ערך השולחן חושן משפט חלק ג עח

אפותיקי בלא אפותיקי נמי כן הוא הדין וי"ל דיפה כחו אם מכר כל נכסיו דגובה משדה זו אפילו מכרה ראשונה ולא יוכל לוקח א' לדחותו ולומר הנחתי לך מקום לגבו' וכו' עיין שם וכן כתב המ"מ בפרק י"ח מה' מלוה דנר' דעת רבינו דאם מכר הלוה שאר נכסים אחר מכירה זו המלוה טורף את זו ובזה יפה כח האפותיקי וכן פירש ר' אפרים וכולי ואפשר שלזה כתב רבינו אם לא ימצא נכסי בני חורין ולא אמר אם לא היו לו בשעת מכיר' נכסים בנ"ח וכו' עיין שם וכן לשון הטור שכל זמן שימצ' לו בני חורין וכולי ואם לא ימצא לו בנ"ח וכולי נראה דסבירא ליה דאם מכר כל נכסיו אחר שמכר את האפותיקי לא יוכל לוקח א' לדחותו אצל המשועבדים שמכר לומר הנחתי לך מקים לגבות ומהרח"ש בתשובו' ח"א סי' צ"ב הוכיח מדברי רש"י בפ' השולח ומתשו' הרי"ף והראב"ד והרמב"ן והרשב"א דאינו טורף מלוקח א' האפותיקי דמ"ל הנחתי לך מקום ואם כן כיון שהלוקח כבר מוחזק בקרק' על המלוה להביא ראיה שיכול לטרוף משם ולא מהלקוחו' שלקחו אחריו עש"ב ואין נראה כן דאדרבה אחר דקרקע זו היה משועבד לב"ח על הלוקח להביא ראיה לו' הנחתי לך מקום להוציא מהלקוחות שהחזיקו בקרקעות שלקחו שיפקע שעבודו ולהוציא מהלקוחות שלקחו אחריו (אמר המגיה עד כאן מצאתי)

ד' דין ב' משכונה סתם דינה כאפותיקי סתם וכו' דאינו יכול לסלקו בנכסים אחרים אלא במעות וכתב הר"ן בפ' שבועת הדיינים גבי מאן דאוזפי' אלפא זוזי וכו' שיש ללמוד ממנה למשכונת קרק' המלוה יכול לכוף ללוה שיפרע לו חובו אף על פי שא"ל דהתם כיון דאכל פירי וכו' הרי היא כמכר עיין שם וכן בפר' אז"נ דאמרינן משכנתא באתרא דמסלקי אין ב"ח גובה הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה כתב הרא"ש מכאן יש ללמוד דמשכנתא באתרא דמסלקי יכול המלוה לכוף ללוה לפדותי בע"כ דאם לא כן אמאי שביעית משמטתה והא לא קרי ביה לא יגוש וכו' וכ"כ הטור בי"ד סימן קע"ב ע"ש והרשב"א בתשו' ח"ג סימן מ"ג כתב מי שמשכן קרק' לחבירו שעבודו על נכסי בעל הבית ואם שטפה נהר או נמצא שדה שאינה שלו גובה משאר נכסים דהיינו אפותיקי סתם וכו' הגיע הזמן ותבע ב"ח את חובו אם יש מעות לממשכן חייב לפרו' במעו' ואם אין לו מעות וא"ל טול קרקע שוה כנגד מעותיך שומעין לו וכדאמרינן בכתובות פרק הכותב וכולי ומהכא שמעינן דהיכא דאית ליה זוזי מי חייבי' ליה למיהב זוזי ואי לא לא מחייבי' ליה לזבוני אלא שמין לו ופור' בארע' ולא שיהא עליו לשום לו מאותו קרקע ממש שמשכן לו אלא שם לו מאיזה קרק' בינונית שיש לו וכו' והיכא דלא בעי מלוה לאיפרועי אלא בזוזי ובעי לאמתוני עד דאתרמו ליה זוזי ללוה יש מגדולי הדור שאמרו שהדין עמו ואין הלוה יכול לכופו ליטול קרק' דזוזי שקל וזוזי יהיב ולא אמרו דמצי א"ל שקול ארעא אלא כשהוא בא ליפר' וכופ' את הלוה לפורעו ומרבותי גם כן אמרו דלעולם מצי למי' ליה שקול ארעא דעיקר גוביינא בקרק' מדלא מחייבינן ליה ללוה למטרח ולזבוני ולמיתי והילכך מצי למימר רוצה אני לפרוע דכל שיצא שמי שאני חייב זיל נכסאי ודעתי נוטה לזה וכולי עיי"ש באורך מבואר דסביר"ל דמשכונה ואפותיקי סתם יכול המלוה לכוף ללוה לפרוע מעות אבל אם אין לו מעות יכול לסלקו באיזה קרק' בינונית שיש לו ואינו חייב לשום לו מאותו קרק' ממש שמשכן לו וה' מ"מ פ' י"ח מהלכו' מלוה כתב בשם הרמב"ן והרשב"א מיהו באפותיקי כל זמן שלא שטפה נהר אין לו מאותה שדה וכתב הב"ח אפש' לפ' דר"ל דאף כשהוא ביד הלוה שלא מכרו אין יכול לסלקו כשאר נכסים דאין לו מאותה שדה וכו' ואפשר לפרש גם כן דבמכר כל נכסיו קאמר דאין לו מאותה שדה אבל בלא מכר יכול לסלקו בשאר נכסים וכדעת הטור עיין שם ובתשובות הרשב"א חלק א' סימן תתקמ"ב כתב וכן אלו רצה הלוה לסלקו בקרקע אינו רשאי מדתנן בפרק אז"נ הלוהו על שדהו וא"ל אם לא תתן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי זה שלו ואוקימנא לה דוקא בדאמר ליה מעכשיו הא לאו הכי אסמכתא היא ומ"מ אמר רב פפא אפותיקי הוי למגבה מיניה לומר שאינו יכול לסלקו בקרק' אחר ואקשינן וכו' ואסיקנא דאפי' אפותיקי לא הוי אלמא היכא דשוייה אפותיקי סתם בלא אסמכתא גבי מניה ואינו יכול הלוה לסלקו בקרק' אחר ולא מלוה ליפר' מקרקע אחר עכ"ל הרי דסביר' ליה דאפילו אפותיקי סתם ועדיין ביד הלוה אינו יכול לסלקו בקרק' אחר אבל ראיתי בתשובות הרשב"א חלק ג' סימן מ"ג שכתב וז"ל ולא שיהא עליו לשום לו מאותו קרק' שמשכן לו אלא שם לו מאיזה קרק' בינונית שיש לו כדמוכח בפ' אז"נ כמש"ל והיכא דלא בעי מלוה לאיפרועי אלא בזוזי ובעי לאמתוני עד דמתרמי ליה זוזי ללוה יש מגדולי הדור שאמרו שהדין עמו ואין הלוה יכול לכופו ליטול קרק' דזוזי שקל וזוזי יהיב ולא אמרו דמצי א"ל שקול ארעא אלא כשהוא בא ליפר' וכופה את הלו' לפורעו ומרבותי ג"כ אמרו דלעול' מ"ל ליה שקול ארע' דעיקר גוביינא בקרק' הוא וכולי ודעתי נוטה לזה ודנתי בפני רבותי גם כן בשעה שנחלקו על דבר זה לכאורה ממ"ש בפ' אז"נ הלוהו על שדהו וא"ל אם א"א נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי זה שלו ואוקינן לה דא"ל מעכשיו דאי לא הוה ליה אסמכת' ולא קני' וגרסי' התם אר"פ אף על גב דאמור רבנן אסמכת' לא קניא אפותיקי הוי למיגב' מינא ואסיקנ' דוקא בדא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזה וש"מ דאי לא אמ' לי' לא יהא לך פירעון אלא מזה אם רצה לשום לו מקרק' אחר הרשו' בידו וכמש"ל ועוד נר' לי מכאן שאפי' רצה הלוה לסלקו בקרק' אחר והמלוה אומ' איני רוצה ליפר' עד שיזדמנו לך מעות אין שומעין לו עיין שם באורך הרי דסביר"ל הכא דהלוה יכול לסלקו בקרק' אחר ולא מאותו קרקע שמשכן לו ודעתו נוטה גם כן דאפילו המלוה אומר איני רוצה ליפרע עד שיזדמנו לך מעות אין שומעין לו ויכול הלוה לסלקו בקרק' אחר בע"כ וגם החולקים לא חלקו אלא כשהמלוה לא רצה לפרו' אבל כשהוא בא ליפר' ואין ללוה מעות יכול לסלקו בקרקע אחר בינונית שלו ולא מאותו קרק' שמשכן לו כדמוכח בפ' אז"נ דדוק' באפותיקי מפורש דא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזה הוא דאינו יכול לסלקו וכבר כתב הרב נתיבות משפט דף רע"ב דאין ראיית הרשב"א ח"א מפ' אז"נ מכרעת דהא אוקי' באפותיקי מפורש אבל באפותיקי סתם נראה דיכול לסלקו בקרקע אחר עש"ב

ה' ראובן שחייב לשמעון בשטר שזמנו בניסן ושעבד בו אפותיקי קרקע בקנין מידו ולא מיד אשתו ואחר זמן בתשרי קרעו השטר וקנו מיד אשתו תחילה ואח"ך מידו וכתבו שטר אחר מזמן ב' וראובן לוה מלוי בין ניסן לתשרי ובא לוי לטרוף הקרקע שהוא מוקדם נראה פשוט דלוי יכול לטרוף דשמעון אחר שנקרע שטרו נמחל שעבודו דהא דקי"ל בסי' ר"מ בב' שטרות היוצאים על שדה א' דאם הוסיף בשטר הב' לא בטל