ערך השולחן חושן משפט חלק ג שעב

מתנה עמש"ב וכולי ועוד בה בבר מן הדין כל שנעשה ראוי ליורשו ואין אחר ראוי ליורשו עמו אף ע"פ שסילקו מנכסיו כל שלא נתנו לאחר ממילא הוא יורשו וכו' ואין דומה למשנתינו דלא יירש עם אחיו דמשמע מינה דטעמ' דלא אמר כלום היינו דוקא משום התנה עמש"ב הא לאו הכי הוא מסולק מהם ויהיו שאר האחים יורשים ממילא ואף על פי שלא נתנם בפירוש דשאני התם דכולהו ראוי ליורשו וכל שנסתלק הא' השאר יורשים את הכל אבל כאן וכו' ותדע לך דגרסי' בירושלמי בפרק הכותב גבי מתני' דבחייך ובמותיך אם מתה לא יירשנה רבי יוסטנא בעי קמי רבי יוחנן לדברי חכמים מתה מי יורשה ואמאי לא איפשטא להו שהאחים יורשים אותה כיון שנסתלק הבעל מירושתה אלא ה"ט משום דסביר"ל דבמקום בעל שהוא היורש בכל נכסי אחיה דנכרים הם אצל ירושה וממילא נשאר לבעל כל שלא נתנה היא הנכסים לאחרים בחייה וא"ל ר"י דלא דשאני הכא שהבעל כתב זה כשהיו ארוס' ובאותה שעה עדיין לא היה זכות לו בירושה שאין ארוס יורש והאחים יורשים הם באותה שעה ולפיכך כשנסתלק בני הבעל השאר האחים יורשים כדמעיקרא ועוד הגע עצמך אף לכשת"ל דכל שחלק היורשים מירושתו ינחלו אחרים שאר נכסי בנימין ע"כ כל שלא נתנו לא' מהני הקרוב קרוב יותר יורשו ואם כן הנה מכיר בן משה שהוא קרוב לו יותר ראוי לירש מכל האחיות וכולי עד כאן לשונו

ו' (שאלה שטר מתנה) עמד בפנינו אנו עדים ח"מ פ' וכך אמר לנו הוו עלי עדים וקנו ממני בקש"ס וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ויפוי כח ותנו ביד פלו' להיות בידו לראייה ולזכות שמרצוני הטוב וכו' שנתתי לו מעכשיו חזקת בית הידועה לי בחצר פ' בתורת ממנה וכו' והרי הוא מסולק מכל הירושה שאניח אחרי ולא יטול עם אחיו חלק בירושה כלל חזקת הבית ותשמישיה וכולי הכל נתן פ' לבנו פ' ע"ד ואופן הנזכר מתנה גמורה מעכשיו שרירא וכו' ומעו"מ ילך פלוני ויחזיק בחזקת הבית הנזכר חזקה גמורה על תנאי הנז' וישכון וכו'

תשובה נר' דמ"ש והרי הוא מסולק וכו' תנאי שלא נתן לו המתנה אלא על מנת שלא יירש עם אחיו ואף על פי שהרשב"א בתשו' ח"ד סימן שנ"ז כתב דכל מה שלא יתלה האדם בעל מנת או על תנאי לאו בהקפדה ותנאי קאמר והביא ראיה מההיא דהבו ליה ד' מאה זוזי לפלוני ולינסיב ברתיה דשקיל ארבע מאה זוזי וברתא אי בעי אינסיב אי בעי לא אינסיב וכן כ' בחי' לנדרים דף מ"ח עיין שם בהר"ן הרי הרב נמקי יוסף בחי' שם חלק עליו וז"ל וכיון דאסיקנא דהוי תנאי גמור ומהני וכו' שמענו שהאומר לחבירו שדי נתונה לך ואתה תעשה לי או לפ' כך וכך כיון שיש לו הנאה או לאחרי' מכח תנאו תנאי גמור הוי והא דאמרינן בפ"ב דיום טוב בההוא דא"ל הבו ארבע מאה זוזי וכו' תירץ הריטב"א בשם רבו הרא"ה דשאני התם שאין ההנאה אלא למקב' מתנה וכאלו נותן לו שני מתנות וכו' עיין שם וכן כתב הרי"ף והרמב"ם בפי"א מהלכו' זכייה והטור בסי' רנ"ג דהתם משום דשני מתנות הם לטובת המקבל עיין שם ואם כן הכא שהוא להנאת אחר הוי תנאי וכ"פ מהראנ"ח ח"א סימן ע"ז וכ' עוד דהיינו דוקא בשכיב מרע דמשע' אמירה א' זכה במתנה משום דדברי שכיב מרע ככתובי' וכמסורים דמו אבל במתנת בריא דלא זכה אלא מכח קנין שהוא גומר אם כן תלה המתנה בתנאי ע"ש ומדברי הרשב"א והנ"י משמע דאפי' בריא כי התם לא הוי תנאי וכן כ' הרשב"ץ ח"ג סימן קס"א דאין חילוק בין שכי"מ לבריא עיין שם

וראיתי למהראד"ב בספר לחם רב סימן רי"ד שכ' בשכיב מרע שאמר שבתו תנשא לבן שמעון ובתו חולקת נחלה כאחד מבניו הזכרים אף ע"ג דהזכי' הנישואין תחלה לא הוי תנאי דלא אמרו בגמ' הכי אלא גבי אחר דהתנה כן לתועלת בתו אבל גבי בתו כנ"ד אמרי' דדעתו של אדם קרובה אצל בתו ונתן לה מתנת החלט בלא תנאי אפילו לא תנשא לבן שמעון והביאו ה' כנסת הגדולה הגב"י אות ע"ש ואם כן נראה דהכא נמי כיון שדעתו של אדם קרובה אצל בנו אמרינן שנתן לו בהחלטה דכל שלא התנה לו בעל מנת או על תנאי לגבי בנו לא בהקפדה ותנאי קאמר ועוד דאפילו הוא תנאי דלשון הרי הוא מסולק וכו' הכי משמע התנאי בטל והמעש' קיים דהא קיימא לן דאפילו בממון בעי' תנאי כפול וכו' כמבואר בסימן רמ"א עיין שם וכיון שהוא מתנת בריא מעכשיו זכה במתנה וגם כן יורש עם אחיו בשאר נכסי' ואפילו בשכיב מרע שאמר פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום ומ"ש והרי הוא מסולק ולא יטול עם אחיו בירושה אינו כלום דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא והרשב"ש בסימן ק"ף שכתב וז"ל הבת יורשת ד"ת אם תקיים מצות מורישה להנשא לקרובו תטול כל מה שצוה להנתן לה ואם לא תקיים דבריו לא תטול אלא המתנה מועטת שצוה שנתן לה וכולי עיין שם אפשר דנדון שלו היה תנאי גמור בלשון המועיל דאם לא תנשא לפלו' לא תטול אלא דבר מועט והשאר ינתן לאחיותיה אבל אם לא היה תנאי גמור א"ל דלגבי בתו לא בהקפדה ותנאי קאמר אבל הרשב"ץ בתשו' ח"ג סימן ק"ל כ' דאם אמ' תנו לבני כך וכך וישא בת פ' או לבתי כך וכך ותנש' לבן פ' הרשות בידם לישא ושלא ישא ואם אמר פ' לפ' ויטול כך וכך אם לא קיים דבריו לא יטול כלום וכולי עיין שם הרי דסב"ל דגם בבנו ובתו אם אמר ישא פ' ויטול כך וכך הוי תנאי ואם כן נראה דגם הר"ש בנו הכי סבירא ליה ודלא כמהראד"ב

מיהו אפילו בתנאי גמור נראה דאינו יכול לסלקו מהירושה כמ"ש מהריב"ל חלק שני סימן מ"ח וז"ל ועוד מטעם אחר דבנ"ד לא התנה עמש"ב אלא תנאי הוא שהתנה שאם לא תבוא לדור בצפת שלא תטול כי אם עשרה סולטני"ס אבל אם תבוא לדור בצפת תטול כל חלקה ונמצא שלא התנה עמש"ב וכו' הא נמי לאו מילתא היא דכיון שאינו יכול לסלקו מהירושה אלא ע"י שיתן כל נכסיו לשאר בניו וכולי אין לחלק בין היכא דסלקו לגמרי ובין סלקו ע"י תנאי והסכים עמו מרן בתשובות בס' אבקת רוכל סימן קנ"ח עיין שם וכן כתב מהרש"ך חלק ראשון סימן קפ"ה עיין שם וה' תורת חסד סימן רמ"א עיין שם וכן מוכח מדברי המבי"ט חלק ראשון סי' קמ"ב וז"ל אלא אפילו היו בלשון ירושה שהיה אומר אם יבא יירש ואם לא יבא ויקיים תנאים אלו לא יירש היה תנאי צריך להתקיים ואם לא נתקיים לא יירש וכולי דהא דתנן לא יירש פ' בני עם אחיו לא אמר כלום היינו דלא סיים שישאר אחיו יירשו אבל אם אמר לא יירש בני פ' אלא אחיו יירשו הכל דבריו קיימין עיין שם משמע דאם לא אמר רק לא יירש תנאו בטל דהוי מתנה עמש"ב וכן כתב מהרשד"ם בתשובות סימן שי"ח עיין שם ונ"ל קצת ראייה עמ"ש רשב"ם דקל"ג גבי נכסי לך ואחריך לפ' והיה א' ראוי ליורשו וז"ל וגם אם פי' אני מורישך ע"מ שיטול האי שני אחריך הוי