ערך השולחן חושן משפט חלק ג שיז

והכל הוא בידם כדאמרינן בפ' מ"ש דכל דליתיה בבריא ליתיה בשכ"מ והלואתי לפ' ליתיה בשכיב מרע אלא משום דאיכא בבריא במעמד ג' א"כ מתנת קטן דליתיה בבריא בשום קנין גם בשכ"מ לא מהני עיין שם וכ"כ המרדכי בפ' מי שמת תשו' ר' גרשום והובא גם כן בתשובות מהר"ם הארוכות סימן תקמ"ז דשכ"מ קטן שנתן קרקע אינו כלום עיין שם הרי דהגאונים והרא"ש והר"ן ס"ל דלא אמרינן הואיל יורש יורשה וכבר הוכיח כן ה' דברי אמת בקו' ז' סי' ג' ודחה דברי מהרימ"ט שכתב דר"פ ורב אחא לא פליגי עש"ב ועמ"ש בסי' רנ"ג דין ך' וא"כ צ"ל דרש"י סבירא ליה כי"א דהלכה כר"פ וכ"נ דעת הרז"ה עיין שם ועוד נראה דגם לר"פ לא אמרי' הואיל ויורש יורשה אלא לקיים מתנתו כדי שלא תטרף דעתו עליו אבל הכא לענין אם קנה הבעל או האשה לא שייך ה"ט ואפילו אמר ע"מ שאין לבעלה רשות בה נראה דאין מקיימין דבריו דמה"ט שלא תטרף דעתו אמרי' דמתנתו קיימת כמתנת בריא

ונראה דאפי' למ"ד דאם נתנו לה אחרים ע"מ שאין לבעלה רשות בה התנאי קיים ה"ד במתנה אבל במכר אפילו התנה כן המכר קיים והתנאי בטל וכה"ג כתב מהר"י ן' הרא"ש ואחיו ר' יעקב בתשובות הביאה מרן הב"י סס"י צ"ט וז"ל גם כי מור"י הרא"ש כתב על ראובן שנתן מתנה על תנאי שלא יחול עליה שום שעבוד שהיא מתנה ואין שום שעבוד חל עליה נראה דדוקא במתנה אבל במכר שמכר ראובן לשמעון ע"ז התנאי המכר קיים אבל שעבוד כתובת אשה וב"ח חל עליה שהוא נ"ט לדבר שאם היה ב"ח טורפה א"כ לא נתקיים התנאי ובטלה המתנה וכולי וזה לא שייך אלא במתנה שאם יתבטל התנאי תחזור אליו בחנם וגם זכות הוא שתתבטל המתנה ותחזור אליו אבל במכר שאם יתבטל המכר צריך להחזיר המעות וכולי ודאי הוא רוצה שיתבטל התנאי כדי שלא יחזיר המעות ונמצא חזר להיות מכר וכולי וגם לפי הטעם אחר שכ' הרא"ש במתנה שהמקבל לא קנאם אלא לפי דעת הנותן ולא קנאם אלא על תנאי שלא יחול עליו שעבוד ה"ד בנותן מתנה וכו' אבל במכר אינו מוכר אלא כדי לגבות מעותיו ואינו חושש לזה התנאי וכו' עיין שם וכן פסק מרן בש"ע סימן קי"א ס"ג ע"ש והכא נמי אפילו למ"ד דמהני תנאי דע"מ שאין לבעל רשות בה ה"ד במתנה דלא קנתה אלא על תנאי ואם לא נתקיים התנאי בטלה המתנה אבל במכר המכר קיים והתנאי בטל

ב' והבעל לא קנה אלא הפירות וכולי אם הבעל נתן לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירו' כדאיתא בפ' ח"ה אבל הרב שנתן מתנה לעבד לא קנה העבד כלל כ"כ התוספות והרא"ש והרשב"א והריטב"א והר"ן בפ"ק דקידושין והמרדכי שם כתב בשם הר' אלחנן דבפ' ח"ה מיירי במזכה לה על ידי אחר דכה"ג אפילו בעבד מהני וכ' מהראנ"ח חלק שני סימן ב' דיחיד הוא בדבר וכתב ה' שמחת יו"ט סימן א' ולע"ד אפשר דדעת הגאון שהביא המרדכי קאי כוותיה גבי הרשאה עיין שם ולא דק דהגאון מיירי בעבד ועל ידי אחר זוכה מרבו ומהראנ"ח מיירי באשה שנתן לה בעלה דסובר הר' אלחנן דאם לא זיכה לה ע"י אחר לא קנתה הוא דקאמר דס' יחידאה היא עיין שם ומ"ש מהראנ"ח שם דגם הרב אלחנן לא אמר אלא לדחויה דאין ראייה מפ' ח"ה דאפשר במזכה לה על ידי אחר מיירי כבר תמה ה' נתיבות משפט דקל"א שהרי המרדכי כ' בתחילה ומסתברא מילתא דגמ' בשניהם שוים משמע דסבירא ליה הכי כדברי הר' אלחנן דשניהם שוים וכי היכי בעבד אינו יכול לקנות על ידי אחר הכא נמי אשה עיין שם ואם כן הרי הר"א והמרדכי סבירא להו דאשה שנתנו לה אחרים או בעלה קנה הבעל גוף ופירות דשוה לעבד אבל אינו מוכרת דאפשר דמודה דאם נתנו לה אחרים או בעלה קנתה הגוף (א"ה עכ"מ והדבר מובן):

ג' והבעל לא קנה אלא הפירות וכו' כ' התוספות בקידושין דכ"ד בשם ר"י דאם הבעל נתן מתנה לאשתו קנתה לגמרי ואין הבעל אוכל פירות כדאיתא בפ' ח"ה אבל אם נתן מתנה לעבדו לא קנה העבד כלל וכ"כ הרא"ש והרשב"א והר"ן שם והרשב"א בתשו' ח"ב שצ"ט בא' שנתן קרקע לאשתו ואח"כ מכרו כ' וז"ל שאם נתן לה מתנה גמורה כבר חמרו הנותן לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות וה"ז מבטלת המכר מעתה וכו' שהוא קנוי לה יותר מנ"מ שהבעל אוכל פירות וזה אין הבעל אוכל פירות וכולי עיין שם אבל המרדכי בפ"ק דקידושין כ' בשם הרב אלחנן דהתם מיירי במזכה לה ע"י אחר דכה"ג אפילו בעבד מהני עיין שם וה' שמחת יום טוב סימן א' הק' מדאמרינן בפ"ב דנדרים גבי עירוב דמגו דזכי לנפשיה זכי לאחרים וכן בפ' י"ן גבי הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהו אבדה כתובתה מוקי רב במזכה להם ע"י והא רב סבירא ליה כר"ע דאין יד לאשה בלא בעלה ועכ"ל דכיון דזיכה לה קרקע מגו דזכיה לנפשה זכייה להם כמ"ש הרמב"ן שם הרי דזוכה ע"י עצמה מבעלה ומכח זה כתב דסבירא ליה דמתנה שנתנו לה אחרים זוכה בה הבעל גוף ופירות והבעל שנתן מתנה לאשתו ע"י עצמה קנתה הגוף והבעל אוכל פירות ודוקא אם זיכה לה על ידי אתר קנתה גוף ופירו' ואם כן אמרינן מגו דזכייה לנפשה הגוף זכייה לאחרים הגוף עש"ב ואין נ"ל דאם סבירא ליה להר"א דאם נתנו לה אחרים קנה הבעל הגוף ופירות כמו בעבד ה"נ אם נתן לה בעלה לא קנתה כלל כעבד שנתן לו רבו מתנה דלת קנה כלל וכן כתב מהראנ"ח חלק שני סימן ב' דדעתו דאם נתן לה הבעל לא קנתה לא גוף ולא פירו' וכן אם נתנו לה אחרים קנה הבעל גוף ופירות כדין העבד ממש עיין שם מיהו נראה דאינו מוכרח דאפשר דמודה הר"א דאם נתנו לה אחרים או הבעל דקנתה הגוף ואין לבעל אלא פירות דמדמי' אשה עם בעלה לענין דקנה הבעל פירות כדין עבד עם רבו לקנין הגוף ואינו חולק אלא בנתן לה הבעל ר"י סבירא ליה קנתה גוף ופירות ול"ד לעבד והר"א סבירא ליה דה"נ מדמי' קנין הבע' לפירות כקנין הרב לפירות ואם נתן הבעל לאשה הבעל אוכל פירות וכן משמע במרדכי שכ' אח"ך דברי ר"ידאם נתנו לה אחרי' קנתה הגוף והר"י מקורביל מסתפק ולא זכר בזה דברי הרב אלחנן עיין שם ואם כן אמרינן מגו דזכייה לנפשה הגיף זכייה לאחרים שאר נכסים גוף ופירות:

ד' הנותן מתנה לאשה ע"מ שאין לבעלה רשות בה כתב הר' מח"א בהלכות זכייה סימן י"ב כיון דפלוגתא דרבוותא היא אין הבעל יכול להוציא מיד האשה משום דהגוף שלה ואין לבעל זכות בנכסי אשתו אלא בפירות ותקנתא דרבנן היא לא אתי ספק תקנתא דפירות ומוציא מיד האשה דהיא ודאי והוא ספק עיי"ש וכי האי גוונא כ' הגו"ר חח"מ כלל ה' סימן ח' עיי"ש ומהרח"ש חלק ב' סימן ט"ו באשה שנתנו לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה והיא נתנה אותה במתנת שכיב מרע כ'