ערך השולחן אבן העזר קג

(יב) הגה וי"א דמיד שעשתה שדוך הפסיד' מזונותי' כ' ה' ב"ד סי' נ"א דאם אינה מוחזקת אין לה מזונות אבל אם היא מוחזקת יכולה היא לומר קי"ל כהמ"מ והב"ח דאפי' נשתדכה אין לה מזונות עש"ב ונראה דס"ל כיון דפלוגת' היא אין להוציא מהיורשים ומהרש"ך סי' מ"ב שכ' מאחר דאיכא פלוגת' האלמנה היא מוחזק' ולא אבדה מזונותיה דתני לוי אלמנה כל זמן שלא נשאת על היתומי' להביא ראיה וכו' כבר כ' הכנה"ג הגב"י אות י"ט דהתם משום דחייבי' הם במזונות והנכסי' משועבדי' אלא שיש הכחשה ביניהם זה אומר נתתי וזה אומר לא נטלתי דבריא בחיובא וספק בפירעון אבל כשיש ספק אם יש לה מזונות או לא ודאי דנכסי' בחזקת יורשי' קיימי ובאות ל' כ' שכן דעת מהר"א מונסון ומהרב"א בתשו' סי' יו"ד וחכם א' סי' י"א ע"ש וא"כ ה"נ דאיכא פלוגת' בנשתדכה אם יש לה מזונות או לא אם אין האשה מוחזקת בנכסי' אין מוציאי' ממון מחזקת היורשי' אבל אם האשה מוחזק' בנכסים אין מוציאי' ממנה

(יג) דין ח' מכרה כתובתה כולה או משכנה או עשתה אפותיקי לאחר וכו' ואע"ג דקי"ל בח"מ סי' רמ"ח גבי נכסי לך ואחריך לפ' וכו' דאם עבר הראשון ומכר או נתן במתנה אין השני מוציא מיד הלקוחות אבל עשא' אפותיקי או שיחד' לאשתו בכתוב' אינו כלום וכ"כ הנ"י הביאו הב"י דשיעבוד אפילו באפותיקי ומשכונה לא הוי כמכר וכן אם מכר לא' מיורשיו לא עשה כלום הכא אפי' שיעבוד דלא הוי כגבוי אפי' לא' מיורשיה אבדה מזונות ובפ' אלמנה גבי ההיא דתפסה כסא דכספא בכתובת' וכו' מוכח בהדיא דאם תפסה כל הכתובה אין לה מזונות וכ' התו' בפ' הכותב בד"ה והוא שתפס מחיים וכו' וז"ל ור"ח פי' דהא דא"ל ר"י לרבינא הכי אמרי' משמיה דרבא כוותך אינו דהא אמר רבא גופיה התם זילו הבו לה לההיא דתפסה כסא דכספא לכתובת' ואור"י דלאו ראיה היא דא"ל דההיא תפיסה דכסא דכספא הויא ברשות יתומים ושמא סבורים היו להפסידה מזונות ע"י תפיסה זו וכו' עכ"ל וכ"כ הר' בצלאל בפ' אלמנה דף צ"ו בשם הר"י מטראני כר"ח דרבא חזר בו עש"ב א"כ אם תפסה מחיים מטלטלי' לכתובת' כולה אין לה מזונות וז"ל הריטב"א בפ' הכותב ומ"מ שמעי' מהכא לתרוייהו פי' דאפי' לכתובת אשה מהניא תפיסה מחיים וכו' והא דאמרי' בפ' אלמנה ניזונת אלמנה שתפס' למזונות מה שתפסה תפסה ואמר רבינא לא אמרן אלא למזונו' אבל לכתוב' מפקי' מינה ואמרי' ה"נ משמיה דרבא ההיא כשתפסה לאחר מיתה ובאידך דכסא דכספא אמרי' ההיא איתתא ולא אמרי' ארמלתא משו' דבחיים תפסה וזה דעת הרי"ף והרמב"ם וכו' ע"ש הרי דההי' דתפסה כסא דכספא לכתובת' מיירי בתפסה מחיים דבעל ואמר רבא הבו לה מזוני משום דקי"ל כרבנן דמקצת כסף ככל כסף אבל אם תפסה כל כתובתה אין מזונות וגם ריב"א שפי' שתפסה ברשות היורשי' משום דרבא ס"ל דתפיסה אפי' מחיים לא מהני' לכתוב' אבל אי מהני תפיסה אין לה מזונות

(יד) דין יוד ומיהו אם ירצו היורשים יפרעו לה וכו' כ"כ הרא"ש והטור וכ"כ הרשב"א בתשו' המיוחסות סי' קי"ח וכ"כ תר"י וז"ל והא דאמרי רבנן מקצת כסף וכו' ה"מ כשאין היתומים פורעים לה תשלום כתובתה אבל אם היתומים רוצים להשלים לה כתובתה אין לה מזונות דאלת"ה א"כ נמצאת גובה כל כתובתה פחות מועט והיא ניזונת והולכת מן היתומי' בע"כ ולא מצו מסלקי לה בזוזי וכו' ודוקא כשנפרעת ממקצת כתובתה לא הפסידה המזונות אבל אם תבעה כתובת' אע"פ שלא נפרעה כלום אין לה מזונות דכיון דנתבזתה לתבוע בב"ד כאלו גבתה כולה וכו' ע"ש והב"ש כתב נ"ל לכאורה אם תבעה מקצת אין כח ביד היורשים לסלק כל הכתובה בע"כ להפסיד לה המזונות אלא יכולים לומר לה תקבל כל הכתובה או אינם נותני' לך אפי' מקצתו ע"ש וא"נ כן אלא למאי דקי"ל דוקא תבעה כל הכתובה כמ"ש הב"ש ס"ק י"א ע"ש ה"נ אם תבעה מקצת הוי כאלו גבת' מקצת ויכולי' היורשי' לפרוע לה כל הכתובה ולסלק' מן המזונות דהרי יש פוסקי' דתבעה אפי' מקצת אין לה מזונות וא"כ אף למאי דקי"ל דתובעת מקצת יש לה מזונות הוי כאלו גבתה אותו מקצת וביד היורשים לפרוע לה כל כתובתה ולסלק' מן המזונות. וכ' עוד הב"ש משמע מכל הפוסקי' אם מכרה מקצת אפילו בב"ד לא הפסידה וז"ל. תר"י שם ואומר מורי הרב דמה שנוהגי' עכשיו דכל אשה שנפרעה מקצת כתובת' אין לה מזונות מפני שאין המנהג למכור אלא עז ב"ד וב"ד לא נזקקי' להגבות לה המקצת שפעמי' שהיתומי' לא יסלקו אותה ונמצאת דגובה כל מזונותיה בעבור מקצת האחר בלבד ולפיכך אין ב"ד נזקקי' אלא לכולה עכ"ל

עוד כתב הב"ש נראה דוקא אם גבתה מכתובה יכולים לסלק המותר בע"כ אבל אם גבתה הנדוני' אי' לסלק לה הכתובה וכו' ע"ש אבל מהריק"ש בספר אהלי יעקב סי' כ"ה כת' דאפילו גבתה מקצת הנדוני' יכולים לסלקה וכו' ע"ש ובפ' אלמנה ניזונת אמרי' כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתוב' מכרתי דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה מאי לאו בהא קמפלגי דרי' דאמר בעי לפרש סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי וכו' ופירש"י דאי לא פי' מה לכתובה מה למזונות סוף כשתבא לגבות יאמרו לה לכתוב' מכרת וקבלת' כהובתך וכו' וכ' ה"ר בצלאל דמשום הפסד מזונות דמגבוי כתובה ואילך לא בעי למסתפי דהא דאמרי' תובעת כתובת' שוב אין לה מזונות היינו דתבעה לה כולה או שקבלתה כולה אבל גבתה מקצת כתובה יש לה מזונות וכו' ע"ש וא"א אכתי יש לה הפסד דיכולים היורשים לפרוע לה מה ששיירה ויסלקו אותה ממזונות וא"כ יפה לה שלא תפרש לכתובה מכרתי ומה שהוכיח מהריק"ש דאפי' גבתה מקצת הנדוני' יכולים לסלק' מדכ' הרשב"א בתשו' המיוחסות סי' קי"ח וז"ל עי"ל שא' מן הנשים לפי מה ששמעתי שקבלה מקצת כתובת' ואם רצו היורשי' להשלים לה כתובתה אין לה מזונות ומ"ש מקצת כסף ככל כסף והיא ניזונת בשביל מה שנשאר דוקא כ"ז שלא ירצו היתומי' להשלים לה הנשאר מכתובת' אבל אם רצו היתומי' לפרוע לה הנשאר אינה ניזונת וכו' והרי הרשב"א ס"ל דהנדוני' בכלל הכתובה למוכרת ולמוחלת וכו' כמ"ש המ"מ פי"ו מהל' אישות ותובעת כתובתה מנו לה בגמ' עם מוכרת ומוחלת וא"כ הכל בכלל אם תבעה כתובה סתם וכי היכי דתבעה מקצת העיקר או גבתה אותו משלימי' לה השאר בע"כ ה"נ בנבת' מקצת הנדוני' או תבעה אותה לכך כתב הרשב"א סתם כתובה שהכל בכלל נדוניא