ערך השולחן חושן משפט חלק ג שסג

הקדש והספק אם חזרתו חזרה או לא אבל לדעת הרמב"ם שפסק שם לקולא הכא נמי אם אמר מעכשיו ולאחר ל' יום בוי"ו אם נאמר דחזרה הוי ויכול לחזור תכ"ד אף גב דספק תנאה הוא מספק אין מוציאין ממון מחזק' הבעלים ואם שחטו מותר ועוד דגם לדעת הפוסקי' שפסקו שם לחומרא אפשר דהיינו דוקא משום דההקדש חל שעה אחת אבל הכא אי הוי חזרה מה שחזר תוך כדי דבור כאלו לא חל ההקדש כלל ואם כן הספק אם חל ההקדש ולכ"ע אין מוציאין ממון מחזקת הבעלים ואע"ג דבבעיא דיש יד לצדקה פסקו הרמב"ן והרשב"א והר"ן דהוי תיקו דאיסורא ולחומרא כבר תי' האחרונים ולכ"ע דכל ספק הקדש אזלי' לקולא ואין מוציאין ממון מיד הבעלים לבד מהרב עדות ביעקב סימן ס"ו דף קס"ט עמוד שלישי שכתב כיון דמתנת שכיב מרע שהיא לאחר מיתה תקנה דרבנן היא כדי שלא תטרף דעתו עליו וכו' אזלי' לקולא עיין שם אבל הא ליתא דבהקדש בין בריא בין שכיב מרע קנה מדאורייתא דאמירתו לגבוה מדאורייתא ואם כן הוי ספק דאורייתא כמו שהוכחתי בסימן ר"ן עי' שם באורך אבל בס' קהלת יעקב ד"ק כ' בע"א דכיון דספק תנאה ספק חזרה הוא אם השור תם והקדישו לקדושת מזבח בתיך ל' יום מוקדש מספק דשמא תנאה הוי דאי חזרה הוי בהקדש לא מהני' חזרה אבל אם תנאה הוא והתנאי אם לא אחזור בי אמאי אינו מוקדש לחומרא דילמא תנאה הוי דיכול לחזור אבל כיון דמיירי באומר מעכשיו לאחר ל' יום בלא וי"ו ודאי חזרה הוי ובהקדש לא מהני חזרה עיין שם והכא נמי א"ל אם אמ' מעכשיו ולאחר ל' יום בוי"ו אם שחטו בתוך ל' יום מותר מספק דשמא תנאה הוא אם לא אחזור בי ואין לך חזרה גדולה מזו ששחטו ומספק אזלינן לקולא ואין מוציאין ממון מחזק' בעלים אבל השתא דאמר מעכשיו לאתר ל' יום בלא וי"ו ודאי חזרה ולא תנאה ובהקדש לא מהני חזרה אפי' תוך כדי דבור ואם כן אינו אסור אלא באומר מעכשיו לאח' ל' יום בלא וי"ו דהוי חזרה אבל באומר מעכשיו ולאחר ל' יום בוי"ו אפשר דס"ל כהרשב"א דבטל בה הקדש משום דהוי כמקדיש הגוף מהיום והפירות לאחר שלשים יום דכיון דאסור לינק משל הקדש בטל כל ההקדש ודלא כהמח"א שכתב דהרמב"ם חולק על הרשב"א

ולדעת הרמ"א דספק אם הוא חזרה או גופא מהיו' ופירא לאחר מיתה יש להסתפק בנ"ד דבעל חוב של נותן רוצה לטרוף קרקע זה בחובו א"כ הספק בין מקבל מתנה וב"ח בחזקת מי מעמידים אותו והרב תורת חסד סימן רל"ד בא' שנתן מתנה לבניו ולא הגיע השטר לידם כתב כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אם בשטר הקנאה בעי' שיגיע השטר לידו היורשים מוחזקים לגבי האשה שבאה מכח שעבוד כתובתה וכולי וכן פסק הרב פרח מטה אהרן חלק ראשון סימן ע"ה עי' שם באורך ונראה דהיינו דוקא במת המוריש דהיורש מוחזק בירושה ואין לבעל חוב על היורשים רק חיוב דמים ולא זכייה בנוף הקרקע כמ"ש הרב פרח מטה אהרן שם אבל בנ"ד שהאב קיים ואין לבן חזקת קרקע ולא בשוויו וספק במתנה אדרבא מספק מוקמינן ליה בחזקת הנותן ואז בעל חוב גובה ממנו כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל צ"ח כמו שטוענים ליורש וללוקח כך טוענים לבעל חוב שנשתעבדו לו הנכסי' וכתב מהראד"ב בספר לחם רב סימן קכ"ח טעמו כיון דטוענים ליורש נעמידו אותו בחזקת היורש ממילא גובה ממנו בעל חוב עיין שם והכא נמי בספק אם היא מתנ' מעמידים הקרקע בחזקת בעליו וממילא גובה ממנו ב"ח והרב פרח מטה אהרן סי' צ"ג כתב במקבל מתנה שבא לדון עם ב"ח והב"ח מאוחר למקבל מתנה ומקבל מתנה טוען דמטלטלין אלו שהם בעין הן הן שהקנה לו הנותן ולא נכנסו בשעבוד וב"ח של הנותן טען שכבר מכר אותם וקנה אלו במקומם הביא ראייה מדברי הטור סי' קי"ב שהשוה דין היורש שבא לדון עם מקבל מתנה כדין מקבל מתנה שבא לדון עם בעל חוב דהמקבל מתנה הוא במקו' יורש והוא מוחזק מיהו היינו דוקא התם משום דודאי זכה במתנה וב"ח דאין לו אלא שעבוד והוי ספק אם חל שעבודו על נכסים אלו מיקרי מוציא אבל בנ"ד דהספק בעיקר המתנה אם זכה בה אפילו קדמה המתנה לב"ת (א"ה עכ"מ)

ב' הג"ה המקדיש קרקע וכולי כ"כ הרשב"א ח"א סימן תקס"ג וכתב ה' בית דוד סי' קל"ה שמעתי מק' ממ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' ערכין אמר הרי זה הקדש מעכשיו לאחר ל' יום ושחטו בתוך ל' יום הרי זה אסור בהנאה וכולי אלמא הוי הקדש כשאמר מעכשיו לאחר ל' יום וי"ל דהרמב"ם מיירי במקדיש כדינו שפי' גופא ופירא מהיום ולאחר ל' יום או גופא מהיום ופירא לאחר ל' יום עם שיור בפי' ששייר לעצמו מקום היניקה בכה"ג מודה הרשב"א כמבואר שם עיין שם וק"ק דהא קי"ל דאם אמר לא' קנה דקל חוץ מפירותיו שייר לעצמו גם מקום פירות מטע' דכל לגבי נפשיה בעין יפה משייר כדאמרי' בפ' מ"ש וכמבואר בסס"י ר"ט עיין שם וה"נ באומר גופא מהיום ופירות לאחר שלושים יום או לאחר מיתה הוי כאלו שייר בפי' לעצמו מקום היניקה ול"ל דלגבי הקדש לא אמרי' הכי דהא בבעיא דהקדיש כל נכסיו פסקי' לקולא דכל לגבי נפשיה לא גמר ומקני וכ"ש הכא אמאי מבטלין ההקדש לגמרי נימא דגופא מהיום ופירא לאחר מיתה קאמר ושייר לעצמו מקום היניקה גם מה שתי' דמיירי באומר גופא ופירא מהיום ולאחר ל' ויום ליתא שהרי כ' הכנה"ג סימן רנ"א דבאומר גופא ופירא מהיום ולאחר מיתה הוי חזרה וכן כתב ה' פני משה ח"ב סימן צ"א עיין שם מיהו גבי הקדש אפי' הוי חזרה לא מהני חזרה תוך כדי דבור וכבר כתבתי לעיל דברי הרמ"ה ומהרב"א דאם אמר מהיום לאחר מיתה בלא וי"ו ודאי דהוי חזרה עיין שם ואם כן הכא נמי שהקריש מעכשיו לאחר שלושים יום בלא וי"ו אף על גב ודאי דהוי חזרה אין חזרה להקדש ושו"ר לה' שמחת יום טוב סימן ע"ד שכ"כ ולא זכר דברי הרמ"ה ומהרב"א שכתבתי ועיין בספר קהלת יעקב דק"י ודף ק"ע

ג' מתנה דמהיום ולאחר מיתה ראיתי למהריק"ש בתשו' בס' אהלי יעקב סי' ז' שכ' וז"ל ועדיין נשאר מקום עיון בענין החוב במה נקנה במתנה דהא איכא פלוגתא אם מתנה מהיום ולאח"מ חשיבה כמתנת בריא או כמתנת שכיב מרע וכולי והמרדכי ספ"ק דמציעא כ' דפסק ר"מ דאף בבריא שאמר ינתן לפ' כו"ך אם ימות זה נקרא מחמת מיתה וקנה וכולי והשתא למ"ד דנותן מהיום ולאח"מ הוי מתנת שכ"מ שדבריו ככתובים וכמסורים דמו ניחא וכולי אבל למ"ד דהוי מתנת בריא לא אפשר למיקני אלא בכו"מ וכולי ונר' כיון דפלוגתא היא וזה מוחזק בחוב כמתנת שכיב מרע דייני' ליה לגבי הקנייתו עיין שם מבואר דסבירא ליה דאפילו מתנת בריא ממש מהיום ולאח"מ הוי כמתנת שכיב מרע שלא להוציא מיד המוחזק דא"ץ כו"מ וה"ה דא"ץ קנין וה' תורת חיים בתי' לבתרא דקנ"ו גבי מעשה דמרוני דאמור רבנן בריא היה כ' וא"ת לרבנן אמאי נקט ומת דמשמע הא עמד