ערך השולחן אבן העזר קו

לגבי מזונות תני לוי כל זמן שלא נשאת על היתומי' להביא ראיה נשאת עליה להביא ראיה ושוב נתיישבתי בדבר וראיתי שאין משם ראיה דשאני מזונות מכתו' דבשלמא מזונות כל שנשאת פקע חיוב' דמזונות מנכסי היורשי' אבל שיעבוד כתובה לא פקע מנכסי בעלה אפי' נשאת לכן אפי' נשאת על היתומי' להביא ראיה והדבר צ"ת עכ"ל ונר' דאם שטר כתובה יוצא מתחת ידה ודאי דאפי' אחר שנשאת גובה כתובת' לעולם וכמבו' ברס"י ק"א ע"ש וכ"כ הרדב"ז בתשו' ח"ד סי' ש"א רפ"ח ובתשו' מהר"ם אלשקר סי' ל"ג ע"ש וכ"כ מהריק"ו שרש י"ח דפשיט' דאפי' נשאת גובה כתו' בשבועה אם שטר כתובת' בידה כדכ' המרדכי ס"פ הנושא ובפר' השולח מההי' דלא שנו אלא שלא נשאת וכו' ע"ש והרשב"א בתשו' ח"ב סימן קל"ח כ' על ראובן שמת ואין לו נכסי' רק קרקע שירש מאביו ועדיין אמו קיימת והוציא' כתובה שיש לה על נכסי בעלה ואמרו יורשי אלמנת ראובן לחמות' אותה כתובה כבר מחולה לפי שנשאת לאחר ולא תבעה כתובת' וכו' טענת אם ראובן שהיא קודמת בנכסי הזקן שהוא אבי ראובן טענה יפה וכו' ואע"פ שנשאת לאחר לא אבדה כתובת' וזה דבר פשוט ומספר כתובה נלמוד שכך כתב לה לכשתנשא לאחר תטלי מה שכתו' ליכי ע"ש וכבר כ' ראב"ן בתשו' סי' ק"ז תשו' רש"י בזה דאפי' נשאת לאחר ולא נשבעה גובה כתובת' וראיה לדבר דתנן אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומי' אלא בשבועה נמנעו מלהשביעה התקין ר"ג הזקן שתהא נודרת וכו' ואמר רב הונא ל"ש אלא שלא נשאת אבל נשאת מדירי' אותה מ"ט דמיפר לה בעל ורב נחמן אמר אפי' נשאת וכו' למדנו מכאן שהאשה גובה כתובת' לאחר שנשאת אפי' לא נשבעה קודם שנשאת ואפי' רב הונא לא פליג וכו' ויש חכמים חלקו עליו וראב"ן האריך לקיים תשו' רש"י וראייתו וכ' עוד שם וז"ל ומה שמביאי' ראיה לדבריהם דמשנשאת אין נאמנת בשבועה מדבעי רבי יוחנן יתומי' אומרי' נתננו והיא אומרת לא נטלתי על מי להביא ראיה וכו' ת"ש דתני לוי אלמנה עד שלא נשאת על היורשי' להביא ראיה הא אם נשאת עליה. להביא ראיה ואין ראיה אלא בעדים אלמה דאין נאמנת בשבועה א"א דאין הנדון דומה לראיה דבעיא דר' יוחנן לענין מזונות ובריית' דר' לוי דפשט מינה לענין מזונות איתמר וכו' כל זמן שלא נשאת והיא תובעת מזונות של שנים שעברו על היתומי' להביא ראיה שנתנו משום דעד שלא נשאת נכסי' בחזקת האלמנה דיכולה למכור למזונות בין בב"ד בין שלא בב"ד וכו' אבל אם משנשאת תובעת מזונות של שנים שעברו לפני נישואי' שלא קבלה עליה להביא ראיה וכו' ולא יעלה על לב איש לומר בהא דלוי לענין כתובה שנוייה דא"כ מאי פשיט מינה לר' יוחנן הוא בעי לענין מזונות ומייתי ראיה מכתובה וא"ת הכי פשיט ליה מינה דכי היכי דתני לוי לענין כתובה דעד שלא נשאת על היתומי' להביא ראיה דנכסי' בחזקתה ומשנשאת עליה להביא ראיה דנכסי' בחזקת יורשי' ה"נ לענין מזונות א"א לומר כן דודאי אי שנוייה הא דלוי לענין כתובה ל"מ למילף מזונות מינה דא"ל אע"ג דלענין כתובה תני לוי דעד שלא נשאת על היתומי' להביא ראיה לאו משום דנכסי' בחזקת אלמנה אלא משום דבתוך זמן גובה כתובה הילכך כשאמרו נתננו בחזקת שלא נתנו עד שיביאו ראיה שנתנו דתנן בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ואוקי' בדאמר פרעתיך בתוך זמני וכו' ומה שמביאי' ראיה לדבריהם מגירסת הירושלמי תני אלמנה עד שלא נשאת על היתומי' להביא ראיה שנטלה כתובת' משנשאת עליה להביא ראיה שלא נטלה כתובת' ודייקי מינה בראיה אין דהיינו בעדים אבל בשבועה לא דאין נאמנת בשבועה על דבר זה יש תימה דעד שהם למידים מגי' ירושלמי למה אין למידין מתלמוד בבלי שמפורש בו דמשנשאת נשבעה וגובה דנאמנת בשבועה כדאמרן לעיל בתשו' הגאון כדאמר רב נחמן ורב הונא וגם ברייתא תניא כותיה דרב נחמן אם נשאת נודרה וגובה וכו' ושם ע"ד הביאו ראיה לדבריהם מדתנן א"ל ב"ש לב"ה הלא מספר כתובה נלמוד שהוא כותב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מ"ש ליכי ודייקי מינה הא לאחר שתנשא לא וראב"ן דחה דליכא למידק מינה כלום ע"ש וקצת תימא על הרשב"א דיליף מינה דגם לאחר שנשאת גובה כתובת' ומ"מ הרי דעת רש"י וראב"ן והרשב"א דגם אחר שנשאת לאחר גובה כתובת' מיורשי בעלה הא' בשבוע' ולא אמרי' כיון שלא תבעה קודם נישואי' מחלה מיהו אפשר דרש"י והרשב"א לא אמרו כן אלא כששטר כתובה יוצא מתחת ידה וה"ה אם טענו היורשי' פרענו לה כתובת' והיא אומרת לא נתפרעתי לאחר שנשאת אינה נאמנת וכ"כ הרי"ף בתשו' סימן מ"ג אלמנה כל זמן ששטר כתובה יוצא מתחת ידה אפילו נשאת גובה לעולם ומ"ש כל זמן שלא נשאת וכו' לא נאמר אלא במזונות לפי שאין לה במזונות שטר אבל התובעת כתובת' כל זמן שיוצא מתחת ידה גובה לעולם ע"ש וכ"כ ר' יצחק הלוי בתשו' בס' דאב"ן דף ל"ו וז"ל זה הכלל שאני אומר באלמנה כל זמן שלא נשאת נאמנת היא בין למזונות בין לכתובה אע"פ שאין כתוב' בידה וכו' אפי' אומרי' יורשי' ודאי פרענו אבל לאחר שנשאת אינה נאמנת על הכתוב' אא"כ שטר כתוב' יוצא מתחת ידה ועל המזונות אינה נאמ' כלל אע"פ ששטר כתוב' יוצא מתחת ידה לאחר שנשאת וזה הטעם שכל ימי אלמנות היא באה מכח מעשה ב"ד וכו' לפיכך לאחר שנשאת הואיל ועבר הזמן שתיקנו לה לגבות הורע כחה מכח מעשה ב"ד אלא דינה כבעל חוב דעלמא שאם שטר הכתוב' ביד' גוב' אפי' אומרי' היורשי' נתננו שאם היה אביהן קיים לא היה נאמן לטעון צררי התפסתי' או את נטלת יותר מכתובתיך משלי דלא גרע משאר שטרי דעלמא שכל זמן שהשטר ביד המלוה אין הלוה נאמן לטעון עליו כלום אבל אין השטר יוצא מתחת ידה נאמני' היורשי' לומר פרענוך כתובתך וקרענו השטר ואפי' אם לא יטענו הם כיון שאלו היה אביהם קיים היה נאמן לומר פרעתיך כתובתך וקרעתי השטר ומתוך שיכול לומר פרעתי יכול נמי לומר אתה תפסת משלי יותר וכו' ולמזונות אע"פ ששטר כתובה יוצא מתחת ידה נאמני' היורשי' לומר נתננו שעיקר השטר לא נכתב אלא על הכתובה ואין דינו ליקרע דדוקא בפריעת כתובה כל זמן שיוצא מתחת ידה כשאינו קרוע יכולה לומר להם אילו פרעתם לי היה לכם לקרוע השטר או לכתוב שובר אבל על המזונות אינה יכולה לומר אלו וכו' ואומר אני שאפי' בטענת ספק יכולי' לדחות' דטענת ספק דיורשי' כטענת ודאי דאביה' דמי ואפי' לא יטענו הם טועני' בשבילם כדקי"ל טועני' ליורשי' וכו' עכ"ל הרי דר"י הלוי והרי"ף ס"ל