ערך השולחן חושן משפט חלק ג שפג

דמיירי בנוטל שכר טורחו אבל כשנוטל יותר מדאי דאיכא למיחש דילמא משקר ודאי דאין חי' דאפילו נוטל כדי לילך ולחפש חיישי' דילמא משקר כדי להרוויח ע"ש אבל א"ז שכ' אא"כ שכר בטלה דמוכח כדאמרינן גבי קרנא וכו' משמע אפי' להיות עד אסור ליטול שכר דהא אפי' יש לו עדות מותר ליטול שכר בטלה דמוכח דלדעת הרשב"א והר' המאירי אפילו שכר בטלה דלא מוכח מותר ליטול כדי להיות עד ואפשר דלכך כתב מרן שכר בטלה סתם והשמיט מלת דמוכח שכתב א"ז

ב' דיניו בטלים וכו' צ"ע אם פסק עמו שכר קודם הדין אבל נראה דמכוער כמו בבטלה דלא מוכח הרשב"ץ חלק ראשון סימן קמ"ה עיין שם

ג' אסור וכולי כתב הסמ"ע בתשוב' הרא"ש משמע דגם בכה"ג דיניו בטלים עיין שם ובדרישהן מסיק דכל שאפשר שהיה מזדמן לו ריוח אסור ליטול ואם נטל דיניו דין והרא"ש מודה עיין שם ועיין בהב"ח: סימן י"ז

א' דין ה' אסור לדיין לשמוע וכולי אבל אם שמע מותר מהריב"ל ומהרשד"ם והרב שפתי כהן ועיין במהרימ"ט חח"מ סי' ע"ט וכן הוכיח מהר"ש בן חסון בספר בית שלמה סימן כ"ט עיין שם

ב' דין ח' לא יאמר לו אין מחייבין ממון ע"פ עד אחד וכו' ועיין בתשוב' הרשב"ץ חלק א' סימן ע"ז עיין שם הטעם

ג' דין ט' כל הפסולים וכו' והוא הדין אם נמצא א' מהדיינים קרוב או פסול אפי' היה מאה בטל כל הוועד מהרש"ך ומהרח"ש חא"ה סימן י"ח וסי' י"ט עיין שם: סימן כ"ג

דין א' נאמן וכו' בפנים כתבתי דברי הרדב"ז חלק שני סימן תל"ג עיין שם ועיין בהרדב"ז חלק שלישי סימן תקי"ח שכתב דתנאי שבין בעלי דינין לא אמרי' דנאמנים הדיינים יותר טפי מן העדים ודקדק כן מתשו' הרא"ש עיין שם. סימן כ"ח

א' דין א' וחייב בדיני שמים וכולי אפילו אין זה טוען ברי אלא ע"פ העד חייב דקיימא לן כדעת רוב הפוסקים דחייב שבועה דאורייתא אם היה מעיד לו ואם כן חייב להעיד ואפילו העד אינו במקום ב"ד של בע"ד יכול לשלוח עדותו בכתב ולחייבו שבועה ואם לא עשה כן עבר באם לא יגיד מהראנ"ח חלק ב' סי' ל"ג עיין שם ולכאורה נר' דס"ל דלדעת ר"ת בעדו' איסור נמי כותבי' העדות ושולחין לבית דין אבל מור"ם בתשו' סי' י"ב ומהר"ם אלשיך שכת' דר"ת בממון דוקא קאמר ולא באיסור עיין שם ואפשר דה"ד שנים דמחייבו ממון אבל ע"א דאינו מחייב ממון רק שבועה לא דשבו' הוי כאיסור

ב' דין יו"ד אלא אם כן הלך למדינת הים וכולי וז"ל ראב"ן דף קי"ג ע"ד וכבר היה מעשה במגנצ"א בשטר של קבלת עדות שבא לפני ב"ד והיה כתוב בו עדות של הא' ועדות של הב' לא היה מפורש בו אלא והשני כמוהו והכשירוהו מדר"ל ולי נרא' כיון דעבוד רבנן מעלה לפרש דצריך לפרש ואי לא פריש לאו עדות מדר"ל והכא בברכת ה' כיון דלא אפ' אוקמוה רבנן אדאורייתא אבל היכא דצריך לפרש כגון בדיני ממונו' ונפשות אי לא פריש לאו כלום הוא ולא גמרי' אפשר משאי אפ'

ג' דין ט"ו ואם קבלו אין דנים ע"פ וכו' ה"ד לדון ע"פ אותו עדות לכתחילה אבל אם כבר נפסק הדין ע"פ אותו עדות עדותם קיימת מהר"ם מפדווא סי' והסכי' עמו הכנה"ג בתשו' חלק ראשון סי' ך' ומהרש"ג בס' משפטי' ישרים סימן נ"ד עיין שם:

ד' דין י"ח אבל אם הביא עדים לפטור את עצמו מקבלין וכו' בח"א הוכחתי מדברי האחרוני' דאפילו במלוה בשטר להפקיע שעבוד המלוה מקבלי' עדות אפילו שלא בפניו עש"ב וכן דעת מהר"י באסן בתשו' סי' ע"ג עיין שם וא"ל מדכת' הרשב"א ופסקו מרן בסי' ק"ח סי"ו ואפילו אתקיים השטר בחותמיו וכו' לפי שאין מקבלין עדות וכו' וי"א דמקבלין אפי' נגד השטר אמאי אין מקבלין לקיים השובר להחזיק דהא בלא"ה קי"ל דמקיימי' השטר אפי' שלא בפני בע"ד ואפ"ה התם אין מקבלין משום דאיכא ריעותא עיין שם בהש"ך ס"ק ל"ב וא"כ א"ל דמעלמא מקבלין עדות אפילו נגד השטר התם שאני דאיכא ריעותא ואפי' להחזיק ולקיים החתימו' אין מקיימי'

ה' דין י"ט אין מקבלין עדות על קטן וכולי ה"ד אם מוחזקים בנכסי מורישם בודאי וגם יורשי' ודאי אין מקבלין עדות כנגדם כיון שהם מוחזקי' בנכסים שהם שלהם בודאי אבל בספק דשמא אין זכות ליתומי' מקבלין העדות מהרש"ג בתשו' סס"י נ"ד ע"ש

ו' דין כ"א קבלת עדות צריך ג' מומחי' וכו' יחיד מומחה לרבים שיכול לדון מבואר בתשו' הרשב"א המיוחסות סי' קי"ב דיכול לקבל העדות ביחיד עש"ב והרשב"ץ חלק ראשון סס"י א' כ' וז"ל ואפי' ביחיד מומחה שקבל עדות אין הדבר פשוט כ"כ שיהא עדות אע"פ שדיניו דין דלא עדיף עדות מהודאת בע"ד וכבר כ' הרמב"ם בפ"ה מה' סנהדרין שהודאת בע"ד בעי' בפני ג' ולא סגי ביחיד מומחה ונראה ממ"ש בפ"ב דכתובו' ורפוי מירפא בידי אם קבלת עדות אפשר ביחיד מומחה או לא וכולי עיין שם

ז' דין כ"ד ואם קבלוהו בלילה וכו' וכ"כ הגאונים בתשו' סי' שפ"ט ע"ש: סימן כ"ט

א' דין א' הג"ה ואפי' אמרו אין אנו יודעי' וכו' אבל מהרב"א סי' ה' ומהרמ"א סימן ק"ד ומהר"ש בן חסון בספר משפטים ישרים סי' פ"ג הוכיחו דרש"י והרמב"ם והרשב"א והרא"ש ס"ל דאם אמר אין אנו יודעים שוב אין חוזרים ומגידים ולא נניח ודאי של אלו מפני ספיקו של הר"ן שכתב בלשון קרוב אני לומר שאינו חשוב חוזר ומגיד וכולי עש"ב

ב' והוא לאחר כדי דבור וכולי עיין במהרח"ש חא"ה סימן י"ח וסימן י"ט אם חזר אחר האיום שא"ל הדיינים מקרי תוך כדי דבור: סימן ל"ב

א דין ב' פטור מדיני אדם וכו' מיהו אם היה דיין