ערך השולחן חושן משפט חלק ג שסו

קי"א גבי כתובת בית דין וז"ל ואם נתן במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה אף על פי שכתב הרמב"ם בפ"י מזכייה ומתנה שהיא כמתנת שכ"מ היינו לענין הפירות אבל לענין הגוף דין מתנת בריא יש לה וכן מפורש בדברי הרמב"ם שם וכ"כ בפי' המרדכי בפ' י"נ בשם תשוב' הר"מ עכ"ל הרי שכת' שכן מבואר בדברי הרמב"ם שם דהוי כמתנת בריא לענין הגוף וכן מבואר בדברי הרמב"ם פי"ב מהלכות זכייה דין י"ג דהכותב נכסיו לבנו מהיום ולאחר מיתה הרי הגוף של בן מזמן השטר עיי"ש ואיך כ' הרב אפילו בבת יורשת דלא זכתה בגוף מחיים וכן כתב הריטב"א בתשוב' הובא בב"י סימן רמ"ג וכן כתב מהרש"ך חלק שני סי' ס"ה בפשיטות דהנותן מתנה לבנו או לאיש נכרי מהיום ולאחר מיתה זכה בגוף מיד ואם מת יורשיו עומדים במקומו עיין שם ועיין בתשו' הרדב"ז חלק שלישי סימן תקס"ב

ועוד נר' דאפילו באומר בפירוש מהיום אם לא אחזו' בי עד לאחר מיתה ומת המקבל בחיי נותן יורשיו יורשים המתנה דכל שלא חזר הנותן קנה המקבל למפרע משעת נתינה ולא אמרי' נמי ירושה אין לה הפסק וכן מצאתי בתשו' החכמים למהר"י ן' הרא"ש סי' פ"ד וז"ל וכן אם היו מתות בנותיו בחייו היו בניהם יורשים שהמתנ' התחילה מחיים אלא שתלויה ועומדת אם לא יחזור בו תתקיים למפרע ואם יחזור בו תתבטל וכולי וכ"ת מנ"ל דאם היו בנותיו מיתות בחייו שיזכו יורשי בנותיו במתנה שמעי' לה מהא דגרסי' בפ' קמא דגיטין הולך מנה לפ' וכולי וכ' מור"י הרא"ש אי שכ"מ הוא אי איתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזיר ליורשי מי שנשתלחו לו דקיימ"ל דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו ואף ע"ג דלא קני עד לאחר מיתה משום דדברי שכיב מרע לענין לקנות לאחר מיתתו חשובים כמסורים למפרע משעת נתינה וכל שכן בכאן שכת' בהדיא מהיום ולאחר מיתה שחל הקנין למפרע ואפילו לדברי רמ"ה שכ' הטעם דבשכי"מ הולך כזכי דמי והוי כאילו זכה בו מחיים מכל מקום כ' דאפי' הכי אם עמד מאיליו נתבטלה המתנה אלמא אף על גב שיכול לחזור בו עד שימות כשמת זוכים יורשי המקבל ואפילו מת מקבל בחיי נותן והטעם כי המתנה עמדה מחיים אלא שהמתנה הוא כמו תנאי וכשיגמר התנאי תתקיים המתנה למפרע אם כן הכא נמי המתנה חלה מהיום אלא שהטיל בה תנאי וכשנתקיים התנאי חלה המתנ' למפרע ותו לא מידי עכ"ל הרי דסביר"ל דגם במתנה דמהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה אם מת זכו יורשיו במתנה והרשב"ש סימן תי"ד כ' וז"ל ואף על פי שכתב לה לאשתו מתנה מכל נכסיו ומנהג המדינה הוא שאין הנשים גובים אף בשמירת העיר מכל מקום המתנ' הזו היא מהיום ולאחר מיתה אם לא אחזור בי וכפי מ"ש המפ' בפר' קמא דמציעא לא נגמרה ההקנאה עד לאחר מיתה אם כן אינם עדין שלה ולפיכך גובים מנכסיו עיין שם משמע דסבירא ליה שהיא כמתנת שכי"מ דלא חלה עד לאחר מיתה ובסי' ע"א דין י"ט סקל"ג כתבתי דברי הריטב"א והרמב"ן ותלמידי הר"ף והגמ"ר בשם מהר"י מאיברא דסביר"ל הכי דדינה כמתנת שכיב מרע דאינה קונה עד לאתר מיתה גם מהר"ם מפדוואה סי' נ"ו כ' בצואה שכ' בה וקנו ממני בקנין גמור אגב סוד' מעכשיו וכו' איך מרצוני הטוב אני יורש ונוחל וכו' שכ' וז"ל שהוא כמו שמפ' ואמר מהיום ולאחר מיתה ואיתא בפ' י"נ וספ"ק דמציעא איזהו מתנת בריא שהיא כמתנ' שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכ' בה מהיו' ולאחר מיתה ופר"ת שר"ל שמפ' בהדיא מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה וכו' ובנ"ד שמשמע מתוך ל' הצואה בהדיא שיוכל לחזור עד לאחר מיתה שהוא כמפר' אם לא אחזור בי וכו' והיא מתנת שכיב מרע ממש וכו' ומעתה צריך להסיר תלונת הקנין וכתבו ונתנו מאחר שהיא מתנת שכיב מרע ולא נכתב בה לשון יפוי כח וכו' עי' שם מבואר דסביר"ל דמהיום אם לא אחזור בי הוי מתנ' שכיב מרע ממש ואין צריכא קנין ואם היא בקנין בלא יפוי כח לא קנה ודבריו תמוהים דגם לפי' ר"ת אינה כמתנת שכיב מרע רק לענין שיכול לחזור בו ולא זכה הלה אפילו בגוף עד לאחר מיתה אבל אם לא חזר בו קנה למפרע מחיים ואם כן אפילו במתנה כל נכסיו צריך קנין וכן כ' מהריק"ו שהיא כמתנת בריא לגמרי וכן כ' בתשו' החכמים למהר"י ן' הרא"ש וז"ל וכך הוא פירושו איזו מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע רוצה לו' שאין הקנין נגמר לגמרי לשים דבר עד לאחר מיתה כל שכ' בה מהיום ולאחר מיתה פי' שמפרש בה מהיום אם לא אחזור בי כל ימי חיי אז תחול המתנה מהיום וכל ימי חייו יכול לחזור בו כמו מתנת שכיב מרע שאם היה כ' בה מהיום ולאחר מיתה קנה הגוף מהיום ופירא לאחר מיתה ולא היה יכול לחזור אבל במפורש בה מהיום אם לא אחזור בי כל ימי חיי אפילו גוף הקרקע לא נגמר קניינו עד לאחר מיתה וכשימות יקנה למפרע וכו' ונ"מ במה דהויא כמתנת שכיב מרע בדבר זה שאם נמצאת מתנה זאת ברשות הנותן דלא יקנו אותה למקבל כי שמא חזר בו וכולי אבל לכל שאר החי' שיש בין מתנת בריא למתנת שכיב מרע מתנת שכיב מרע אין צריכה קנין ואם יש בה קנין המתנה אינה כלום אם לא במייפה כחו ובמתנת בריא שכתוב בה מהיום אם לא אחזור בי עד לאתר מיתה היא להפך צריכה קנין ואם אין בה קנין אינה כלום וכו' עכ"ל ועיין בתשו' ח"ג סי' ז'

ונראה דלר"מ דסבירא ליה דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הכא נמי הקונה לחבירו מהיו' אם לא אחזור בי דבר שלא בא לעולם ומת הנותן קנה המקבל למפרע כשבאו לעולם דדבר שלא בא לעולם לר"מ כדבר שבא לעולם לרבנן וה' שער המלך בפ' כ"ב מה' מכיר' הקשה מדאמרי' בפ' י"נ לרבנן יכיר למה ליה לא יהא אלא אחר אלו בעי למיתב ליה במתנה מי לא יהיב ליה לא צריכא שנפלו לו נכסים לאחר מכאן ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר ל"ל בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס וא"א דכל שאמר מעכשיו אפילו מת המזכה קודם שבא לעולם קנה אכתי קשה למה ליה יכיר פשיט' דנאמן במגו דאי בעי יהיב ליה במתנה מעכשיו ולכשיבאו לעולם ותי' דאין זה מגו דכיון דאינו יכול לחזור קודם שבאו לעולם אינו רוצה לתת במתנה לשום אדם בחייו שמא יצטרך לו וכעין זה תי' מהרימ"ט בתשובות בספר בני אהרן סימן נ"ו לקו אחרת דהא דאי בעי למיתב לי' במתנה דמתנת דיתייקי קאמר דאומר מהיום אם לא אחזו' בי עד שעת מיתה וכיון דמיירי במתנת דיתייקי ובידו לחזו' כל זמן שירצה הוה ליה כאומר לכשיבאו לעולם דאם מת הנותן לא קנה עיין שם וליתא דבאומר מהיום אם לא אחזור בי עד שעת מיתה לרבנן בדבר שבא לעולם כל שלא חזר בו עד שמת קנה המקבל למפרע משעת נתינ' והוא הדין לר"מ בדבר שלא בא לעולם ואם כן אכתי ק' יהא נאמן במגו דאי בעי יהיב ליה במתנה מהיום אם לא אחזור בי עד שעת מיתה לכשיבאו לעולם: