ערך השולחן חושן משפט חלק ג שח

לא הי"ל קנין הגוף יכול למחול אבל ה' בני אהרן סי' מ"ה חלק עליו עיין שם ונראה דבנ"ד לכ"ע לא קנתה דדוקא בשנתן המשכון לגבות בו החובות קנה אבל האומ' נכסי לפלוני כתב הרב כנסת הגדולה בסימן זה הגב"י אות נ"ה בשם מהר"י ן' יעיש דחובות הגוים לא נכנסו בכלל אפילו שביד ישראל משכון עיין שם ואם כן בנ"ד שאמר והשאר מנכסי מטלטלי וכו' וכן החובות וכו' משכונו של ישראל כיון דישראל מישראל קנה משכון בכלל מטלט' הם אבל משכונות של גוים לא

וראיתי למהר"י באסן בתשו' סי' נ"ד שפסק דמשכון אפי' של גוי נקנה בחליפין או באגב דישראל מגוי קונה משכון כמ"ש המ"מ בפ"ד מה' חמץ דהרמב"ם הכי ס"ל ע"ש וליתא דרוב הפוסקים ס"ל דישראל מגוי אינו קונה משכון וכן פסק הטור ומרן בא"ח סי' תמ"א דישרא' שהלוה לנכרי על חמצו אפילו הרהינו אצלו אם לא אמר מעכשיו מיתר לאחר הפסח ע"ש בב"י וכן פסק רמ"א בא"ה סימן כ"ח בהמקדש בחמצו של גוי אינה מקודשת עיין שם בב"ש ס"ק כ"ב אלמא אפי' לקולא קי"ל דישרא' לא קנה משכון ולא חיישינן לקידושין וכל שכן לענין זה דאפי' ספק נכסים בחזקת היורשים וכן פסק ה' משפט צדק חלק שלישי סימן ט"ל עיין שם ועיין מ"ש בסימן ע"ג דין י"ז על תשו' מהר"י וויל

אך ראיתי למהר"ם מינץ סי' ס"ו שכ' וז"ל נ"ל שבכור נוטל פי שנים אפי' במשכון של גוי וכו' ואם אמרו ישראל מגוי לא קני להתחייב באחריות היינו לגרע כת הגוי אבל לענין שיהא הישראל קרוי מוחזק ק"ו השתא ישראל מישראל קני מגוי לא כל שכן וכהאי גוונא אמרו התוס' לענין מעמד שלשתן וכולי ע"ש ואם כן הכא נמי משכון של גוי נקנה בחליפין או באגב כמו שמשכון של ישראל נקנה באגב ובחליפין כיון שיש לו קצת קנייה בגופו של משכון ה"נ משכון של גוי אבל מהריק"ו שורש קמ"ה כתב דאין הבכור נוטל פי שנים במלוה של גוי שיש עליה משכון משום דקי"ל כרבנן דאין ב"ח ישרא' קונה משכון מגוי והביא מדברי המרדכי בפרק מי שמת ופסקה מור"ם בסימן רע"ח עיין שם ונמשך אחריו ה' שארית יוסף סימן נ"ה עיין שם וא"כ החובות של גוים אפי' יש עניהם משכון לא קנתה וכן החובות של ישראל שאין עליהם משכון דאין נקנו אג"ק ולא בקנין סודר וכן השטרות צריך שיאמר קני וכו' איברא דמהרי"ל בתשוב' סימן ע"ט כתב מיהו נראה דאין לחוש כיון שנכתב בו בכל לשון של זכות וכחומ' כל שטרי מתנות כדפ' רב' ברוך עיין שם וכן כתב הרב כנסת הגדולה סימן ס"ו אות ט' בשם מהרע"י בתשו' כ"י והסכים עמו מהרח"ש עיין שם מיהו כבר הובאה תשו' מהרע"י במהרח"ש חלק שני סימן כ"א וז"ל וא"ל כיון שכתב בשטר המתנה כתבו וחתמו בכל ל' זכות ויפוי כח הו"ל כאילו כתוב בשטר קני וכולי דהא כתוב בשטר להיות לעדות ולראיה וכולי משמע דלא כתב השטר שצוה לכתבו בכל היפוי ול' של וכו' הרי דס"ל דלשון של זכות ויפוי כח לא מהני כשכת' להיות לעדו' ולראייה אלא דמהרח"ש שם חלק עליו וס"ל דגם בכה"ג מהני עיין שם וכן פסק מהראנ"ח סי' ע"ז במתנה אג"ק וכתב בסוף והכל כהוגן וכתי' חז"ל ככל המתנות הנהוגות בישראל וכו' דלא קנה החובות והשטרו' עיין שם וכבר הרב כנסת הגדולה בסימן ר"ג אות מ"ת ובתשו' סימן קס"ד דף קצ"ז מסיק דאפילו בלשון כהוגן וכתי' חז"ל כיון דאיכא פלוגתא הממע"ה וכל שכן בלשון זכות ויפוי כח עיין שם

וראיתי למהריק"ש שכת' בתשו' סימן ז' וז"ל ועדיין נשאר מקום עיון בענין החוב במה נקנה במתנה דהא איכא פלוגתא דרבוותא אם מתנה מהיום ולאחר מיתה חשיבא כמתנת בריא או כמתנת שכיב מרע וכו' והמרדכי בפרק קמא דמציעא כתב ופסק ר' מאיר דאף הבריא שאמר ינתן לפ' כך וכך אם ימות זה נקרא מצוה מחמת מיתה וקנה וכו' והשתא בשלמא למאן דאמר דנותן מהיום ולאחר מיתה הוי מתנת שכיב מרע שדבריו ככתובים וכמסורים דמו ניחא וכו' אבל למאן דאמר דהוי מתנת בריא לא אפשר למקני' אלא בכסף ומסירה וכולי ונראה דכיון דפלוגתא היא אי הוי מתנת בריא או מתנ' שכיב מרע וזה מוחזק בחוב שעליו כמתנת שכ"מ דינינן ליה לגבי תרוויהו עי"ש

אבל צריך לברר אם זכתה האשה בשאר קרקעו' דהא קיימא לן דאין קרקע נקנה אגב קרקע ולכאו' נראה דקנתה שהרי כתב הריב"ש סימן שמ"ה וז"ל אלא אם כן נאמר שאף אם לא יועיל מדין האגב יועיל מן הדין בקנין ממ"ש בל' השטר ואגבן נתתי לה בקנין שלם כך וכך שתגבה מנכסי וכו' וכן אם היתה כוונתו שבק"ס נתן לה דא"ק ואגבן שעבד לה נכסיו לכך וכך היה לו לכתוב נתתי לה דא"ק בקש"ס ואגבן נתתי לה וכו' אלא שהסופר הזה ארכבה אתרי רכשי למתנה זו לאגב ולק"ס וכולי עיין שם והכא נמי שכ' שהקניתי לה דא"ק ואגבן ואגב קנין סודר נתתי וכו' א"כ נתן כל הנכסים באג"ק ובק"ס וקרקעות דלא נקנו באגב נקנו בק"ס והמבי"ט סימן רע"ט כתב דה"ד באמירה אבל אם כתב לו שטר שהקנה לו באגב קנה בשטר וכן אם אמר ג"כ שיזכה ויחזיק וכו' קנה כמו שכתב הרא"ש בתשוב' דיחזיק הוא לשון מתנה ועוד דה"ד כשהקנה הדא"ק בכסף ובשטר ובחזקה אבל כשהקנה דא"ק בק"ס ואגבו יקנה קרקע אחר קנה הכל בשעה א' עיין שם באורך והביאו הרב כנסת הגדולה בסימן ר"ב הגב"י אות י"ט וכ' וכ"א וכ"כ מהר"ם קאשטרו בתשו' כ"י דקנה בשטר עיי"ש ובאמת דבתשו' הריב"ש שם הכריח דאפילו בשטר וקנין לא וכן משמע בתשו' הרשב"א שהביא הב"י סימן זה וכבר תמה הרב בית יהודה סימן ס"א עיין שם גם מרן בתשו' בס' אבקת רוכל סימן צ"ח נשאל בנדון המבי"ט ומבואר דס"ל דאפילו בק"ס ושטר לא קנה אלא שקיים המתנה מלשון אחר וז"ל ועל מה שהקנית שליש הבתים אגב דא"ק ואין קרקע נקנה אגב קרקע יש לומר שאף על פי כן קנת' מפני מלבד לשון זה של הקנאת אגב יש לשונות אחרים של מתנה בשטר זה ויש לפרש דלא קיימי אקנין אגב אלא אק"ס שכתוב בסוף השטר שהרי כת' ותחזיק והוא ל' מתנה וכו' עיין שם וזה קרוב לטעם ב' של המבי"ט אבל הרשב"א ח"ב סימן ת"ה בשטר שכתוב בו מעכשיו תלך ותחזיק בכל הקרקעות ובכל הזהובים משלי חזקה גמורה ותזכה בכל זכייה גמורה ותירש ותוריש וכולי כת' דאין הקרקעות נקנים אג"ק עיין שם אפ' דמיירי כשלא יש קנין אבל אם יש קנין אמרי' דלשון אחר של מתנה לא קאי אקנין אגב אלא אק"ס שכ' בסוף השטר וכ"ש בנדון דידן שכתב אגב דא"ק ואגב ק"ס וכולי דארכבה אתרי ריכשי לאגב וק"ס דמעות בעין דאין נקנים בחליפין מקנה אגב דא"ק והקרקעות דאין נקנים אג"ק מקנה בק"ס כמ"ש הריב"ש ומרן בתשובות שם

אבל יש להסתפק בלשון זה אגב ק"ס דמשמ' שהקנ' לה הסודר והקנה לו הכל מטלטלים ומקרקעי אגב שהקנה לה גם כן הסודר ואנן בעי' כליו של קונה