ערך השולחן אבן העזר קמא

בס' ערך לחם סימן קי"א כת' דאם מתו הבנים והניחו בנים או בנות אינם יורשים כתו' אם אביהם דאינון ורתוו תנן ולא בני בנים ובתשוב' אהלי יעקב סי' ס"ח דייק מל' התקנה דקתני בנין דכרין אינון ירתון וכו' אינון ל"ל אלא ודאי אינון הם ולא יורשים יהיו בנים או בנות וכו' ואף על גב דפרכינן התם בגמ' בת בין הבנים תירות ומשני כנחלה שויוה רבנן וכו' לגבי בנים שלא יירשו הבנות עמהם לא שתהיה כנחלה ממש ליירש אותה הבנים בקבר להנחיל לבניהם וכו' ע"ש. וא"ל דה"ט משום דדעתו של אב קרוב' אצל בנו בדקי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואם היה בנו קנה משום דדעתו קרובה אצל בנו. וכתב הרא"ש בתשו' כלל פ"ב סי' ד' דדוקא בנו אבל בן בנו כאחר רמי וכמבו' בח"מ סימן ר"י ע"ש. וה"נ תקנו שירשו הבנים כתו' אמם שדעתה קרובה לבניה ולא לבני בניה וכן משמע בירו' פ' נערה מ"ח אר"ל נמנו באושא הכותב נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזוני' מהם בנים קטנים מהו ר"א בשם ריב"ח הוא ואשתו ובנים הקטני' ניזוני' מהם וכו' בני בנים מהו ר"מ אמר בני בנים שכאן הוא בנים שלהלן וכו' א"ל ריב"ב בני בנים קפצה עליהם ירושת תורה וכו' ופיר' הרב פני משה דר"מ אמר כמו להלן בירושה בני בנים הרי הם כבנים כן לענין מזונות א"ל ריב"ב בני בנים קפצה עליהם ירושת תורה כלומר שאני בירושה שקפצה עליהם ירושה מן התורה שהם באים תחת אביהם אבל גבי מזונות דלא מן הדין אלא מתקנת חכמים לא תקנו אלא בבניו וכן פי' הר' שדה יהושע ע"ש. ונראה מסקנת הירושלמי כריב"ב דלענין מזונות הבנים דתקנת חכמים היא לא תקנו אלא בבנים ולא לבני בנים וה"נ כתובת בנין דכרין דתקנת חכמים היא לא תקנו אלא לבנים ולא לבני בנים וק"ו הוא אם מזונות שחייב לזון בניו ובנותיו הקטני' אמרי' דבני בנים אינם כבנים בתו' ב"ד דלא תקנו אלא לבנים ולא לבנות כ"ש לבני בנים דלא דדעתו של אדם קרובה אצל בנו ובתו ולא לבן בנו וכן בירושלמי פ"ק דקידושין אמרי' ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מיעדה ואין מיעדה לבן בנו ר' שמואל ב"א בעי' קמי' ר"ז בפרשת נחלות את עביד בן בנו כבנו והכא לית את עביד בן הבן כבן וכו' התיב ר' תנחום הרי פרשת נחלות עשית אח כבן ושאר כל הקרובים כבן את עושה בן בן כבן וכאן שלא עשית אח כבן ושאר כל הקרובי' כבן אין אתה עושה בן בן כבן וכו' וכתבו המפ' כלו' בענין נחלו' שעשי' האת כבן שאם אין לו בן האח יורשו או שאר קרובים משום הכי אתה עושה בן הבן כבן אבל כאן ביעוד דאין אתה עושה אח כבן ושאר קרובי' כבן מ"ה אין אתה עושה בן הבן כבן ע"ש. הרי דהתורה לא עשתה בן הבן כבן אלא בנחלה דגם האח ושאר קרובים הם כבן אבל במקום דאין האח ושאר קרובים כבן ה"נ בן הבן אינו כבן וא"כ לענין כתובת ב"ד דאינה אלא לבנים ולא לבנות אין בן הבן כבן. מיהו בעיקר ראית מהריק"ש יש לדחות דאינון וכו' למעט בת בין הבנות ומה שהוכיח הרשב"ץ דוקא תנן מדפרכי' עלה בת בין הבנות תירות וכו' וא"א הול"ל אה"נ ובנין דכרין לאו דוקא וה"ה בנות יורשות וכו' י"ל דדייק מלת אינון ל"ל אלא למעט בנו' יורשות דבנין דכרין וכו' א"ל בנים וה"ה אם לא הניח בנים אלא בנות דאע"ג דקי"ל בח"מ סי' רמ"ז דאין הבנות בכלל בנים כבר כתב מרן בתשו' בדיני כתובה סימן א' על תנאי כתובה שאם תתאלמן ולא יהיו לה בנים ממנו תקח ר' פרחים ואם יהיו לה בנים תקח כתו' משלם והי"ל בת יחידה ובו' דהתם שהיו בן ובת דבת במקום בן אינה בכלל בנים אבל אם לא היה לו אלא בת ואמר לבני היתה זוכה הבת במתנה וכו'. וכן הסכים המבי"ט ח"א סי' ק"פ ע"ש ואם כן ה"נ אם הניח בנים אין הבנות בכלל אבל אם לא הניח אלא בנות אפי' היו לו בנים מאשה אחרת בנות הא' יורשות כתו' אמם קתני דכדין למעט בנות דאפי' לא היו לה בנים אלא בנות אין יורשו' כתו' אמם ועדיין א"ל דה"ד בשהיו לו בני' מאשה אחרת שיורשי' אותו דכירושה שויוה ואין לבנות ירושה במקום הזכרים אבל בנות בין הכנות דיורשים הם לא שמעננו אלא אינין למעט אפילו בנות בין הבנות

(ב) יורשים כתובת אמם וכו' נראה דהבכור נוטל פי שנים בכתו' ב"ד דכבר כתב מהרש"ך ח"ב סי' ס"א דזוכים הבנים מכח האב ולא מכח האם דמספר כתובה נלמוד שכך כתב לה בנין דכרין דיהוון לכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון ואם זכות כתובת ב"ד אינו מכח האב מהירושה מה שייך לומר יתר על חולקהון וכו' ע"ש ובפרק נערה דף נ"ג מיבעיא לן מוחלת כתובת' לבעלה יש לה כתובת ב"ד או לא ואם הם יורשים מכח האם פשיטא כיון דמחלה כתובתה דפקע כח האם. ודאי דאין יורשים יורשים כתו' ב"ד ובבעיא בת יבמה יש לה מזונות או לא דבעי התם התם כע"ב כתב התוס' וצ"ע אי הוה מצי למבעי נמי לענין כתובת ב"ד דדילמא לית לה דהא מאחיו ירית וכו' וא"א דיורשים כח אמם פשיטא שיש כתו' ב"ד אלא ודאי דירושה דאב היא וכן פיר' רש"י בפרק מי שהיה נשוי במשנה ורע"ב וז"ל אבל ראשוני' באים לירש את אביהם דהא אינון ירתון תנן וכו' ואמרי' נמי התם ש"מ אחר בחייו ואח' במותו יש להם כתובת ב"ד ולא חיישינן לאנצויי וכו' ופירש"י ולא אמרי' כי תקין ב"ד היכא דמתו שתיהם בחייו וכו' דהשתא אתו תרוייהו בתורת ב"ד שהיא ירושת האב ולא אתי לאנצויי אבל אחד בחייו וא' במותו דיורשי' ב' באים על כתובת אמם בתורת ירושת חוב אמם ולא מאביה' באה להם ובני הראשונה באים ליטול חלק יתר מכח ירושת האב דהא ירתון תנן לא שקלי דילמא אתי לאנצויי ולומר לא תטלו בירושת אבינו יותר ממנו הא לא אמרי' עכ"ל וכן פי' בסוף הסוגיא שם הרי בהדיא דכתובת ב"ד ירושת האב היא וזה מוכרח דאל"כ אחת בחייו ואחת במותו נמי לא אתו לאנצויי דתרווייהו אתו בתורת ירושת חוב אמם והא דדחי'