ערך השולחן חושן משפט חלק ג שעא

דהוי נדר הוא דחייב להקדישו אבל יורשיו לא כמ"ש הרב עצמו בח"ב סי' צ"א וכמבואר בסי' רנ"ב ע"ש וכן כת' מהר"ם בתשו' הארוכו' סי' תתקצ"ז בשכ"מ שאמר בפי' לאחר מותו תנו כך וכך להקדש דיכול לחזור וז"ל ול"ד להיכא דאמר כשיבא סלע זו אתננו לצדקה דפירו' דנעשה נדר ויש לקיים דהתם כשבא לידו איהו בר קיומי לנדריה הוא הילכך בההיא שעה אמרינן ליה קיים נדרך אבל גבי נ"ד בעידנא דהו"ל לנדריה למיחל ולקיים אותו כבר מת ונעשה חפשי מן המצות עכ''ל: סימן רס"ד

א' דין ד' הג"ה ודוק' שהתנה וכו' כ' הסמ"ע ר"ל תנאי הנז' שיתן לו דמי חמורו ואפי' לא התנה בפי' אלא סתמא ודלא כע"ש שכ' דוקא שהתנה בפי' שיתן לו שכרו אם לא יציל דאם כן גם דמי חמורו צריך ליתן אפילו לא הציל דהא כל תנאי שבממון קיים ועוד וכו' והרב כנסת הגדולה הסכים עם הסמ"ע וכתב עוד ואם התנה כן בפי' שאם לא יציל שיתן לו שכרו פשיטא דאין לו אלא שכרו ומאי בעי רב מרב ומאי מקשי ליה מההיא דהשוכר את הפועל וכולי עיין שם באורך ולא דק דודאי קאי אתנאי שיתן לו דמי חמורו והתנה כן בפי' אפי' לא יציל ולזה דחה הסמ"ע דאם כן גם דמי חמורו צריך ליתן וכולי אך הרואה תשוב' מהר"ם מפדווא כתב בנ"ד וז"ל ואפי' שכר אפשר דלא משלם דהא לא נהנה דאלו מתני' שטף נהר נהנה מיהא שכרו דהא היה צריך לשכור אתר אם לא ירד זה דלא ידע ממילא וכו': סימן רע"ו

א' דין א' לא נמצא בן רואי' אם יש לבן זרע וכו' כתב הסמ"ע ילפינן מדכתיב בפ' נחלות ובין אין לו דהול"ל אן בלא יו"ד כמו מאן יבמי ודרשי' דמש"ה נכתב ביו"ד לפ' בלשון אין ואפס בנמצא שום בן ור"ל שאין בנמצא אפילו יורש מיוצאי חלציו ואף על גב דבגמ' אמרו עיין עליו בעיין נראה דל"ד וכו' ולא כמו ששמעתי מפ' דעיין עליו ממש קאמר דאותיות אחה"ע מתחלפין וזה דוחק וכו' ע"ש ונראה כדברי המפ' דעיין ממש דבר"פ החולץ אתמר החולץ למעוברת והפילה רב יוחנן אמר אין צריך חליצה שנאמר ובן אין לו והא לית ליה ור"ל אמר צריך חליצה סבר ובן אין לו עיין עליו וכתבו התוס' וא"ת אם כן תפטר לשוק בלא חליצה כמו בזרע פסול וכו' וי"ל דאמרי' נמי עיין עליו שלא תחלוץ ולא תנשא כל זמן שהיא עומדת בספק עכ"ל הרי דעיין עליו ממש קאמר ובב"ר ס"פ כ"ח דאמר ר"ל בכל מקו' שנאמר לא הוה לה ותהי שרי עקרה והוה לה וכו' וכ' מהרש"י הטעם מדלא כתיב לא דלא שלילה החליט' ומלת אין לא תשלול לגמרי ואפ' שהטעם משו' דאין דרשין ביה עיין עליו כדדרשי' גבי ובן אין לו ע"ע וכו' ואין להקשות מאין קדוש כה' ואין צור כאלהינו אין לה' מעצור שהן שלילה וחלטי' דלא עסקי' אלא בשלילת דבר מדבר שהיה הדרך להיות בו ונתחדש שלא נמצא ע"כ (א"ה עכ"מ): סימן רע"ח

א' דין ג' וכן אם היתה לאביו מלוה וכו' או היתה לו ספינה בים וכו' אבל אם היתה לו סחורה בספינה ומת נוטל בה הבכור פי שנים הרדב"ז בתשו' חלק ד' סימן ש"א קס"א עיין שם: סימן רפ"א

א' דין א' לא יירש וכו' אבל אם אמר אני מסלק היורש בעשרה פרחים לא הוי כלא יירש מהר"ם מטראני הביאו הרב כנסת הגדולה אות נ"ה עי' שם ודבריו תמוהים מתשוב' הרשב"א הביאו מרן הב"י והיא בחלק רביעי סימן כ"ב וז"ל דבין שאמר לא יירש או לא יטול או יסתלק או א' מלשונות כיוצא באלו הוא מתנה עמש"ב ולא אמר כלום עיין שם וכן כ' מהר"ם בתשוב' הארוכות סימן תע"ה וז"ל השיב ר' אותו אח שצוה להיות מסולק מירושת אביו לא אמר כלום כדתנן פ' בני לא יירש וכו' עיין שם וכן כתב מרן בתשו' בס' אבקת רוכל סימן צ"ב עיין שם ושוב ראיתי לה' קהלת יעקב דקס"ו תמה עליו מתשו' הרשב"א עיין שם

ב' בתי תירשני במקום שיש לו בן וכו' והוא הדין אם אמר בן בני יירשני ובנו קיים לא אמר כלום מהרשד"ם סימן שנ"ו והביאו הרב כנסת הגדולה עיין שם וז"ל הרמ"ה בפרק י"נ סימן ו' ועוד מי מצית אמרת לגבי אחר במקום בת ובת במקום בן לא אמר כלום והכתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי והאי לישנא לשון ירושה הוא משמע דליהוו יורשים בנכסי יעקב כראובן ושמעון דהא ראובן ושמעון לאו מקבלי מתנה הוו אלא יורשים הוו והא אפרים ומנשה בחיי יוסף אבוהון לגבי נכסי יעקב לאו בני ירושה נינהו וכאחר במקו' בת ובת במקום בן דמי ואמאי מהני וכולי אלא קודם מתן תורה שאני וכו' עכ"ל וכ' מרן בתשו' אבקת רוכל סי' ע' באחד שנתן לאשתו כל נכסיו על מנת שאחר מיתה יירשנה הנער נכדה וז"ל וא"ל דמ"ש לנער לאו כלום הוא שאין הנער יורשה אלא בתה יורשתה וכיון דנקט ל' ירושה דלא שייך בהו לאו כלום דא"ל כיון דהנער זה אפשר לירש את זקינתו בהפקד אמו שפיר שייך בו ל' ירושה וכבר הוכיח רב אחר שם בסימן ע"א דבעי' ראוי ליורשו בשעת אמירה ואפי' מת הבן בחייו לא מהני לבת אלא דהיינו דוקא בשכיב מרע שאמר פ' יירשני אבל זה שאמר על מנת שהנער נכדה יירשנה מהני כיון דבשעת מיתתה אפשר שיהה הוא יורש בהפקד אמו ע"ש ומהר"י הלוי סימן ע"ב חי' כן אלא שכתב דהטור סבירא ליה דכל שאינו ראוי ליורשו בשעת המתנה אפי' ראוי ליירש אחר כך לא מיקרי יורש עיין שם ועיין בתשו' מהרא"ש סימן קפ"ח ומהר"ש הלוי סימן מ"ה עיין שם

ג' דין ה' אם היה בריא אינו יכול להוסיף או לגרו' וכולי בריא שחלק נכסיו ואחר חצי שעה מת פתאום לא מיקרי ביום הנחילו דבעי' שהיה שכי"מ בשעה שהנחיל ולא אמרי' כיון שמת מיד הרגיש בעצמו שום חולי וכו' ספ' בשמים ראש סימן רנ"ה עיין שם

ד' דין יו"ד בן האח יורש הכל דכיון דלא אמר בפי' שהשאר ינתן לבני אחיותיו אין סילוקו כלום דהוה ליה מתנה עמש"ב וכו' הסמ"ע וז"ל הרשב"א בתשו' ח"ד סימן כ"ב חדא שאין בנימין יכול לסלק היור' מירושתו מפני מתנה עמש"ב וכמ"ש בפ' י"נ האומר איש פ' בני לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה עמש"ב דבין שאמר לא יירש או לא יטול או יסתלק או א' מלשונות שביוצא באלו הו'