עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ערך השולחן חושן משפט חלק ג

ערך השולחן חושן משפט חלק ג שט

Erekh Hashulchan Choshen Mishpat part 3 309 · ערך השולחן חושן משפט חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

ולא בכליו של מקנה ובמציעא ד' ע"ז פרכי' וללוי דאמר בכליו של מקנה הא קני ארעא אגב גלימא אם כן הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנים עם נכסים שאין להם אחריות ואנן איפכא תנן וכולי מי סברת גלימא מקניא ליה בההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ומקני ליה וכ' רש"י מי סברת דאמ"ל אגב וכולי עיין שם אם כן אם א"ל אגב ללוי לא קנה דאין קרקע נקנה אגב מטלטלין וכי האי גוונא אמרי' בפרק קמא דקידושין וה' קהלת יעקב דף קי"ח ע"ג סימן ה' כ' מדאמרי' במציעא דמ"ו וא"א מטבע נקנה בחליפין נקנו ליה מעות להאיך אגב סודר וכו' נראה דגם ל' אגב הוא על מה שנתן הקונה דקי"ל כמ"ד בכליו של קונה ונ"מ לשטר מתנה שכת' בו קנינו בקנין אגב סודר עיין שם אבל הריטב"א הובא בש"מ שם כ' וז"ל וק"ל לפום סוגיין משמע משום דליכא סוד הפירות הא אית ליה סודר מקני ליה בחליפין והא קי"ל דבעי' כליו של קונה ויש לומר שהקונה לא היה רוצה לתת כלי שלו בהערמה זו אלא שיתן לו בעל הפירות סודר שיחזור ויקנה לו כן תי' מהר"י עכ"ל משמע דלשון אגב סודר הוא של המקנה ומהר"א ן' חסון בס' בית שלמה סימן מ"ג נסתפק בלשון כן בצואה שכ' בה ונעשה הכל בקנין אגב סודר והביאו הרב קהלת יעקב דף קס"ב ע"ג עיין שם ונראה בנדון דידן שאמר והקניתי לה דא"ק ואגבן ואגב ק"ס וכולי משמע שהקנה לה גם כן הסודר כמו הדא"ק ואגב שניהם הקנה לה הכל וכן כתב הרב חוות יאיר סיף סימן רצ"ד דמ"ש אגבן ואגב ק"ס מגרע גרע כקני את וחמור עיי"ש ומדברי מהר"ם מפדווא סימן נ"ו בצוואה שכ' בה וקנו ממני בקנין גמו' אגב סידר וכו' שנדחק להסיר תלונת הקנין עיין כם אין ראיה דחשיב ליה קנין גמור דאפי' אם היה הקנין בכליו של מקנה אמרי' שמא לא גמר להקנות אלא בקנין דשמא הוא סבר דבכליו של מקנה נמי הוי קנין כמ"ש בסימן ר"ן דין י"ז עיין שם ושוב ראיתי בספר משחא דרבותא דף ג' שפס' הרב כן בנדון דידן ממש והר' בנו בסימן קכ"ב דף קנ"א תמה על הר"ש הנוסח ואגבן ואגב ק"ס מניתי והרשיתי וכולי דמשמע שהוא מקנה הקרקע אגב שמקנה לו הסידר וליתא דאין קרקע נקנה אג"ק וכל שכן קרקע אגב מטלטלין ועוד דק"ס הוא בכליו של קונה ולא שייך אגב אלא בכליו שלא מקנה אם לא שנאמר דאגב ל"ד הוא ור"ל דמקנה לו בק"ס עיין שם ומהר"ש צרור בספר חוט המשולש סימן ך' כ' במתנה שכ' בה מקרקעי אגב מטלטלין דבטלה ולא תלי' הטעות בסופר ע"ש

ומצאתי להרשב"א בתשו' ח"ד סימן רי"ז שכ' וז"ל שאלת שטר יצא וכתו' בו ושעבדתי לך מקרקעי אגב מטלטלין ויש מי שאומר דלא נשתעבדו הקרקעו' לפי שלא שעבדם אלא אגב מטלטלין ויש מי שאומר שזה נר' כטעות ידי סופר ועוד דמן הסתם כל נכסיו משועבדים לו הדין עם מי תשו' הדין עם הב' שאמר כהלכה דאפי' אין כתוב בו אחריות הא קיימא לן דאחריות טעות סופר וכל שכן זה שכבר פי' שהוא משעבדן לו ואף ע"פ שאמ' שהוא משעבד לו אגב מטלטלין לא גרע משעבוד סתם שאלו לא היו קרקעות משועבדים מן הסתם אלא אם כן פי' היה בדין לומר שלא נשתעבדו עכשיו לפי שלא שעבד' לו כראוי אבל עכשיו שמן הסתם משועבדים אף כשאמר אגב וכולי דלשעבוד זה מהכא הרי נשתעבדו לו ממילא ועוד כי זה ודאי נראה כטעות ידי סופר דמי איכא מאן דאמר דלא ידע שאין קונין מקרקעי אג"מ אלא ודאי טעו' סופר הוא לגבי שעבוד קרקעות מיהא עכ"ל ונר' דהכא נמי במתנה אמרי' דטעות סופר הוא דמי לא ידע שאין קונים קרקע אגב מטלטלין

כ"ב דין י"ג אם מתנת שכיב מרע היתה קנה וכו' הש"ך תמה כיון דשייר ליורשיו ה' זהובים הוי מתנת שכ"מ במקצת ובעינן כתיבה ומסירה עיין שם ונראה דמה ששייר ליורשיו ולא נתנו לא חשיב ממון שלו להחשיבו שיור רק בחזקת היורשים כמ"ש הר' כנסת הגדולה בסימן ר"ן אות ט"ל בשם מהר"א מוטל עיין שם וכן מבואר בדברי הרמ"ה בפ' מי שמת סי' ח' במשנה שכיב מרע שכתב כל נכסיו שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה וכולי ואף על גב דלית ביה כדי פרנסתו א"ל דלהכי שייריה לאתזוני מניה זמן מועט עד דרווח מידי אחרינא הילכך הו"ל כמתנת בריא וכו' וכ"ת וכי שייר נמי מאי הוי דילמא כי שייר לאו לנפשיה שייריה למסמך עלוויה אלא ליורשים דהא דשייריה לאוקמא ביה נחלה דאורייתא ל"ק בשט' מתנה כיון דמטא לידה דמקבל מתנה מחיי נותן א"כ דקנו מניה מסתמא מתנה מעליא היא ומאן דבעי לאחזוקי במתנה מחמת מיתה איהו בעי לאתוי ראיה הילכך וכו' עיין שם באורך

כ"ג הג"ה גם החוב לא נמחל ה"ד בנותן כל נכסיו מטלטלי אג"מ והיו בכל שטרי חובות דכיון דצריך לשון מתנה גבי המטלטלין שהם בעין דלא מהני לשון מחילה אם כן לא פלגינן דבוריה דלגבי מה שהוא בעין הוי לשון מתנה ממש וגבי שט"ח נפרש ל' מחילה אבל אם לא היו אלא שטר חוב ודאי דמהני ל' מתנה דמפרש ליה לשון מחילה ה' בית יהודה חלק שני סי' צ"ט עיין שם וכבר כתבתי לעיל בתשו' דברי מהרי"ל והרשב"ץ דאפי' אמר בדביר א' לבני ולבתו לשין מתנה פלגי' דבוריה ומפרשי' לה לבני לשון ירושה ולבנות לשון מתנה כל א' כדינו עיין שם ואם כן נראה דהכא נמי (א"ה עכ"מ)

כ"ד שאלה שטר מתנה אנו עדים ח"מ מעידים וכולי שנכנסנו אצל ראובן ומצאנוהו מיושב בדעתו משיב על לאו לאו ועל הן הן וכך א"ל הוו עלי עדים וקנו ממני בקש"ס וכתבו וחתמו בכל ל' של זכות ויפוי כח ותנו ביד אשתי לאה להיות בידה לראיה ולזכות איך שמרצוני הטוב ונפשי החפצה ודעתי השלימה הקניתי לה דא"ק ואגבן נתתי לה כל מטלטלין שיש לי בבית במתנה גמורה וכן כל כח וזכות שיש לי בחלק הקרקע הראוי לי מכח ירושתי וכולי הכל נתתי לאשתי מתנה גמורה באופן שכל מטלטלי הבית וכל כח וזכות שמגיע לי מקרקע אביו נתן ראובן לאשתו מ"ג שרירא וקיימת חלוטה וחתוכה כדת וכהלכה מתנת בריא מתנת שוקא מתנת פרהסיא דלא למהדר ודלא להשנאה מינה מיומא דנן ולעלם וכך א"ל האי שטרא דמתנתא כתבו בברא וכו' ומעו"מ תלך האשה ותזכה במתנה זכייה גמורה ותעשה כחפצה ורצונה היא וכל באי כחה ולית מאן דימחה בידה כלל וקנינו וכו' ע"כ

תשובה לכאורה נראה דמ"ש כל כח וזכות שיש לי בקרקע דבר שאין בו ממש הוא כמו דירת הבית בסימן רי"ב וכן כתב הרב בית יהודה סימן ס"ג עיין שם ואף על גב דרמ"א שם פ' כהרשב"א דקנין שבסוף מתקן לא קי"ל הכי כמ"ש שם מיהו המבי"ט סי' קי"ג כתב וז"ל ולכן אם הלשון וכולי שהעידו שאמ' לוי לשון מחילה ונתינה בכל כח וזכות שיש לו אין לשמעון האפטרו' של היתומים שום טענה על ראובן והחזקה של חנות היא שלו ממ"נ אם דנין שם החזקות כמו קרקע