ערך השולחן חושן משפט חלק ג עז

יכול לסלקו שהרי לא כתב אלא אינו יכול לסלקו בשומא של קרק' וכולי וכן קי"ל בכל ב"ח שיכול הלוה לסלקו במטלטלי דכל מילי קרוי מיטב כדלעיל סימן ק"ב השני מדכ' בעל התרומות דין זה באפותיקי מפורש ש"מ דס"ל דבסתם אפותיקי יכול הלוה לסלקו באיזה קרק' אחר וכדעת רבי' ולא כדעת הר"ן עכ"ל ולא ראה מ"ש בעה"ת שער מ"ג ח"ב סימן ב' גם אפותיקי מפורש דכקנוי לו דמי שהרי הלוה לא יוכל לסלקו ממנו בקרק' אחר כי אם במעות בלבד ע"ש וכבר כתב ה' גד"ת שם דהב"י בחנם דחק להביא משער ד' דהכא בהדיא כ"כ עיין שם וא"כ מדכ' כי אם במעות בלבד משמע דוקא במעות אבל לא במטלטלי דכמו שאינו יכול לסלקו בקרק' אחר אפילו היא עידית הכא נמי אין יכול לסלקו במטלטלים וכעין זה כת' מרן הב"י בסימן ק"ב מחודש ב' ביורשי' שלא הניח מורישם אלא קרקעות והם רוצים לסלק הב"ח במטלטלי' שלהם נראה שהדין עם הב"ח דהנך מטלטלין לא היה שעבודו עליהם וכולי וכ"נ מדכ' רבינו בסימן ק"ז אצל יורש וכו' מיהו אם רוצים לסלקו במעות וכולי הפרישה בסי' ק"ז דחה מדסיים הטור שם אבל אם אין ליורשים משל עצמן לא מטלטלין ולא מעות אלא קרק' וכולי משמע דבמטלטלי יכול לסלקו כמו במעות וכולי ע"ש מ"מ נר' דהכא באפותיקי מפורש לא יוכל לסלקו אלא במעות בלבד ולא במטלטלין כיון שלא נשתעבד לו אלא אותו קרק' בפי' אבל באפותיקי סתם נראה דבעל תרומות ס"ל דיכול הלוה לסלקו אפי' קרק' אחר שהרי כתב שם שער מ"ג גבי אפותיקי מפורש ז"ל שבזה לא נאמר אין נפרעין ממשועבדים במקום שיש ב"ח כי יותר הוא משועבד דכקנוי לו דמי שהרי הלוה לא יוכל לסלקו ממנו בקרק' אחר כי אם במעות בלבד ע"ש וא"כ באפותיקי סתם א"א דאין הלוה יכול לסלקו בקרק' אחר אלא במעו' בלבד למה אמרו בו אין נפרעין ממשועבדים במקו' שיש בני חורין כמבואר בדברי בעה"ת שם ח"א ע"ש ושוב מצאתי בתשו' מהר"י ן' מיגש סי' פ"א על ראובן נ את לאה וכתב לה בית מיוחד לכתובתה ואח"ך נתן לרחל אחותו כל נכסיו מקרקעי ומטלטלי' וכולי שכ' וז"ל שזהו הבית שכתב אותה ראובן מיוחדת ללאה בכתובתה אינה גובה אותה אלא כמו שהיא שוה בשעת הגבייה ולא כמו שהיא שוה בעת שייחד אותה לה וכו' שהייחוד אינו קנין בגוף ואינה קונה בית זה המיוחד לה אלא בעת שמגבי' אותה לה ב"ד וכו' שאם רצה לקחת המיוחד לה ולעשו' בו חפצו ויתן לה זוזי או שיתפסה צררי יכול לעשות זה וזה ראיה בהייחוד אין אמתתו להקנות לה אותו דבר המיוחד לה מאותה שעה כדי שנאמר שיצא מהיות בכלל נכסיו אבל הוא ייחוד בעלמא כדי שתגבה ממנו כתובת' כשיגיע זמן גביית' וא"כ נתחייב לומ' שזהו הבית המיוחדת כל זמן שלא גבתה לאה כתובת' עדין היא וכולי ע"ש מ"מ הרי בעה"ת כתב בפי' דאפילו באפותיקי מפורש יכול לסלקו במעות כדברי הטור והראב"ד בספר תמים דעים סי' רמ"ה דע"ד כ' וז"ל אנן לא אמרי' הכי אלא לרבא אפי' א"ל מעכשיו לא הוי זבינה זביני דהא טעמא דרבה משום דאי הו"ל זוזי הוה מסלק ליה בזוזי הילכך אפי' במעכשיו ואפילו לא יהא לך פירעון אלא מזו כיון דצריך שומא לרבא לא קני עד שעת גוביינא כשאר שומא וכולי עכ"ל נרא' לכאורה דס"ל דאפותיקי דלא יהא לך פירעון אלא מזו אינו יכול לסלקו במעות דלא קנה לרבא עד שעת גבייה מטעמא דצריך שומא וכולי וז"ל הרי"ף בתשו' סימן ר"ד ומ"ש א"כ מה הפרש בין אפותיקי זה ובין שדה שנתנה במתנה וכולי הוי יודע דודאי מאחר שהתנה על עצמו בכך אין ביניהם שום הפרש דליכא אחריות לא על זו ולא על זו ומ"ש היכא דכתב לא יהא לך פירעון אלא מזו אין לו בה אלא שעבוד לאו הכי הוא אלא גוף של קרק' יש לו אבל אין לו פירותיה עד, הזמן שהתנו ביניהם הלא תראה שאלו היה רוצה לסלק שעבוד משעבוד זה השדה לשדה האחרת דמקומה הוא הוא אפשר ליה למעבד כן ש"מ השדה זו קופה קנויה לו וכן אמרי' התם הא דמסיק ביה זוזי וכו' עד הבמ"ע דא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזו נתברר לך מזה שהיא קנויה לו עכ"ל הרי שכ' דאפותיקי מפור' הגוף קנוי לו ואינו יכול לסלקו אפי' במעות שדינו כמתנה בלא אחריו' אבל הרמב"ן בס' הזכות א י"ב כ' גבי מכרו שניהם לפרנסה וכולי וז"ל יש לתמוה למה הבעל מוציא מיד הלוקח מה שמכר הוא דכל זכות שלו כבר קנאו לוקח וכ"ש בשום שהכניס משלו שאינו אלא כאפותיקי מפורש וסוגי' בכולי בנזקי' דלוקח שדה שהוא אפותיקי מפורש לב"ח מקחו מקח וממכרו ממכר עד שיבא לנבות הימנו ואם רצו בעלים לסלק במעות הרשות בידם וכו' עכ"ל וכ"כ עוד שם בס' הזכות וכ' הב"ח לעד"ן להוציא דין זה ממתני' דפ' השולח עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו שכתב רבי' בסמוך דמיירי באפותיקי מפורש ואפ"ה יצא לחירות משום דשחרור מפקיע מידי שעבוד כרבא ורבא לטעמיה דאמר ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ובפ' כ"ש מפ' טעמא דרבא משום דהיה יכול לסלקו במעות השתא הוא דקני' אלמא אפי' באפותיקי מפורש יכול הוא לסלקו במעות דאם לא יכול לסלקו א"כ למפרע הוא גובה וכו' ע"ש וכ"כ הסמ"ג עשין צ"ד וז"ל עבד שעשאו רבו אפותיקי ושחררו אע"פ שכתב לא יהא לך פירעון אלא מזו יצא לחירות דאמר רבא הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שעבוד ורבא לטעמיה דאמר רבא ב"ח מכאן ולה להבא הוא גובה וכו' ע"ש הרי שכ' דמיירי באפותיקי מפורש ורבא לטעמיה דאמר מכאן ולהבא הוא גובה אבל בא"ז למציעא דט"ז בד"ה תניא אידך וכו' כ' וא"ת והא כיון דקתני שלוקח גובה אחריות מנכסי' בני חורין מכלל דאית ליה נכסי' ללוה וא"כ היאך גובה ב"ח מהלוקח הזה הא קי"ל שאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בנ"ח כו' ולמסקנ' ל"ק דהא אוקי בדשוייה לוה להאי ארעא אפותיקי מפורש דעלה הוא דהדר ב"ח ואין לו על שאר נכס כלום כי היכי דלוה גופיה לא מסלק ליה בזוזי וכו' וכן פי' ר"י עכ"ל הרי שכתב דלוה לא מסלק ליה בזוזי ולדעת בעה"ת והרמב"ן והטו' דאפילו אפותיקי מפורש יכול הלוה לסלקו במעות א"ל בריית' מיירי כשאין ללוה אלא קרקעות בני חורין דאינו יכול לסלקו בהם

ב' כתב מהרשד"ם סימן רע"ה אפותיקי מפורש ה"ד שכתב בפירו' שלא יהא פירעון אלא מזה אבל אם כתב לו באפותיקי מפורש כנ"ד דינו כאפותיקי סתם והביאו הרב כנה"ג אות ט' עיין שם והרב תורת סד סימן קס"ד לפי דעתו קשה תיבת מפורש למה לי וכבר נודע דדייקינן לשון השט' כלשון המשנה שלא יהא יתור ואם כן נראה דעת הסופר דלשון זה הוי כמו לא יהא לך פירעון אלא מזה עיין שם וכן נראה עיקר

ג' אם לא ימצא נכסים בני חורין וכולי הטור כתב ואם מכרו המכר קיים שכל זמן שימצא לו בני חורין אינו טורף את זאת ואם לא ימצא לו ב"ח טורף אותה ואף כשהיא בידו שלא מכרה יוכל לסלקו בשאר נכסים וכו' וכתב הב"ח ויש להקשות אם כן מה יפה כח