותו תוך שעה א' כ"כ בתשו' מהריב"ל ומהרשד"ם ומ"ב ע"ש ומהראד"ב בס' לח"ר סי' ל"ד תמה על מהריב"ל היאך הקיל דנדו' הריב"ש סי' שע"ח עד השומע היה כמ"ש המעשה מהריב"ל סי' ג' ואפ"ה החמי' שם הריב"ש מה"ט דילמא לא חזייה בשעתיה ומשו' דלא אמ' קברתיו ולא הקיל מטעם עד השומע וכל הרבני' אשר כ' באותו הנדון לא הזכירו טעם זה ע"ש אבל בסי' ל"ו כ' ואי משום וכו' והיכא דנסתפק אם הוא תוך ג' או לא איכא רבוותא דמחמרי גם לזה הס' אין לחוש כלל דנ"ד הוי עד השומע ולא עד הרואה וכבר כ' מהריב"ל ח"א סי' ז' דהיכא דלא ידעי' אם בתוך ג' או לאחר ג' בעד השומע תלי' להקל שזה שהגיד לו נתברר לו שראה תוך ג' ימים סמוך למיתתו וכו' ע"ש ונר' דדוקא בס' אם שהה ג' ימים מקילי' אבל בס' שהה שעה אחר שעלה מן המים תלי' לחומ' שכ' הר"ן בתשו' סי' ע"ח הביאו מרן הבז על מימון מאלקי שהיה בספינה שנטרפה זה כמה שני' ועתה בא הגוי ואמ' מסל"ת כי הוא היה מכירו והכירו על שפת הים בפרצו' פניו עם חוטמו וז"ל לפי' בנדו' זה כיון שזה העד לא העיד דחזייה בשעתי' אין להתי' אשה זו שאע"פ שנחלקו קצת המפ' בהא דתנן דאין מעידי' אלא עד ג' ימים בסתמא מאי דיניה שבתוס' כ' בל' הזה דיכול להיות דהיכא דאין ידוע מתי נהרג אין תולי' אלא תוך ג' ימים מסתב"ל שאינו ענין לנדו' זה דה"מ לשיעור ג' ימים דמסתמא אי לאחר ג' ימים היה כבר ניכר לעין ויותר קרוב לתלותו תוך ג' מלאחר ג' אבל בנפלט מן הים שאין שיעורו אלא שעה א' בלבד מן הסתם אין לתלות ולומ' בתוך אותה שעה שנפלט ראוהו שיותר מצוי ששהה יותר משעה א' ע"ש הרי דבנפלט מן הים יותר מצוי ששהה יותר משעה א' וא"כ אפש' דאפי' בעד השומע לא תלי' דעד הא' ראוהו תוך שעה מה"ט דמצוי ששהה יותר משעה ומהראד"ף שכתב דבעד השומע תלי' שעד הא' יודע שהיה בתוך ג' ימים היינו משו' דיותר קרוב לתלותו בתוך ג' מלאחר ג' אלא דבעד הרואה מחמרי' כיון דאפש' לשאול לו כמ"ש הרמב"ן בפ"ק דחולין והר"ן שם ובתשו' סי' ע"ג דאין סומכים אפי' על החזקה בדבר שאפש' לברר כדאמרי' בפ"ק דפסחים למנ"מ לישייליה ליתיה וכו' הא איתי' קמן אפי' חזקתו בדוק שיילי' ליה ע"ש וכן הוכיח