ערך השולחן אבן העזר כז

ס"ס שמא ישר' הוא ואת"ל גוי הוא שמא לא ראה ברובם למיתה ולא אמ' בדדמי אבל בודאי גוי אפי' אינו לפנינו חיישי' לס' שמא בדדמי אומ'. ועוד שהרי המ"מ בפי"ג מה' גירושין דאף רבי' סובר דגוי מסל"ת ואומ' מת פ' א"צ לומ' קברתיו ודוקא הכא שאמ' איש יהודי שהיה עמי וכו' ולא הזכי' היהודי צ"ל קברתיו וכ"כ הריב"ש סי' שע"ח ע"ש וכ"כ הר"ן בתשו' סי' ג' ומהרא"י סי' רכ"ג דה"ד שאין הגוי מכירו וכו' וכ"כ ה' המאירי סוף יבמות ע"ש ופן תפס הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' רצ"ד ותרנ"ז ע"ש וא"כ בא' שעמד על ראש ההר ואמ' איש פ' ן' פ' ממקום פ' שהזכי' שמו ושם אביו ושם עירו דודאי מכירו אפי' היה גוי לא חיישי'. וגם לתי' הר"י שניש שכ' מרן הב"י דאצ"ל קברתיו אלא כשהגוי נמצא בעת מיתתו חיישי' דילמא אמ' בדדמי וכו' נר' דודאי התם לא חיישי' דהוי ס"ס שמא ישר' הוא ואת"ל גוי הא שמא לא היה שם בעת מיתתו ואת"ל היה שם שמא לא אמ' בדדמי וכבר כ' מהרח"ש דף כ"א ע"ד דדוקא היכא דודאי נמצא בעת מיתתו אבל על הסתם אמ' מת פ' לא אמרי' שנמצא בעת מיתתו דהא ההיא מאן איכא כי חיוואי שבי' חיוואי וכו' משמע שעל הסתם אמ' מת ולא בעי קברתיו וכ"כ מהרשד"ם סי' פ"ז ע"ש וא"כ כ"ש התם דהוי ס"ס שמא ישר' הוא ואת"ל גוי הוא על הסתם לא אמרי' שנמצא בעת המיתה. ופן לתי' הריטב"א בחי' והביאו הנ"י דכל היכא דהגוי מבריח ואמ' מאן איכא בבי פ' כיון דמעייל נפשי' לאכרוזי אי לאו דקי"ל דשכי' לא הוה אמ' וכו' ה"נ זה שעמד על ראש ההר ואמ' מת פ' אפי' הוא גוי אי לאו דקי"ל דמת לא הוה אמ' ועיין למהרש"ל ביש"ש פי"ו סי' כ"א

(לג) הגה ודוקא כה"ג שאינו מזכי' שם המת וכו' זל המ"מ בפי"ג מה' גירושין דגם רבי' סובר שא"צ בגוי המסל"ת אומ' מת פ' שיאמ' מת וקברתיו וכן מבו' מדבריו למעלה וכו' וכ"כ ואפי' היה הגוי שהסל"ת ואמ' טבע פ' בים ונשאת ע"פ ה"ז לא תצא וכו' אבל בכאן הוא שצ"ל קברתיו לפי שאין הגוי מזכי' שם היהודי אלא שאומ' איש וכו' וכ' מהרח"ש דף ץ' דמהרש"ך תמה דהא דצ"ל קברתיו ה"ט דחיישי' שמא אמ' בדדמי וה"ד לכתחי' אבל אם נשאת לא תצא וא"כ מאי ראיה מההיא דטבע וכו' ולי יראה שסוברי המ"מ דדוקא בהנך דכ' הרמב"ם בההיא אם נשאת לא תצא הוא דאמרי' הכי אבל השאר שכ' הרמב"ם סתם הוא לעיכובא ואף אם נשאת תצא וטעמא וכו' אבל הכא שהוז' בגמ' קברתיו סתם לעיכו' קאמ' וכ"כ הריב"ש בהדיא וכו' ע"ש נר' דס"ל דגם בגוי מל"ת שמת ביבשה אם לא הזכי' שמו ולא אמ' קברתיו אף אם נשאת תצא אבל המש"ל שם תי' דס"ל דאם בעלמא אפי' הזכי' שמו צריך שיאמ' קברתיו ביבשה משא"כ בישר' לא היו מתירי' בגמ' גבי טביעה בגוי וכו' גבי מים שאפי' ביש' חוששין לבדדמי לא הי"ל להתיר ואפי' נשאת תצא ע"ש ולפ"ז דוקא בטב' בים כיון דאפי' בישר' צ"ל קברתיו דחיישי' לבדדמי בגוי מל"ת ולא אמ' קברתיו אפי' נשאת תצא אבל במת ביבשה דבישר' אצ"ל קברתיו בגוי דצ"ל קברתיו ה"ד לכתחי' אבל אם נשאת לא תצא ואם הזכי' שמו תנשא לכתחי' ותשו' הריב"ש היא במת במלחמה או טבע בים

(לד) דין ח"י הגה וי"א במקו' שמזכי' שמו לבד בעי' שיזכי' עירו וכו' גוי שבא ואמ' אוהבי פ' מת אפי' לא הזכי' שם עירו כיון שאמ' שהוא אוהבו ונודע לאשתו ובניו שהיה אצלו בביתו והיה אוהבו הוי סי' מובהק יותר משם עירו ש"ות בשמים ראש סי' קל"ו ע"ש וכ"כ מהרשד"ם חא"ה סי' ל"ה

(לה) אבל אם הזכי' שמו ושם אביו וכו' בתשו' צ"צ סי' ח"ן האריך בתשו' הרא"ש ומהרי"ק והעלה דשמו ושם אביו לבד לא מהני אא"כ איכא הוכחה על מי מעידי' אבל בלא הוכחה אפי' כמה שמות אבותיו לא מהני עש"ב

(לו) ושם יחוסו חשו' בשם אביו הרא"ם ומהרשד"ם בתשו' ומהריק"ש בס' אהל יעקב סי' קי"ד ע"ש

(לז) גוי מל"ת שהעיד שלמה אל' גרבי מת סתם ולא הזכיר לא שם אביו ולא שם עירו לכאו' נראה דאין זה עדות ואע"ג דרוב האחרונים ס"ל דכשהמעיד הוא בעיר ההיא ואמ' פ' נהרג או מת כיון שאמ' בסתם על פ' הידוע מאותה עיר קאמ' וכ"ש דכשהמעיד והשומע הכל מאותה העיר וכ"כ בתשו' מרן מדיני גוי מסל"ת סי' ג' על עדות שלמה אל' גרבי ע"ש כבר כ' מהרח"ש בקונט' דל"א ע"ג ובתשו' סי' נ"ו דאפש' דה"ד משום דהזכיר שמו ושם אביו ולומר אפי' למ"ד דבעי' ג"כ שם עירו בזה מספיק שמו ושם אביו ושמו וכנויו הוי כשם אביו וכן הסכים ה' תורת חסד סי' רע"א ע"ש וא"כ בנ"ד שלמה אל' גרבי לא הוי כנויו ולא שם עירו דשם המלכות לא מיקרי שם עירו כמ"ש מהרי"קו שרש קפ"ה ומרן בתשו' הביאם הכנ"הג הג"הט אות רנ"א ע"ש אבל מהרשד"ם סי' נ"ג וסי' נ"ז על גוי מסל"ת שהרגו את מרדכי כ' וז"ל ועל מה שלא הזכיר הגוי אלא שם מרדכי לבד וכו' יראה שאין בדברי הגוי הבנה כלל אם לא שנאמר שהיה מדבר על מרדכי הידוע ביניהם שאל"כ איך אמ' מיום שהרגו את מרדכי הי"ל לומ' מיום שהרגו יהודי אחד ושמו מרדכי מדקאמ' את מרדכי נראה שעל מרדכי הידוע ביניהם מדבר וכבר אמ' שאין בעיר ההיא מרדכי רק ר' מרדכי דב' אשר הוא היה ידוע ומפורסם ביניהם וגם זה ר' מרדכי היה רגיל בכפר ההוא כל ימי חייו א"כ מזה נראה דאין לספק במרדכי אחר וכו' ע"ש ומהרימ"ט סימן ל ו סמך ע"ז למעשה ע"ש והגם שמהרשר"ם סי' ר"מ לא מלאו לבו להתיר בטעם זה לבד ע"ש הרי מהרימ"ט המך ע"ז למעשה דאפי' לא הזכיר הגוי רק שמו מהני וכ"כ מהרימ"ט סי' כ"ג גוי מל"ת שהרגו פ' ולא הזכי' שם אביו ושם עירו וז"ל אבל ממה שא"ל העכ"ום כי הנה באלי נתעכב והרגו אותו משמע שהוא באלי הידוע להם שאל"כ היל"ל כי הנה איש א' ששמו באלי אירע לו כו"ך ע"ש וכן הסכים ה' פני משה ח"א סי' פ"ד מתשו' מהרימ"ט הנז' ומתשו' מרן דאפי' לא הזכיר רק שמו לבד מהני בכה"ג ודלא כמהרח"ש ע"ש והנה המרדכי בפ"ב דיבמות והגמי"י בפי"ג מהלכו' גירושין כ' בשם תשו' רבי' יצחק בר יעקב ור' אלעזר בר' יהודה והר' קלונימוס ן' רבי' גרשום דלא שייכא אותה בעיא גבי גוי שאינו נאמן כ"א לפי תומו דבשלמ' ישראל המתכוין להתיר י"ל דנתן דעתו בשעת מלחמה להעיד ואמר בדדמי ודבר ההוה להיות אבל הגוי המספר מעשה ל"ת ואין כוונתו לשום דבר אינו אומ' אחר הנדמה כ"א כאשר ראה וסברא נותנת דלא שייכא בגוי וכן הסכימו הר"ן בר שמעון ורבי' שמחה