ערך השולחן אבן העזר קמח

אם ישאר לבנות כדי שעבודן ודאי מוכרים לכתחילה גם הרמ"ה שם סימן א' כתב וז"ל. תדע נמי מדאמרינן לקמן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו דמשמע. וכל שכן במרובים דבחזקתייהו קיימי ואס"ד ל"ש מרובי' ל"ש מועטים חד דינא נינהו דמוצי' מהם מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים מ"ש מרובים דפשיטא לן טפי ממועטים אלא משום דגבי מרובים כיון דכולם בחזקת בנים קיימי ואין מוציאי' מהם לבנות אלא על יד על יד פשיטא לן טפי דמה שמכרו מכרו וגבי מועטי' דמוציאי' אצטריך לאשמעי' רבות' וכו' עיין שם. משמע דגם בנכסים מרובים דבחזקת הבנים קיימי אין יכולי' למכור לכתח' להפקיע מזונות ואין חי' בין נכסים מרובים. לנכסים מועטי' דאסור למכור לכתחלה. ואם תפסו הבנות בנכסים מועטי' אפילו מכרו לא עשו כלום כמ' שכתב הרמ"ה שם סימן י"ח עיין שם וה"ה בנכסי' מרובי' אם תפסו הבנות כדי שעבוד מזונותיהם והבנים מכרו לא עשו כלום

(ז) דין י"ב אבל אם לא הניח אלא מטלטלי' וכו'. ומשכונה על קרקע כיון דיכול. המלוה לשלם לו ולסלקו דינה כמטלטלי' כדאמרי' בפר' אז"נ האי משכנתא באתרא דמסלקי אין ב"ח גובה הימנה משום דדינה כמטלטלי' ופסק' הטור בי"ד סימן קע"ב ע"ש

(ח) כתב הרב בית דוד סימן ע"ב דאפילו הבנים גדולים יזונו יחד דהיי' טעמא משום דהבנים יורשים מן התורה ולא הפקיעו חכמים ירושתם ואם כן אין חי' בין קטנים לגדולים מיהו נראה דה"ד כשאין לבן כלל שצריך לישאל על הפתחים אבל אם יש לו ואין צריך לישאל על הפתחים אין ניזונות אלא הבנות בלבד אחר כך מצאתי להרב המבי"ט חלק א' סימן רע"ז שכתב דדוקא בקטני' ולא בגדולים עיין שם. וז"ל המבי"ט ואי ליכא מותר תזון הבת ולא הבן כדאמרינן דהבנות יזונו והבנים ישאלו והיינו כשהבנים קטנים דניזונים משל אב כמו שהיו ניזוני' בחייו דאלו גדולי' כנ"ד שלא היה ניזון משל אב שהרי היה נשוי פשיטא דאין לו מזונות אלא ירושה אחר מזונות ופרנסת הבת עכ"ל ונראה דס"ל דבנים קטנים ניזונים משל אב כמו שהיו ניזונים בחייו כמו שצדד מהריב"ל ח"ב סימן ך' ע"ש והיינו דאמרינן בנכסי' מועטי' דליכא אלא כדי מזון הבנות יזונו הבנות והבנים ישאלו על הפתחי'

(ט) וע"י המטלטלי' יהיו מרובי' יירשו הבני' הק' הח"מ למה לא יאמרו הבנות א"א בתקנת הגאונים וכו' דהא קי"ל כל האומר א"א בתקנת חכמים שומעי' לו ע"ש. וכבר כתב מהר"ם בתשו' הקצרות סי' ר"ח והמרדכי פר' בתרא דכתובות דלא אמרו אלא בדליכא פסידא לאחרים והוא מוחזק כמו שהקשה ריב"א בב"ק גבי הא דאמר רבא אי שקלת כדינך שקול וכו'. ואמאי לא שקיל זיבורית כדהשתא ולימא אי אפשי בתקנת חכמים שתיקנו לי בבינונית ותי' דלא אמרו כן אלא היכא דליכא פסידא לאחרים והוא מוחזק וההיא דאיני ניזונת ואיני עושה שאני שהיא מוחזק' במעשה ידיה וכ"כ בס' א"ז דקמא בשם הרא"ש תי' דיב"א דאין אומרי' א"א בתקנת חכמים אלא להחזיק מה שבידו וכו' וכן בתשובת מהר"ם הארוכו' סימן רל"ז ע"ש. ואם כן אין הבנות יכולים לומר א"א בתקנת הגאוני' ולהפקיע ירושה דאורייתא להוציא מהיורשים

(יוד) הגה מיהו במקום שכותבים וכו' אבל הרדב"ז בתשובה ח"ד סימן ש"א קנ"ט הסכים שיזונו אלו ואלו דמסתברא כיון שחזרו הנכסים מועטים כדין מרובים שנוטלים אותם הבנים והם זנין את הבנות שהרי הבנים באים מכח ירושה והבנות מכח תקנה וכו' עש"ב וז"ל מהר"ם בתשו' הקצרות סימן רס"ז וששאלת' אם יכולי' האלמנה והבת לומר ליתומי' אחרי שחובו' גרועי' הם ואינם שוים אלא דבר מועט דהו"ל נכסים מועטים ניזונת הבת והאלמנה והבנים ישאלו על הפתחים נ"ל שאינן יכולים לדחות היתומים וכו' דדוקא במקרקעי איתא להא דנכסים מועטי' אבל לא במטלטלי' וכ"פ רבי' משה וכו' ע"ש משמע דבסתם כתו' קאמר שכותבים בה מטלטלי' אגב מקרקעי

(יא) דין י"ד אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטי' מכרן קיים התוספו' בר"פ מי שמת כתבו נראה לר"י דאפילו כבר תפסו הבנות או הגבו להם ב"ד אם מכרו אחים מכור והוכיח כן וכ"כ פסקי התוס' שם וה"ד יונה בעליות שם כתב טעם לדבר והאריך אבל הרמ"ה שם סימן י"ח כתב ומסתברא דאפילו למזונות דוקא דמכרו קודם חלוקה אבל לאחר חלוקה דאפיקו להו ב"ד הנכסים כדי מזונותיהם עד שיבגרו לא הא למה זה דומה למלוה ע"פ שקדם וגבה וחזר הלוה ומכר בנכסי' לאחר שגבה דאין מכירתו מכירה דייקא נמי דקאמר שקדמו ומכרו ולא אמר יתומי' שמכרו וכו' וכ"כ בעה"ע דף ע"ז תשוב' לר"ת האי קדימה דקתני קודם שומת ב"ד שיחתך הדין שהבנות נוטלות אותם אבל לאחר שומת ב"ד וראו שהם מועטים ופסקו לבנות אותם אם מכרו היתומים לא עשו כלום ע"ש

(יב) הגה ונדחו הבנות אפי' ממעות שקבלו מן המקח זה דעת הרא"ש אבל רבינו האיי חולק וכ"כ מהר"י בן מיגש בתשובה סימן ס"ב וז"ל וששאלת' על אמרם יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מה שמכרו מכרו אם הם מחוייבי' להוציא סך זה על הבנות אם לאו תשו' אין ספק שהם מחוייבים להוציאו עליהם ומ"ש מה שמכרו מכרו הוא לענין שאין מוציאי' מן הלקוחות הואיל ומכרו בהתר להיותם מועטים עכ"ל

(יג) דין י"ח אין אומרים יזונו הקטנות וכו' כתב הרשב"ץ בתשו' ח"ב סימן קס"ב אם האלמנה אינה רוצה לגבות כתובת' ורוצה להיות ניזונת אם הנכסים מרובים ומספיקים למזונות הבנות קטנות יזונו עם האלמנה והבוגרת אין לה מזונות דודאי כל זמן שהאלמנה ניזונת יש