ערך השולחן אבן העזר קלא

(מב) דין י"א אם קדמה ותפסה מעות וכו' אבל מטלטלי' לא וכה"ג כ' רי"ו בתפס מנכסי יתומי' קטני' מעות אין מוציאין ממנו משא"כ מטלטלי' הביאו הסמ"ע והש"ך סימן ק"י ע"ש ועיין בתשו' מהר"ש דוראן בספר חוט המשולש סימן י"ח

(מג) דין י"ט אבל אם נשאת אינה גובה בנדר וכו' שמא יפר לה הבעל וכו' לכך משביעי' אותה אחר הנישואי' כ"כ הרמב"ם פי"ז והטור ר"ס ק"א ע"ש. וכבר ראב"ן סי' ק"ז הביא תשוב' רש"י ותשו' רבי' יצחק הלוי בזה והאריך עש"ב

(מד) דין ך' גרושה שבאה לישבע וכו'. כגון נפרעת שלא בפני בעלה ואפי' גירשה דלא הספיק' לגבות כתובת' עד שמת ובאה לגבות מן היתומי' משביעי' אותה בב"ד וכו' הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' שע"ה ע"ש ועיין בהט"ז

סימן

ק'

(א) דין א' אין נגבי' אלא מן הקרקע וכו' כתב הח"מ כלומר אפי' מן הבעל עצמו כגון גרושה אינה גובה אלא מן הקרקע דאלו אלמנה הגובה מן היורשים פשיטא דאינ' גובה מטלטלי דיתמי דלא יהא שאר חוב. ולמה כ' כתו' ותוס' לבד עכ"ל. וכ"כ התוס' בכתו' סוף דף פ"א בד"ה ר"מ וכו' ואור"ת דלא אמ' ר"מ לגבו' מיתמי אלא דוק' מיניה ויבם במקום אחיו קאי והוי כמו מיני' וכו' ול"ל דלר"מ דיתמי נמי משתעבדי לכתו' וכמקרקעי דמי דא"כ וכו' ועוד דהשתא מלוה דעדיפ' דמודו רבנן דגבי מיניה אפי' מגלימא דע"כ מודה ר"מ דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי ליה כתו' דגרועה דלרבנן אפילו מטלטלי דידי' לא משתעבדי כ"ש דלר"מ לא משתעבדי לה מטלטלי דיתמי וכו' ע"ש הרי דלרבנן לא משתעבדי לכתו' מטלטלי לגבות אפי' מהבעל כגון גרוש' וגם הרשב"א בתשו' ח"ב סי' רנ"ב שכת' דלר"מ מטלטלי דיתמי משתעבדי לכתו' ולא לב"ח ע"ש נרא' דרבנן פליגי וס"ל דמטלטלי לא משתעבדי לכתו' אפי' מיניה וסברא הפוכ' מדר"מ וכ"כ הרשב"א בתשו' ח"ד סי' קי"ח וז"ל ור"ח שהיה מן הגאוני' ובקי בדברי הגאונים שקדמו לו כ"כ והביא ראיה מאותה דנדרים דף ס"ה דאפי' אתה מוכר שער ראשך וכו' ושם מבואר דלר"מ כתו' עדיפא מחוב דב"ח אינו גובה מטלטלי דיתמי ואלו כתו' גוב' אפי' ממטלטלי דיתמי וכו' ולרבנן הוי איפכא דאין כתו' נגבי' אפי' מיניה דידי' מן המטלטלי' וכו' ותמה על הר"א דס' ליה דגוב' מטלטלי מיני' עש"ב. וכ"כ הריטב"א בחי' לכתו' שם והר"ן בנדרי' שם והרמ"ה בפר' ג"פ סי' קמ"ג כ' וז"ל ואי ק"ל לעולא דאמ' אחד מלוה ע"פ ואחד מלוה בשטר גובה מנכסי' משועבדים דשיעבוד דאורייתא ויליף לה מקרא אפילו מטלטלי נמי ליטרוף וכו' לא תיק' ליה דקסבר עולא דמדאו' ל"ש מלוה בשטר ול"ש מע"פ כי היכי דגבי ממקרקעי דמשועבדי' הם ה"נ גבי ממטלטלי אפי' מלקו' וכ"ש מן היורשים ורבנן הוא דתי' דלא ליטרוף ממטלטלי דלקו' כדפי' טעמא אבל מיורשים גבי דס"ל כר"מ דאמ' מטלטלי דיתמי משתעבדי לכתו' וכ"ש לב"ח ולית הילכתא כוותי' וכו' עכ"ל. הרי דסבירא ליה דלר"מ מטלטלי דיתמי משתעבדי לכתו' וכ"ש לב"ח אבל לרבנן מטלטלי לא משתעבדי אלא דר"מ ס"ל דכתו' כחוב

(ב) אבל אם מכרם הבעל וכו' על אלמנ' שבאת לטרוף קרקע שמכר בעלה ולא נמצא שטר המכר ולא נודע אם המכר קודם הנישואי' או אחר הנישואי' והאשה הוציאה מודעא שמסר בעלה על המכר וזמן הכתו' במודעא הוא אחר הנישואי' וכו' לכאור' נרא' דטורפת האשה הקרקע מדקי"ל בח"מ סי' ר"ה ס"ק יו"ד שטר מודעא שאין בו זמן ואין העדים כאן ולא ידעי' אם נעשי' קודם המכר או אחר כך המודעא כשרה ומבטלת המקח מאחר דידעי באונסי' מסתמא מסר המודעא קודם לכן וכת' הסמ"ע משום דמוקמי' עדים על החזק' דלא היו חותמים אם לא ידעו שהיתה קודם המכר וכ"כ הע"ש שם וכ' הכנה"ג הגב"י אות פ"ז דה"ה אפי' היו מטלטלי' והלה תופס בהם מוציאי' מידו ע"ש וא"כ ה"נ שזמן המודעא שהוא אחר הנישואי' מוכיח על המכר אחר הנישואי' דודאי המודעא קודם המכר וחזק' זו גדולה אפי' להוציא ממון ואם כן האשה טורפת הקרקע דנשתעבד לה אבל כבר מהרימ"ט חח"מ סי' מ"ג תמה על הסמ"ע דאין על העדים לידע אלא באונס לבד אבל אין חוקרי' אם עדיין לא מכר וכיון שאין זמנו של שטר מוכיח אין ללמוד כי ההיא דס"פ הנושא את האשה גבי אדרכתא וכו' ואפשר שדעתו דודאי בשאר מודעות שכתו' בהם זמן אין העדים נזקקי' לחקור אם כבר קנה לפי שהזמן יוכיח אם היה קודם לזמן המכי' אבל בשטר זה שלא היה בו זמן לא הי"ל לחתו' עד שידעו שעדיין לא קנה ולפי' אם יש זמן במודעא אלא שעידי המכר אינם זוכרי' באיזה יום קנה ל"ל דמסתמא ידעו העדים שהיתה המודעא קודם המכי' שאין עליהם לידע דבר זה אלא שאין זה מחוור לי דהא ודאי עבידי אינשי דטעו כיון שבכל מודעא אין על העדים לתקו' זה אף כשלא כתב זמן לא חקרו שהן מעידי' על האונס לבד ואח"כ יברר המוכר שהמודעא קודמת למכר או יברר הלוקח שהמכר קדם ועדיפא מינה ההיא דס"פ הנושא וכו' אלא נרא' בעיני שהטעם כמ"ש דמאחר דידעי' אנן האונס מתוך השטר לעולם קרקע בחזק' בעליה עד שיברר הלוקח שקנה ברצון קודם מסי' המודעא ומסתמא אמרי' דמודעא קודם לכן והבא להוציא מחזק' עליו הראיה עכ"ל. הרי שהסכים דגם במודעא שאין בה זמן לא אמרי' חזק' דידעו העדים שהיתה קודם המכר דאין עליהם לידע דבר זה ודוקא בקרקע דהוי בחזק' בעליו אמרי' מסתמא המודעא קודם לכן והבא להוציא מחזק' עליו הראיה ולא במטלטלי וגם הסמ"ע אפשר דדוקא במודעא שאין בה זמן ס"ל חזק' דאין העדי' חותמי' אא"כ ידעו שהיתה קודם המכר אבל כשיש זמן במודעא אלא שעידי המכר אינם זוכרי' זמן המכר כנ"ד לא אמרי' הכי שאין עידי המודעא צריכי' לחקור אם כבר מכר וכן נ"ל עיקר דאפי' מודעא שאין בה זמן לא אמרי' חזק' זו להוציא ממ"נ דהא מדכתב