ערך השולחן חושן משפט חלק ג צב

אע"ג דיקבל עליו ליקח הדמים מהשליש כיון שאינו נותן בידו הכסף ולמ"ד דגבי קידושי אשה מקודשת כדין מעמד ג' צ"ל המוכר ביתי מכורה בחוב שיש לך ביד זה במ"ש דומיא דקידושי אשה שצ"ל הרי את מקודשת לי בחוב זה שיש לי ביד זה במעמד שלשתן עיין שם ורבינו האיי בספר המקח שער י"ג דף ל"ג עמוד שני כתב וזה לשונו או כגון ראובן דזבין חפץ לשמעון בדמים קצובים ואותם דמים הם אצל לוי ואמר שמעון ללוי תן אותם דמים לראובן במעמד ג' קנאם ראובן ואין המוכר רשאי לחזור בו וכולי אבל הלוקח כשנטל החפץ מיד השליש שהיה בידו ידו על כעליונה וכולי עיין שם ולכאור' נר' דס"ל דלא קנה החפץ במ"ש של הדמים דא"כ אמאי הלוקח יכול לחזור דאי משום דחכמים תיקנו שלא יקנו המטלטלין במעות גם המוכר יכול לחזור אלא דלענין המעות קאמ' דקנאם המוכר ואין יכול לחזור (א"ה עכ"מ)

יו"ד דין ב' אבל אם לא היה וכו' הנ"י כת' בשם גאון דחנוני ושלחני כיון דאומנותם הוא גמרי ומשעבדי נפשיהו אפילו אין בידם כלום עיין שם אבל ראב"ן בתשו' סימן פ"ג סב"ל דאפילו חנוני יכול לחזור ואפילו בקנין עש"ב וכ"כ הריטב"א בחי' לשבועות ד' מ"ז עיין שם ועי' בהש"ך

י"א אבל אם לא היה בידו וכולי ה"ד אם אינו חייב כלל אבל מי שיש בידו או ביד שלוחו פקדון מאחר וא"ל בעל הפקדון תן אותו פקדון לפ' פשיטא שקנה אותו פ' במעמד ג' ששלוחו של אדם כמותו ומה שהוא ביד שלוחו הוי כמי שהוא ברשותו וכולי המבי"ט ח"א סימן ט"ו עיין שם וז"ל התוס' בגיטין די"ג ע"ב בד"ה גופא וכולי אומר ריב"א וכן ר"ת דבמ"ש קנה בע"כ של לוה או של נפקד דאי לא קנה אלא מרצונו למ"ד דוקא בפקדון קנה למה הוצרכו לתקן מ"ש יאמר לו זכי וא"נ לומר דהוצרכו לתקן למקום שאין הפקדון ביד הנפקד אלא ביד אחרים דלא יועיל אם יאמר זכי וכולי וכן תי' התוס' בבתרא ד' פ"ה בד"ה ה"ג וכולי עיין שם ורבי' האיי בס' המקח שער י"ג כ' וז"ל אבל אתה מוצא המחאה שהיא מקויימת אע"פ שאינה במ"ש במכירה כגון שהוא פקדון שהפקיד ראובן אצל לוי חפץ ששוה מנה ואין בינו לבינו לא חשבון ולא דבר בעולם ומכר אותו חפץ בעינו לשמעון וא"ל ראובן ללוי תן לי אותו חפץ שכבר מכרתיו אליו אע"פ ששמעון אינו במעמדם כיון שקבל עליו לוי ואמר אתן קנה שמעון מיד דכיון דנתברר הדבר ללוי שראוי שמעון לזה החפץ בקנייתו אותו מראובן א"ץ להיות שמעון במ"ש וע"כ לא בעי מ"ש אלא היכא דהוי מתנה שהשליש הזה אינו יודע מה יש ביניהם וכו' והביא ההיא דברשות הלה המופקדים וכולי דפ' הספינה עש"ב ולפ"ז ניחא דצריך מ"ש בפקדון במתנה אבל במכר פקדון כיון שקיבל עליו הנפקד ליתן זכה וא"ץ מעמד ג' ומ"מ לכ"ע אפילו אין הפקדון ביד הנפקד קנה במעמד ג'

י"ב ואפי' פרע וכולי כ' מרן הב"י מדברי הרמב"ם שכתב לפיכך אם לא פרע לוי לשמעון חוזר שמעון ותובע את ראובן וכולי נר' לכאור' דאם לא חזר בו לוי אין שמעון יכול לחזור מיהו א"ל דאורחא דמילת' נקט ע"ש ומדברי הרמב"ם בפ"יו מה' מלוה דין ד' שכ' וז"ל אם רצה שמעון שלא יתן לא יתן וכו' וכן אם רצה לוי לחזור ולומר איני רוצה לגבות משמ' חוזר וגובה מראובן וכולי משמע דאפילו רצה שמעון ליתן אם רצה לוי לומר איני רוצה לגבות משמעון חוזר ועי' בתשו' הרשב"ץ ח"א סי' קנ"ב

י"ג דין ז' ואפילו לא נתרצה וכולי כ"כ התוספות פ"ק דגיטין בשם ר"ת וריב"א וכן הסכים הרא"ש שם ובשאלו' ותשובות בשמים ראש סימן נ"ה וכ"כ הטור בשם הרמ"ה ודברי הרמ"ה הם בפ' מ"ש סימן ק' עיין שם וכן דעת הרשב"א בתשו' ח"ב סימן שע"ח עיין שם ומהרש"ל ביש"ש פ"ק דגיטין סימן ל' ובפ' החובל סימן כ"ז הסכים דבעי' שנתרצה עיין שם וכן כתב הרשב"ש סימן קי"א דהרמב"ן והרשב"א ס"ל דאינו יכול לכופו וכיון שהוא מחלוקת ודבר זה הילכתא בלא טעמא הוא הבו דלא לוסיף עלה ע"ש ואיברא דהרשב"א בחי' ס"ל הכי אבל בתשובות ס"ל כר"ת וכבר הש"ך הביא כמה פוסקים דס"ל דאינו יכול לכופו והסכים כן עש"ב ואנו אין לנו אלא כפסק מרן וכן כתב הרדב"ז בתשובו' ח"ג סימן תקע"ד שכן עיקר עיין שם

י"ד ואפי' לא נתרצה וכולי כ"כ התוספות פ"ק דגיטין בשם ר"ת וריב"א דאם לא כן למ"ד דוקא פקדון קנה ל"ל לתקן מעמד ג' יאמר לו זכי וא"נ לומר הוצרכו לתקן היכא שאין הפקדון ביד הנפקד וכולי ועוד דאף שאין הפקדון ביד הנפקד יקנה באודיתא וכו' עיין שם ונר' דאם היה חייב לאחרים אין הודאתו כלום במקום שחב לאחרים כמ"ש הרשב"א בתשובות ח"א סי' אל"ף ומ"ז ובתשובות ח"ב סימן רמ"ו דאם היה עליו כתובת אשה וב"ח ואמ' מטלטלין פ' הם של פ' אינו נאמן דחזקה כל מה שברשות האדם הוא שלו ואפי' במקום מגו אינו נאמן וכן כתב הרמב"ם פ"א מה' מלוה ע"ש וה"נ אם בעדים שהפקדון שביד שמעון הוא של ראובן שהיו כשמסרו ראובן לשמעון וא"ל שימכרנו לו וכו' דהרי הוא בחזקת ראובן כמבואר בסימן צ"ט עיין שם וא"כ אם ראובן חייב לאחרים והודה שהפקדון שמסר ביד שמעון הוא של לוי אין הודאתו כלום במקום שחב לאחרים אבל אם הקנה אותו ללוי במעמד ג' קנה ואין ב"ח של ראובן יכול לטרוף ממנו אבל אם נאמר דמעמד ג' לא יקנה בע"כ ל"ל לתקן מעמד ג'

ט"ו דין ט' ואינו יכול וכולי ואם כפר שלא היה במ"ש ואין עדים אם היא מלוה בשטר ויש בו נאמנות נפרע שמעון מראובן בלא שבועה ואם אין בו נאמנות ישבע שמעון שלא הומחה במ"ש וגובה חובו מראובן ואם היא מלוה ע"פ ישבע ראובן שהמחהו במ"ש ויפטר משמעון ואם מודה שהומחה במ"ש אפילו אין עדים בדבר אינו יכול לחזור על ראובן מהר"ש יפה בתשובות מהר"י באסן סימן קי"ט עיין שם וכה"ג כתב בתשובות המיי' ופסקו מורם בסימן קכ"ט סי"ב גבי ערב דאם המלוה כופר שלא העמיד לו אותו ערב נשבע הלוה שהעמיד לו הערב ושפרע לו ונפטר ע"ש וה"ד במלוה ע"פ אבל במלוה בשטר נשבע המלוה שלא העמיד לו אותו ערב וגובה ממנו

ט"ז וי"א שיכול לחזור וכולי כל זמן שלא פטר לוי את ראובן בפי' דשתיקה לאו כהודאה וכ' ה' נתיבות משפט ד' פ"א דאם א"ל הלוה אחר שהמחהו מעתה לא תובע ממני כלום ושתק כיון דכל שתיקה כהודאה הוי כאלו אמר כן המלוה עצמו כדאמרי' בהודה לענין אתם עדי ל"ש אמר לוה ל"ש אמר מלוה ושתק לוה וכולי עיין שם וליתא שהרי כתב הטור ומרן בסי' פ"א ס"ז וז"ל והא דמהני אתם עדי דוקא כשתבעו מנה וא"ל הן ואח"ך אמר אתם עדי ושתק לוה אבל אם א"ל מנה לי בידך והלה שותק ואמר לעדים אתם עדי ושתק הנתבע אין שתיקתו כלום דלא הוי שתיקה כהודאה אלא