ערך השולחן אבן העזר קא

ומדתנן מי שמת והניח אלמנה ובת ונשאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו וא"א דכשהמעות בעין חייב לשלם אין הוכחה משם דאימ' שאני התם שהמעות בעין ותי' דאפשר דלא אמרו שאם המעות בעין יחזיר אלא במלוה שלא יתקיים בה שורך טבוח לעיניך שמעות שלו יאכל הלה וחדי אבל במעות דפרנסה ומזונות שהם לא נתנו המעות אלא מחמת תנאי ב"ד ותקנת חכמים אין לחלק וכו' ע"ש ועדיין ק' דהא אביי הביא מדתנן אלו שאין חוזרין ביובל הבכורה והיורש את אשתו והא דבר שהוא בעין ע"ש

(ו) אבל אם היה עליה מלוה בשטר וכו' אפי' אין כתוב בו דאקנה והיא לא נשבעה על כתובתה גובה מנכסי' שהכניסה לבעלה ואצ"ל למ"ד דאחריות ט"ס אפי' בדאקנה אלא אפי' למ"ד דלא משתעבד דאקנה אא"כ כתב בפי' דאשה זו נכסי' היו לה אלא שצריכה שבועה מדרבנן שמא צררי אתפסה ועכשיו שנשבעה איגלאי מילת' דלא נפרעה ושלא התפיסה צררי ושטר כתובה כדקאי קאי ומה שהיה לה היא גובה הרשב"א בתשובה ח"ד סימן נ"ח ע"ש ועיין בח"מ סי' קי"ב

(ז) דין ה' הגה אבל לא כתבה לו אגב וכו' כ"כ הרשב"א במיוחסו' סי' נ"ו וז"ל ולפיכך אשה זו אם גבתה מטלטלי' בכתובת' והכניסה לבעל אם לא כתבה לב"ח מטלטלי' אגב מקרקעי אלא מטלטלי' ומקרקעי כמו שרגילי' לכתוב אפי' הם עדיין בעין ביד הבעל אין בעל חוב גובה מהם אבל אם כתב' מטלטלי' אגב מקרקעי גובה וכו' ע"ש ובס' תולדות אדם סי' קס"ד כ' וז"ל ועוד אני אומר שאם כת' אדם לאשתו או לבעל חובו מקרקעי ומטלטלי' אע"ג דלא כתב לו אגב גובה אפי' מדין הגמ' מטלטלי' דיתמי שהרי גלה זה בדעתו שהוא סמך אף על המטלטלי' וע"כ לא אמרו עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בע"ח גובה ממנו אלא משום דלית ליה קלא וכו' וכיון שכן לגבות מן היורשי' אין אנו חוששי' אם יש לו קול או שאין לו קול וכו' ע"ש וא"כ נר' דה"נ אם לא כתב' לב"ח מטלטלי אגב מקרקעי אלא מטלטלי ומקרקעי אם הבעל יורש הוא גובה ממנו ואם הוא לוקח אין ב"ח גובה ממנו ונר' אע"ג דאיכא תקנת השוק דאינו טורף ממטלטלי שמכר או נתן או משכן והרשב"א לא חלק אלא במתנה אבל במכר או משכן מודה כבר כתבתי בס' עה"ש ח"מ סי' ס' אות ד' שדעת מהריב"ל ומהרשד"ם דבעל בנכסי אשתו אפי' בנכסי צ"ב לא עשו תקנת השוק וכ"כ הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' תנ"ה וסי' תתפ"ט ע"ש וה' כרם שלמה סי' כ"ט כ' מחלוק' אי שייך הקנת השוק בנכסי אשתו א"כ יוכל הבעל שהוא מוחזק יכול לומר קי"ל כרבוות' דס"ל דאיכא משום תקנת השוק ואין מוציאי' מידו ע"ש ונראה עיקר כיון דאיכא פלוגת' יד בעל התקנה על התחתונ' דכל ספק בתקנה קי"ל דיד בעל התקנה על התחחונ' כדאי' בסי' קי"ח והם דברי הרא"ש בתשוב' והביאה הטור שם על התקנה שהאלמנה והיורשים חולקי' וכו' דיד בעל התקנה על התחתונה כי התקנה באה להוציא מדין תורה שתטול האלמנה כל כתובת' וכו' וכ' הרשב"ץ בתשו' ח"ב סי' רצ"ב בתקון יו"ד אע"פ שדעתינו נוטה שתהא יד התובע על התחתונה כדין כל ספק תביעת ממון בטלנו דעתינו מפני דעתו כי רב מובהק הוא ונחית לעומק' דדינ' וכה"ג כתב הרמב"ן בשם ר' אפרים בפ' י"נ וכו' וכ' מהר"י עייאש בתשו' ח"ב סימן קכ"ג דף קצ"ג דלא מהני תפיסה בתקנות וזהו שהרשב"ץ היה דעתו לדון שתהיה יד התובע על התחתונה לענין תפיסה ככל ספק דעלמא וחזר ובטל דעתו מפני דעת הרא"ש דלא מהני תפיסה ע"ש

(ח) כת' הב"ש ס"ק י"ג דאיירי הכא בנכסי צ"ב אבל גובה מן מטלטלי' שהם נכסי מלוג וכן הבין הר' ש"ך בח"מ סי' קל"ב וכו' ע"ש וכן פסק הרדב"ז בתשו' ח"ג סי' תצ"א עש"ב ועיין בספ' עה"ש ח"מ סי' ס' ס"ק ד'

סימן

צ"ב

(א) דין א' ואז יהיה מכרה ומתנתה קיים מרן הב"י דייק מדברי המ"מ דמהני הקנין ואין לו זכות בפירות והטור. ס"ל דלא מהני אלא לענין המכירה וז"ל ר' האיי בס' המקח שער ד' הדרך הב' היכא שקנו ממנו על זה התנאי שהתנה שהוא מסולק ממכיר' אפי' פירות אין לו דגר' איבעי' להו קנו מידו מהו וכו' הלכ' מגופ' של קרקע קנו מידו וכו'. הדרך ה"ד אם קנו ממנו בזה התנאי לאחר שנשא אותה ולא פי' בתנאי בפירוש שנסתלק מן הפירות הרי ממכרה ממכר בעיקר הקרקע והבעל אוכל פירות בחייה וכו' ע"ש הרי דס"ל דבעודה ארוסה כיון דבלא קנין נמי הסילוק מהני לענין שמכרה קיים אהני הקנין דגם הפירות אין לו אבל בנשואה דבלא קנין אין סילוקו כלום אהני הקנין לענין שמכרה קיים אבל הבעל אוכל פירות

(ב) דין ג' הרי סילק עצמו מגוף הקרקע וכו' זה דעת הרי"ף וכ' הרמב"ן בס' הזכות שכן פי' הראשוני' וכ"כ רבינו הגדול בס' המקח קנו מידו ועודה ארוסה מהו לענין פירות מי אמרי' בנכסיך ולא בפירותי' או"ד אלימא מילת' דקנין ואינו אוכל פירות כלל וכו' ורב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו דכיון דלא צריך וקנו ממנו לטפויי מילתא וע"ש בהר"ן

סימן

צ"ג

(א) דין ג' אלמנה ניזונת מנכסי יורשי' וכו' אפי' יש לה נכסי' ממ"א דתנאי כתוב' הוא במזונותי' בחייו הוא והרא"ש בפר' נערה גבי חייב אדם לזון בניו הקטני' כ' בשם מהר"ם אפי' יש להם נכסי' שנפלו להם מבית אבי אמם דכיון דתקנת חכמי' זכו במזונותי' אפי' יש להם להתפרנס משלהם דומיא דמזונות האשה וכו' וכן פסקו הטור ומרן בסי' ע"א והרשב"א בתשו' ח"ב סי' שצ"א כ' דאינו חייב לזון בניו קטנים כשיש להם נכסים ממ"א כיון דאינו בתנאי ב"ד אבל מזונות האלמנה והבנות כיון שהוא בתנאי ב"ד חייב אפי' יש להם נכסים ע"ש

(ב) ואין היורשי' יכולים לפרוע לא כתובת' ולסלק' וכו' נר' דאפי' לא הניח קרקע אלא מטלטלי'

נוהגים כאנשי גליל שאין יכולי' לסלקה תשו' בעי חיי חח"מ סי' רי"ב ע"ש

(ג) אלא היא ניזונת על כרחם וכו' כן פסקו הרי"ף והרמב"ם וז"ל בעל העיטור בדיני כתובה דף