ערך השולחן חושן משפט חלק ג עו

כתובו וכולי משמע דאחריות ט"ס אפילו לא התנה וכן משמע עוד מדברי התוס' דבתרא שם ע"ב בד"ה נקנה וכו' שכתב וז"ל וא"ת היכי מוכח מהכא דמילי במילי נקט הא הכא לא קנה שעבוד השטר דבלא"ה שעבד נכסיו דמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים וכולי וי"ל דמ"ל בכל ענין בין החזיק בעדים בין בלא עדים שלא נשתעבדו נכסיו עיין שם וא"א אימא משום דמיירי אפי' לא פירש האחריות אלא משמע דאפילו לא פי' האחריות גובה מנ"מ וכתב הרא"ש בתשו' הביאה הטור אפי' המקנ' לחבירו שיכתוב שטר על מכר קנין דברים הוא שכבר נשתעבדו לו נכסיו משעת מכירה וכו' ונר' דלדעת רשב"ם ובעה"ת אם קנו מידו שיכתוב שטר על מכר לא הוי קנין דברים משום דלא נשתעבדו נכסיו בסתמא משעת מכיר' ועל ידי השטר יש שעבוד נכסים ויחול הקנין עליו ובס' א"ז תי' שם הראב"ד כן וז"ל דכי אמרינן המוכר שדהו בעדים גובה ממשעבדי דוקא בדקבל עליו אחריות בפי' אבל אם לא קבל עליו אחריות בפירוש לא וכולי עיי"ש אבל הרמב"ן בתשו' שכ' בעל התרומות ריש שער מ"ח משמע דסבירא ליה דאפילו לא קבל עליו האחריות בפי' גובה בעדים מנכסים משועבדים עיין שם וכן דחה הרמב"ן בחי' דברי הראב"ד וכן מוכח מדברי הרשב"א סי' אל"ף רי"א עיין שם ובחי' לקידושין דף כ"ז דחה דברי הראב"ד והסכים דבין בשטר ובין בעל פה אחריות טעות סופר הוא עיין שם ואם כן דעת הראב"ד ורשב"ם ובעה"ת דבעינן שיקבל האחריות בפירוש אבל התוספות והרא"ש ורבי יונה והרמב"ן והרשב"א והטור ורבינו ירוחם סבי"ל דאפילו לא פירש האחריות גובה מנכסים משועבדים וכ"נ מדברי המ"מ בפרק כ"ז מהלכות מלוה שכתב וזה לשונו דגי' רבינו דגובה מבני חרי ע"כ בשטרי הלואה הוא דאי בשטר מכר לא גרע ממוכר שדהו בעדים שגובה ממשועבדי' ע"ש וא"א אימא דבשטר מכר מיירי ומשום דשטר חספא בעלמא אינו גובה ממשועבדים דמוכר שדהו בעדים בעי' שיקבל עליו האחריות בפירוש ואפילו קבל עליו אחריות בפני עש"ג אינו כלום והרדב"ז ח"ב סימן תקמ"ט נשאל בזה וז"ל לכאורה נראה דאינו חוזר עליו וכולי אבל כד מעיינת שפיר בטעמא דמילתא תשכח דחד טעמ' לתרוייהו דלא שדי איניש זוזי בכדי וכולי עיין שם ולא זכר דברי הראב"ד ובעה"ת דסבירא להו דבעינן שיקבל האחריות פירוש

ד' הג"ה דוקא מוכר אבל נתן מתנה בעדים אינו טורף וכו' כ"כ המ"מ בפי"א מה' מלוה בשם הרשב"א שכ"נ מדברי ר"א דהנותן שדהו בעדים באחריות אינו גובה ממשועבדים הובא בש"מ לבתרא דמ"ב ע"ש וכ' ה' שער המלך שכ"נ מדברי הר"י שכ' הטור בסי' רמ"ג וז"ל ואם מתנה אם אמר שדה זו אני נותן לך באחריות קנה ומתחייב נמי באחריותו כמו שמתחייב באחריותו ע"י שטר כך מתחייב באחריותו ע"י חזקה למגבי מבני חרי ע"ש ולא זכר מ"ש מור"ם בסי' רמ"ג דאינו טורף ממשעבדי והואיל ומיחה בשטר דס"ל דר' יונה קאי נמי אמכר וכ' הסמ"ע סקי"ז אע"ג דבעלמא המוכר בעדים גובה ממשועבדים בלא שטר הכא כיון שמיחה בעדים גרע וכ"כ בדרישה שכ"נ לכאורה דא"א דבמכר אפי' בלא שטר גובה ממשועבדים מתנה שיש בה אחריות נמי יגבה ממשועבדים דודאי מתנה שיש בה אחריות שוה למכר מיהו מסיק שם דר' יונה דוקא במתנה קאמר וס"ל דדוקא במכר טורף בעדים בלא שטר משום דזבין בפרהסי' כדי שירבו קונים ויוסיפו משא"כ במתנה עש"ב וכנראה שלא ראה דברי המ"מ בשם הרשב"א דמתנה בעדים באחריות אינו גובה ממשעבדי וכ"כ הר' יונה הובא בש"מ לבתרא דע"ז וז"ל ק"ל היאך חוזר בשטר וכו' ואי בניכר מיירי בלא שטר נמי חייב באחריות וכו' ואי במתנה בין בשטר בין בע"פ אין בו אחריות ואית דדחק ומוקי לה במתנה וכגון שפי' ואמר שיכתבו לו שטר באחריות וחיזר בשטר ושוב אין בה אחריות ואע"פ שנקנה לו באחריות והחזיק כל זמן שלא כתב לו את השטר נראה שאינו גובה מנכסי' משועבדי' דדוקא מוכר שדהו בעדים קאמר רב ולא נותן בעדים וכו' עכ"ל ומדברי התוס' והרא"ש ובבתרא דע"ז בד"ה חוזר בשטר וכו' שכ' וא"ת כיון שאין מזיק לו כלום בין במתנה בין במכר נכתוב וכו' ול"ל שאינו רוצה לטרוף ממשעבדי דאפי' בלא שטר גובה מנכסים משועבדי' וכו' נראה קצת דה"ל דגם הנותן בעדים באחריות בלא שטר גובה ממשועבדים דלא תי' דמיירי במתנה באחריות דחוזר בשטר שלא יגבה ממשעבדי וכן ראיתי בש"מ שם שתי' כן בשם י"מ ע"ש ואפשר דהתוס' והרא"ש מודו בזה אלא דדוחק לאוקמי במתנה באחריות דלא שכיחא דחזקה דאין אדם מקבל אחריות על המתנה דלכך אית בה דדב"מ כמכר הוא כדאמרי' בפ' המקבל וכמבואר בסי' קע"ה ע"ש בב"י אבל ראיתי להריטב"א בחי' לקידושין דכ"ז שכ' וז"ל יש שואלין כיון שאינו חוזר בשדה מה הועיל לו חזרתו בשטר דלענין אחריות ליתא מסתמא לית אחריות במתנה אפי' בשטר ואי קבל עליה אחריות אפי' בע"פ נמי מחייב בו ומפרקי' וכו' ע"ש הרי שכ' להדיא דאם קבל עליו אחריות אפילו בע"פ חייב ומוקי לה במתנה דוקא משום דבמכר לא קנה אלא בחזקה או בק"ס אם לא נכתב השטר במקום שנוהגים לכתוב (א"ה עכ"מ ואח"ך בקונטריס אחר מצאתי כתוב אבל התוס' בגיטין וכו') אבל התו' בגיטין דנ"א בד"ה א"ד קצובים וכו' כ' וז"ל ומפ' ר"ת דהכא לא איירי במלוה אלא בשאר מילי דקצובי' כגון פסק לזון את בתה ה' שנים דדוקא במלוה לא גבי ממשעבדי משום דמאן דיזיף בצנעא יזיף אבל בשאר מילי דהוו כמכר וכולי עיין שם נראה דס"ל דלאו דוקא מוכר אלא ה"ה מתנה דדוקא מלוה לא גבי ממשעבדי משום דמוזיף בצנעא ואע"ג דאנן קי"ל דפסק לזון את בתה ה' שנים דאינו גובה ממשעבדי אא"כ קנו מידו כמו שפסק הרמב"ם (א"ה עכ"מ):

סימן קי"ז

א' דין א' הג"ה אבל כל זמן שהיא בידו אינו יכול לסלקו רק במעות וכולי כתב הריטב"א בחי' בפרק השולח אם לא שטפה נהר יכול לגבות מקרק' אחר כדין ואם היא עידית ורצה לגבית ממנה אין לו רשות ללוה לדחותו לקרק' אחר ע"ש ונר' דאם רצה לגבות מקרק' אחר ה"ד מבינונית כדינו אבל אם רצה לגבות ממנה אפילו היא עידית גובה ואין לו רשות ללוה לדחותו לקרק' אחר ובמעות יכול לסלקו וכ' הסמ"ע דה"ה במטלטלי' דנקרא מיטב ואפילו באפותיקי מפורש יכול לסלקו בהם ע"ש ודבריו בפרישה על מ"ש הטור עשאה אפותיקי מפורש וכו' כ' הפרישה ז"ל הב"י כ"נ מדברי בעל התרומות שער ד' שכתב הא למה זה דומה למי שעשה שדהו אפותיקי לא' וא"ל לא יהא לך פירעון אלא מזו שאינו יכול לסלקו בשומא של קרק' אחרת ואפי' בעידית עכ"ל פי' דמשמע מינה הא במעות יכול לסלקו ונ"ל לדייק מדבריו עוד תרתי חדא שגם במטלטלין