ערך השולחן חושן משפט חלק ג שעה

לדברי הגאון דהאב יורש בנו מומר דאמאי נקנסיה לאב וכן הבעל יורש אשתו המומרת דהא ס"ל דמדאורייתא אינו יורש ולא קנסא ואם כן מ"ל אב לבנו או בן לאב ע"ש וכן נתבאר דברי רש"י ורב נטורונאי דהבעל אינו יורש אשתו המומרת והיינו משום דסבירא ליה דמומר יצא מקדושת אביו וה"ה האשה לא חשיבה שארו וה"נ אין האב יורש לבנו מומר מה"ט אבל לדידן דאינו אלא קנסא לא קנסו לאב ולבעל ומסתברא דה"ה אם יש על המומר חוב ומת אביו דהמלוה נפרע ממון שלו ממה שהניח אבי המומר לדידן דיורש הוא ד"ת ולא נקנוס לב"ח וה"ד כשאין לו לשלם

ב' ישראל שהמיר וכו' שאלה על א' שמת והניח אלמנה ובת ובן א' מומר ותקנת הקהל שתטול האלמנה חצי כתובה והשאר ליורשים ועמד המומר וכתב לאמו שסילק את עצמו מירושה

תשובה כתב הרא"ש בתשובות הביאו הטור וז"ל מומר שנתן הירושה שהיה לו לירש מאביו לאמו ומת אביו ותבעה אמו הנכסים וכו' כ' הר' יהודה בס' הדיינים תשו' א' לרבינו משולם שמומר אינו יורש את אביו והביא ראיה מן הפסוק ונ"ל דקרא אסמכתא בעלמא הוא דאע"פ שחטא ישראל הוא ובנו הוא לכל דבר אבל קנס הוא שקנסו חכמים ואסמכוה אקרא וכיון שאינו יורשו מיד שמת אבי המומר זכתה בת המומר בנכסי אבי אביה ולא היה למומר מעולם זכייה בהם ומתנתו אינה מתנה כלל כיון שהפקיעו חכמים ירושתו עמדה בתו במקומו וזכתה הבת בנכסי אבי אביה וכו'

ונראה דהרא"ש מפ' דרבי' משולם שכ' המומר אינו יורש הוא קנס חכמים והביא הפסוק לאסמכת' וכן הבין מהרד"ך בית כ"ח אבל הפשט דרבי' משולם ס"ל דאינו יורש דבר תורה כדברי מורה צדק גאון ור"ח וכן כתב בתשובות הגאונים סימן קל"ז דאין מומר יורש ואם אמרו גוי יורש את אביו אביו גוי ולא אביו ישראל וכולי נראה דאינו יורש דבר תורה ולכך ק"ל מדאמרינן גוי יורש את אביו דבר תורה ותי' דיורש אביו גוי ולא אביו ישראל וכן מצאתי בס' שערי צדק בשער ג' חלק רביעי סימן כ"ה תשובה לרב נטרונאי וז"ל הלכה משומד אינו יורש את אביו ישראל מ"ט דכיון דאישתמד נפק ליה מקדושת ישראל ומקדושה דאבוה דלא הויא ירושה אלא לבר ישראל דאיתייחס בתר אבוה דכתיב ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וכולי מי שזרעו מיוחס אחריו יצא משומד שאינו מתייחס אחר אביו ישראל וא"ת הא דאר"י גוי יורש את אביו דבר תורה התם ה"ק גוי יורש את אביו גוי ד"ת שנאמר כי ירושה לעשו וכו' ע"ש ואפשר שזהו ראיית רבינו משולם מן הפסוק כדברי רב נטרונאי ואם כן נראה דאינו יורש מן התורה קאמר כדעת הגאונים והמרדכי פ"ק דקידושין כתב וז"ל ודילמא מומר שאני פסק מר צדק גאון דמומר אינו יורש אביו והא דפריך הכא לר"י דילמא מומר שאני ה"פ דילמא ישראל מומר מוריש לבניו דעשו היה מומר והוריש לבניו את הר שעיר וכולי וכן פר"ח ולראבי"ה נראה כמו שמוריש לבניו ה"נ יורש את אביו דאע"פ שחטא ישראל הוא וכו' הרי דרב צדק גאון ור"ח ס"ל דאינו יורש מן התורה מדק"ל הא דפריך דילמא מומר שאני וכולי כמ"ש מהרד"ך בית כ"ח ומהראד"ב סי' ר"ך עיין שם וכן כת' התה"ד סימן שמ"ט עיין שם ונראה דמר צדק גאון ור"ח ס"ל דמומר אינו יורש את אביו ישראל והא דאמרי' גוי יורש את אביו דבר תורה ר"ל גוי יורש את אביו גוי שנאמר כי ירושה נתתי לעשו וכולי שהוריש עשיו לבניו לא שירש מאביו יצחק אלא שעשו יורש לבניו דכוותיה ודחי' ודילמא מומר שאני דעשו היה מומר והורישה לבניו כמותו וה' עדות ביעקב סימן ע"ב ג' הביא ס' שבלי הלקט שכ' תשובה לר"א אוחונגא ריש גולה שכ"כ המומר אינו יורש את אביו וכולי וא"ת הא דאר"י גוי יורש את אביו ד"ת וכולי הכי פי' רב צמח גאון זצ"ל ואמרו במתיבתא את אביו ישראל קאמר א"ל אי הוי שעיר דיצחק דירית עשו כדקאמרת השתא דלא דיצחק דה"ק כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר לאוריתי לבריה גוים ודחי' דילמ' שאני עשו דישראל מומר הוה ליה בנים אבל גוי גמור לא אלא וכולי עיין שם ולכאורה מוכרח דגוי יורש את אביו גוי קאמר דאם אביו ישראל לא משכחת בנו גוי אלא מומר ואם אביו נתגייר ועדיין בנו גוי הא אין הגוי יורש את אביו הגוי אבל בישראל הבא על הגויה דהולד הולך אחר אמו ואפ"ה יורש את אביו אע"פ שאינו מתייחס אחריו

והרב תרומת הדשן סימן שמ"ט והביאו הדרישה וז"ל ואי ק"ל על תשובות הרא"ש מתשו' רש"י שכ' דנפקד מן המשומד ושלח יד לזכות בו דזכה דגוף הממון דמשומד מופקד הוא וכל הקודם זכה ואם כן אמאי בניו יורשים מה שהוא ראוי לירש וכולי לק"מ דודאי ממון המשומד בחייו הפקירו לכל אבל ממון של מורישו שהם כשירים לא הפקירו אלא שקנסו המשתמד וסילקו מאותה ירושה כאילו אינו ראוי לירש וממילא ירשו שאר קרובים עכ"ל ותשו' רש"י היא בתשובות מהר"ם הארוכות סימן ת"ת וז"ל ואם שלח בו ראובן יד בחיי המשומד או שיש עדים שתבע ממנו ואמר אני זוכה אין לך שליחות גדולה מזו ונראה בעיני שאין כת הדיינים להוציא מידו דאתמר ממון מסור וכו' ואם לא שלח יד בחיי המשומד אין כאן זכייה ואם יאמר ראובן שיש בנים למשומד בגיותו וכולי אין בדבריו כלום שישראל הבא על הנכרית הולד ממנה אינו בן כדתנן וכולי עיין שם ולי נראה דרש"י סבירא ליה דמומר אינו יורש את אביו מן התורה כדעת רבינו משולם וכ' הפרישה דאם המומר מדאורייתא אינו יורש גם כן לבתו אין לה זכייה דהא בתו מכח אביה ושאר בני אביו יורשי' הנכסים אבל אם מדאורייתא יורש אלא שחכמים קנסו אותו נשארת בתו במקומו וזכתה בנכסי אביה עיין שם וא"כ למ"ד דאינו יורש מדאורייתא אינו מוריש לבתו ואם כן נראה דעת רש"י סבירא ליה הכי דאינו יורש מדאורייתא ומה"ט אין הבעל יורש את אשתו המומרת וכמבואר בס' הפרדס לרש"י דכ"ו ע"ש והכא נמי אנפקד זכה אבל הרמב"ם והרא"ש ס"ל דמשומד יורש מדאורייתא ולכן מוריש לבתו ואפילו הפקירו חכמי' נכסיו מיד כשמת הרי הם בחזקת יורשיו וזכו בהם

ושוב מצאתי בתשו' מהר"ם הארוכות בסי' תתקכ"ח שכ' תשו' רבינו גרשום דס"ל דמומר אינו יורש אביו ישראל מדאורייתא וכן פסק רב צדק גאון ור"ח אבל ריב"א אמר שמומר יורש את אביו דמצי' בפר' ח"ה שיצחק זכה בהר שעיר מכח אברהם דאר"י אמר שמואל כל שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר וכו' אלמא אליב' דר"י דהלכה כוותיה ניתן לאברהם את הר שעיר וירש יצחק את אברהם ויירש עשו את יצחק אלמא מומר יורש את אביו וכן כתב ראבי"ה דכיון שהוא מוריש לבניו כן הוא יורש את אביו וכו' ומור"י רבינו שמחה בר שמואל אומר דאפילו לדברי הגאונים שאמרו דמשומד אינו יורש את אביו בן משומד יורש את זקנו מדברי תורה דאמר