ערך השולחן אבן העזר קסו

יחידאה הא קי"ל הלכה כסתם משנה וכן הלכה כר"י לגבי ר"ש ונראה דס"ל דקי"ל כר"ש נגד ר"י וכבר האריך בספר יד מלאכי סימן תקע"ז ותמה על הב"י בי"ד סימן קי"ט שכתב וידוע דר"י ור"ש הלכה כר"ש ובש"מ על ב"ק כ' דר"י ור"ש הלכה כר"י וי"א דהלכה כר"ש וכן פסק הרא"ה ר"י מחייב ור"ש פוטר וקי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"ש וכתב שהראה יחיד הוא נגד רוב מנין ורוב בנין דפסקו כר"י עש"ב ולא זכר דברי מרן כאן שכת' דקי"ל כר"י נגד ר"ש מיהו אפשר דהר"ף ס"ל כהרא"ה דקי"ל כר"ש נגד ר"י וכן כ' הר"א ממיץ בספר יריאים סימן ל"ג קי"ל כר"ש נגד ר"י ור"מ וכו' וכ"כ בס' ראב"ן דף קכ"ב עיין שם הרי דראב"ן והר"א ממיץ סברי כהרא"ה דקי"ל כר"ש נגר ר"י ואינו רחוק אם גם הר"ף ס"ל כותייהו וא"כ א"ל דאף על גב דסתם משנה כר"י כיון דר"ש חולק בצדו לא קי"ל כסתם משנה שכ' הרי"ף והרא"ש בשבת במשנה דכל הכלים הניטלי' בשבת שבריהן ניטלין עמהן וכו' רי"א ובלבד וכו' ואומר בעל הלכות משמיה דרב צמח גאון דהלכת' כר"י דקי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י וה"ט לאו דוקא דכי אמרינן ר"מ ור"י הלכה כר"י ה"מ היכא דפליגי בהדיא אבל היכא דדברי ר"מ סתם ור"י הוא דפליג בהדיא לא אמרינן ר"מ ור"י הלכה כר"י אלא הלכה כסתם דאף ע"ג דפליגי בהדיא בברייתא כיון דסתם לן תנא כר"מ הלכתא כותיה ולא חיישינן למחלוקת דברייתא עכ"ל אם כן לרב צמח אפי' סתם משנה כר"מ כיון דר"י חולק בצדו הלכה כר"י וה"נ אף על גב דסתם משנה כר"י כיון דר"ש חולק בצדו הלכה כר"ש דקי"ל דר"י ור"ש הלכה כר"ש

(ב) כתב הטור אם הפילה נפל אחר מותו מתייבמת והר"ף כתב היכא דאיכא לאסתפוקי שמא כלו לו חדשיו אפילו ילדתו מת אסורה להתייבם וחולצת כדמוכח בנזיר גבי אהא נזיר כשיהיה לי ולד והפילה הוי נזיר ספק לר"ש וכתב הב"י ומ"ש אם הפילה נפל אחר מותו מתייבמת כ"כ רי"ו אם לא יצא לאויר העולם קיים או חולצת או מתייבמת וכן מבואר בדברי הרמב"ם פ"א מהלכות יבום ובר"פ החולץ אמרי' אם יבא אליהו ויאמר אפולי מפלא בת וכו' ונראה דס' ליה דהא דמוכת בפרק החולץ דאם הפילה נפל חולצת או מתייבמת דוקא כשהפילה נפל ודאי אבל אי איכא לספוקי אי הוי נפל או לא אסורה להתייבם והוכח כן ממתניתין דנזיר הפילה אשתו אינו נזיר רש"א יאמר אם היה בן קיימא וכו' דבודאי נפל לא פליג ר"ש אלא בספק אם כלו חדשיו או לא ולהכי לר"ש הוא ספק נזיר ור"י לא פליג אלא בנזירות דספיקו להקל אבל הכא ס' דאורייתא לחומרא וכ"כ מהרשד"ם סימן ר"ח דמפ' הוא דהא דאמרינן הפילה מתייבמת דוקא כשהפילה נפל ודאי אבל אי איכא לספוקי אי הוא נפל או לא אסורה להתייבם ע"ש אבל הפרישה כ' וז"ל ואם הפילה נפל וכו' ר"ל שהולד לא יצא חי לאויר העולם ואפי' כלו לו חדשיו כיון שמת והר"ף כ' היכא וכו' ר"ל הר"ף פליג אמ"ש לעיל דאם הפילה מתייבמת ור"פ סבר דחולצת ואינה מתייבמת לא מיבעיא אם ודאי כלו חדשיו אף ע"פ שלא יצא חי לאויר העולם אלא אפי' ספק כלו חדשיו וגם לא יצא חי לאויר העולם אפ"ה אינה מתייבמת אבל ודאי לא כלו חדשיו אפילו חי כ"ע ס"ל דמתייבמת ע"ש נראה דסבירא ליה דבודאי נפל לכ"ע מתייבמת כדמוכח בפ' החולץ ובספק אם כלו חדשיו פליגי דלסברא א' אם הפילה נפל אפי' כלו חדשיו מתייבמת והר"ף חולק ל"מ אם ודאי כלו חדשיו אלא אפילו ספק אם כלו חדשיו אסורה להתייבם ומוכיח כן מההיא דנזיר הפילה נפל וכו' דע"כ מיירי בספק אם כלו חדשיו דאי בודאי נפל פשיטא דלא חשיב ולד ולכ"ע אינו נזיר ומ"ט דר"ש אע"כ מיירי בספק כלו חדשיו או לא וסתם מתני' דקתני אינו נזיר אוקי' לה כר"י דס' ליה דס' נזירות להקל וכן אמרי' עלה בירושלמי וחש לומר שמא בן קיימא הוא אר"י דר"י היא דר"י אמר ספק נזירות מותר ע"ש ואם כן גם ברישא דאמר הריני נזיר לכשיהיה בן סובר ר"ש דאם הפילה דהוי ספק נזיר כמבו' בגמרא שם ואם כן לענין זיקה לכ"ע הוי ספק דאורייתא וכן כתב מהרח"ש חא"ה סימן מ"א דהרמב"ם והסמ"ג ורי"ו והטור חולקי' על הר"ף וההיא דנזיר שאני דבנדרי' הלך אחר לשון בני אדם וא"ל כשאמר בשיהיה לי ולד בלשון בני אדם מקרי ולד אפי' ילדתו מת כל שכלו חדשיו אבל גבי יבום לא תלי' בלשון בני אדם דכתיב ובן אין לו וכו' ובן לא הוי אלא כשיצא לאויר העולם חי ע"ש וכתב הב"ח מיהו אם לדין יש תשוב' דנזירות שאני דבנדרי' הלך אחר משמעות הל' אבל אבל לגבי יבום נפקא לן מלהקים שם ומלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי ובילדתו מת שמו מחוי ע"ש וכן רישא דקתני הריני נזיר לכשיהיה לי בן ונולד לו בן ה"ז נזיר נולד לו. בת אינו נזיר וכ' הרע"ב דבל' בני אדם לא מקרי בן אלא זכר ולא נקבה ע"ש וכ"כ הטור ומרן בח"מ סימן רמ"ז באחד שאמ' ינתנו אלו לבני הם הזכרים ולא הבנות וכ' הסמ"ע משום דל' בני משמע טפי לזכרים ולא לנקבות וכו' וכ"כ המרדכי בר"פ מי שמת ונשאל בשם מהר"ם על עסק אדם שהתנה עם בניו הא' קודם שנשא אשתו השניה שכל בנים שיולדו לו ממנה ירשו חלק' בשוה ולא נולד כי אם בת א' וכו' דבת אינה בכלל בנים דתנן בנזיר הריני נזיר כשיהיה לי בן וילדה בת אינו נזיר ופריך בגמרא פשיט' ועוד וכו' ע"ש וזה הפך דברי המבי"ט ח"א סימן ק"ץ שכתב על תנאי כתובה שאם תתאלמן וכולי ואם יהיו לה בנים תקח כתובה (אה"ן עכ"מ ועיין למר זקיני זלה"ה לעיל בסי' קי"א דין א').