ערך השולחן אבן העזר קב

ע"ח והיכא דליכא מנהג' עבדי' כשמואל דהילכת' כותיה בדיני וכן פסקו רבי' שרירא ורבי' האיי ור"ח מיהו סייעת' דאייתי רבי' משה מהא דמ"ל אלמנה ניזונת וכו' לאו ראיה היא אע"ג דתנן ניזונת או הניזונת לא מפסק' הילכת' בהכי דא"כ הא דמייתי' ג"ש מדאמר ר' זירא אמר שמואל מציאת אלמנ' לעצמ' וכו' א"כ ק' דשמואל דהוא אמר הלכה כאנשי גליל וכו' וכן דחה הרא"ש בפ' נערה ראיית ר' משה גאון דאפי' הוי מחלוק' ואח"ך סתם בפלוגתא דאמוראי לא אזלי' בחר סתם ועוד וכו' ע"ש ונר' דר"מ גאון ס"ל כמ"ש ראב"ן סי' צ"ה וז"ל משום דפליגי אנשי יהודה ואנשי גליל בשלהי נערה בעי הכא סתמא דהכא כמאן דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם ופשיט' דסתמא כאנשי יהודה מדאמר שמואל וכו' וא"ק עלה והא אמר שמואל בפ' נערה הלכה כאנשי גליל תשו' לא תק' דהכי פשיט אא"ב הניזונת תנן והדר ביה שמואל מהא דפסק הלכה כאנשי גליל משום הכי מציא' אלמנה לעצמה וכו' אא"א ניזונת תנן כאנשי גליל ושמואל לא הדר מפיסקי' אמאי לעצמה דיורשי' נינהו דהא יהבי לה מזונות ומשני לעולם ניזונת תנן כאנשי גליל ושמואל לא הדר מפסקי' והא דלית להו ליתמי מציאת האלמנה משום דלא תקנו מציא' לבעל תחת מזונו' אלא משום דלא תהוי איבה לבעל בהדה וביתמי לא איכפת לן באיבתן עכ"ל הרי דמ"ל לענין פסק הלכה דהוי מחלוק' ואח"כ סתם דהלכה כסתם ופשיט' משמואל דהניזונת תנן וחזר כו שמואל מהא דפסק כאנשי גליל וכ"כ הרמב"ן בר"פ אלמנה דחזר בו או דר' זירא פליגי וכו' וכ"כ תלמידי הרשב"א שם ועוד בהא רבי יוחנן ס"ל הלכה כסתם משנה וקי"ל בר' יוחנן כנגד רב ושמואל וכ"ש הכא דרבי פסק כאנשי יהודה וא"כ אי הניזונת תנן אע"ג דשמואל פסק כאנשי גליל הפך סתם משנה קי"ל כרב ורבי יוחנן דאמר הלכה כסתם משנה נגד שמואל ודחי' לעולם ניזונת תנן וכו' וא"כ ודאי דקי"ל כהך דחיי' דלעולם ניזונת תנן וכו' דלא תק' שמואל אשמואל ולא אמרי' דחזר בו שמואל וכ"כ ראב"ן דף ק"ל וז"ל ואנו דלא כתבי' לא כך ולא כך אלא סמכי' על תנאי ב"ד נר' דאם רוצים יורשי' לפוטרה מיד פוטרה דהלכת' כשמואל וכו' (אה"ן ובודאי שט"ס נפל בדברי ראב"ן במה שהביא דשמואל ס"ל דהלכת' כאנשי יהודה שהרי הוא גופיה כ' בסי' צ"ה שהובא למעלה דשמואל ס"ל דהלכת' כאנשי גליל וכצ"ל דאם רוצים יורשים לפוטרה אינם יכולים לפוטרה)

(ד) הגה ויכולי' ב"ד לתקן וכו' חוץ מג"ח הראשוני' שאין יכולים לסלקה כמבו' בתשו' הריב"ש שם ובתשו' הרשב"ץ ח"ב סי' רצ"ב תיקון ז' ע"ש וכתב הרשב"ץ שם דאם היא מעוברת או מניקה ותבעה כתובת' או פרעו' היתומי' אחר ג"ח דינה כגרוש' שאם היא מעוברת אין לה כלום ע"ש

(ה) הא דיכולי' ב"ד לתקן וכו' ה"ד מנישואי' דמכאן ואילך אבל לנשואי' כבר לא מהני תקנה שכבר זכו כמבואר בתשו' הריב"ש והרשב"ץ שם

(ו) דין ה' אלמנה שתבעה כתובת' וכו' בין בעצמה בין ע"י שליח הריטב"א בס"פ נערה וכן כתב הרשב"ש בתשו' סי' תר"ח דאם תבע המורשה בב"ד אבדה מזונות ואם טוענת האשה שלא הרשתו וב"ד לא דקדקו להראותם ההרשאה אז יכול להחרים כל מי שיודע שמנתו שליח ע"ש

(ז) בב"ד וכו' משמע ב"ד מומחה וכ"כ הב"ח והב"ש וז"ל ה' נמקי יוסף בחי' פ' נערה ודוק' שתבעה לב"ד הקבועי' לדון לאנשי עירם ואע"פ שאינם סמוכים כיון שמומחי' הם לרבים כדמשמ' בפרק השולח גבי ההי' איתת' דאתי' לקמיה דרבה בר הונא למיתבע כתובה וכו' וא"ל מזוני נמי לית לך מהא דר"י אמר שמואל וכו' ורבה בר הונא לאו סמוך הוא אלא מומחה וקבוע לאנשי עירו אבל ג' הדיוטות שאינם קבועים לא וכו' ונר' דכל שהם מומחים אפילו אינם קבועי' לעירם וכבר הרשב"א בתשו' ח"ד סי' כ"ה נשאל אי דוקא ב"ד שיש בידם כח להגבות כתובת' או ב"ד הראויי' לדון קאמר כלו' הכשרי' לדון תשו' כל שתובעת כתו' בב"ד הכשרי' לדון ב"ד הם וכל שתובעת בב"ד כתובת' כבר גלתה דעתה שרוצה לינשא וכו' עכ"ל

(ח) אין לה עוד מזונו' וכו' וה"ה לענין דירה דאין לה מדור דחד טעמא הוא לתרוייהו שבתביע' כתובת' גילת' דעתה שרוצה לינשא והוא לא נתחייב במדור ובמזונו' אלא כל ימי מיגר אלמנות' בבית' וכו' הרשב"ץ בתשו' ח"ב סי' קס"ד ע"ש וכ"כ הב"ש לקמן דסי' צ"ד ע"ש ונר' דה"נ אם אין שטר כתובה בידה דאין לה מזונות שמא מחלה וכו' כמבו' בסי"ח ה"נ אין לה מדור וכו' ועיין בתשו' הרשב"א ח"ב סי' קס"ה ושבות יעקב ח"ב סי' קס"ח

(ט) ואפי' לא פרעוה כ' הב"ש היינו אם פרעוה אח"ך אז למפרע מיום התביעה אין לה מזונות אבל אם אין להם לשלם או שאינם רוצים לשלם יש לה מזונות ע"ש וכבר ה' קרבן נתנאל בחי' על הרא"ש בפ' נערה הוכיח מההיא איתת' דאתיא לקמיה דרבה בר"ה בפ' השולח דלא פרעוה לכתובת' ומ"מ אין לה מזונות משעת תביעה ע"ש ברש"י ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"ב סי' קס"ד

(יוד) אלמנה שתבעה כתובת' בב"ד תוך ג' חדשי' הראשוני' למיתת בעלה כ' ה' ב"ד סי' ע"ב נר' דלא איבדה מזונות של ג"ח כיון שאינה יכולה לינשא מחמת בעלה משום הבחנה וכו' ע"ש ואין נר' כן שהרי כ' התה"ד סי' רי"ז באלמנה שהיא מניק' שצריכה להמתין כ"ד חדש ובאת מיד לגבות. כתובת' אפי' עדיין אינה ראויה לינשא מגבי' לה וכו' מטעם דמפסד' מזונות ואפי' לטעמ' דחינ' נר' דנזקקי' דאף ע"ג דעדיין לא הגיע זמנה לינשא מ"מ ע"י שנפרעת כתובת' ויצא הקול שיש לה ממון יהא לה קופצי' לשדך וכו' ע"ש הרי דס"ל דתובעת כתובת' איבדה מזונות אפי' אינה יכולה לינשא תוך כ"ד חדש מה"ט דע"י שנפרעת כתובת' יוצא הקול שיש לה ממון ויהא לה קופצי' לשדך וכו' וה"נ דכוות' וכבר הוכיח ה' שמחת י"ט סי' כ"ב מדאמ' בפ' החולץ דהא דתנן לא תחלוץ תוך ג"ח כדי שלא תפסיד מזונות וא"א אפי' חלצה למה תפסיד כיון דס"ס היא מעוכבת בשביל בעלה לינשא משום הבחנה ע"ש וכ"כ הרשב"ץ בתשו' ח"ב סי' רצ"ב תיקון ז' דאלמנה שתבעה מזונות תוך ג"ח איבדה מזונות ע"ש (מה"ן ועיין להרב פנים מאירות ח"ב סימן ק')

(יא) דין ז' אבל אם נתארסה וכו' ואפי' נתגרשה ממנו אח"ך או מת הארוס אין לה מזונות כמ"ש הריב"ש סי' ש"ג ע"ש ועיין בס' שמחת י"ט סי' כ"ב ובתשו' בית יהודה סי' י"ג: