ערך השולחן חושן משפט חלק ג שה

דלא זכתה בגוף מחיים ומהריב"ל שם נסתפק מה"ט דזכה בגוף מהיום וקנין הגוף עדיף ע"ש

יו"ד אבל הבריא וכו' כתב המח"א ה' זכייה ומתנה סימן ט"ל דמיירי באומר ואחריך לפ' דאל"כ איך זכה שני ואם כן משמע דבשכ"מ אפי' אמר מעכשיו לפ' אחריך לא אמר כלום עיין שם וליתא שהרי כתב הרמב"ם אין לשני אלא מה ששייר הא' וכו' ובדין ח' כ' ואע"פ שאין לשני אלא מה ששייר הא אסו' לא' למכור וכולי ואם עבר הא' ומכר ונתן במתנה אין השני מוציא מיד הלקיחות ואי מיירי במעכשיו השני מוציא מהלקוחו' כמ"ש המ"מ שם דין י"ב עיין שם גם מרן שכתב בס"ז ואין כל אלו הדברים אמורים אלא באומר ואחריך לפ' ולא אמר מהיום וכו' משמע דאמתנת בריא נמי קאי דלא אמר אחריך לפ' מעכשיו וכן ראיתי למהריט"א בס' גט מקושר סימן י"ב שהכריח כן דלא מיירי באומר מעכשיו אלא בק"ס וקי"ל דסתם קנין מעכשיו הוא וס"ל להרמב"ם דכיון דלא אמר מעכשיו בפי' כ"א מסתמא אמרינן דמעכשיו קאמר דאל"כ הדר סודרא למריה ולא חשיבא ליה כאימר מעכשיו בפי' אלא במקנה לא' מעכשיו גוף ופירות כל ימי חייו ומה שישייר אחריו מעכשיו לשני דתפסת מועט תפסת דבהכי סגי לקיים הקנין עש"ב והר"ן הובא בש"מ לבתרא גבי נכסי לסבתא ובתר לירתאי כתב וז"ל ולפ"ז אפילו אמר בפי' אחריך מעכשיו לבתה לא ירית לה בעל ואי קדמה וזבנה זבינא זביני אלא אם כן נאמר דכיון דאמר מעכשיו ולא צריך לטפויי קאתי ולמימר שלא יזכה א' אלא באכילת פירות בלבד דקיימא לן כר"ע דדייק לישנא יתירא וכן כתב הרא"ה ולא נ"ל כן דכי דייקינן לישנא יתירא הני מילי במשייר ה שאין צריך שיור דמשייר ל"ץ לישנא יתירא דנכסים בחזקתו הן אבל כשהוא יתירא דלגבי לוקח ומקבל מתנה לא דייקינן למימר דלטפויי מילתא קאתי אלא שופרא דשטרא הוא לברר הדבר לפי שבכל דבר מסופק יד הלוק' על התחתונה ודרכו של לוקח לפ' ביותר וכולי עיין שם ואם כן נראה דהרמב"ם ס"ל כהרא"ה דבאומר מעכשיו בפי' לא זכה הא' אלא בפירות בלבד דדיקינן לישנא יתירא אבל בקנין בלא מעכשיו הוי כמקנה לא' מעכשיו הגוף ופירות כל ימי חייו ומה שישייר אחריו מעכשיו לשני מיהו ק' ממ"ש הרמב"ם שם דין י"ב שכ"מ שאמר לאשה פנויה נכסי לך ואחריך לפ' ועמדה ונשאת בעל לוקח הוא ואין השני מוציא מיד הבעל וכו' משמע דוקא שכ"מ אבל בריא לא וכן כתב ר' ירוחם נתיב כ"ג ח"ד עיין שם ואמאי הא אפילו בבריא בק"ס אין השני מוציא מיד הבעל וכן הק' ה' נתיבות משפט דקל"ג עיין שם ודוחק לומר דדוקא בק"ס אין השני מוציא הלקוחות אבל באומ' מעכשיו בפי' השני מוציא מהלקוחות נקט שכ"מ משום דבבריא לפעמים השני מוציא מהלקוחות כגון שאמר מעכשיו בפי' ונראה דסבירא ליה דבעל לא שווייהו רבנן כלוקח היכא דאיכא פסידא לאחרים וכבר הק' התו' בפ' י"נ מההיא נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום אלמא אע"ג דאיכא פסידא לאחריך הוי בעל לוקח ותי' דמתנה שאני דאין כ"כ פסידא א לא יקבל במתנה ע"ש ורבי' ס"ל דדוק' במתנת שכ"מ אמרו דבעל לוקח הוי להפקיע מתנת שכ"מ דרבנן אבל מתנת בריא בק"ס שהיא מדאורייתא לא שוויהו רבנן לבעל לוקח להפקיע מתנה דאורייתא להפסיד מקבל מתנה וכה"ג קי"ל במתנת שכי"מ אלמנתו ניזונת מנכסיו משום דמזונות אלמנה ומתנת שכיב מרע תרוייהו דרבנן אבל מתנת בריא שהיא דאורייתא דחי' מזונות אלמנה וה"נ דבעל לוקח הוי תקנתא דרבנן דחי' מתנת שכיב מרע דרבנן אבל מתנת בריא דאורייתא לא וקי"ל נמי דאם מכר הא' ונתן לבניו או לא' מיורשיו לא עשה כלום ואם כן ה"נ דהבעל יורשה אלא דשווייהו רבנן כלוקח דטבא לה עבדו ליה וה"ד במתנת שכיב מרע דרבנן אבל להפקיע מתנה דאורייתא הוי כיורש ומה שמכרה לו האשה לא עשתה כלום והמקבל מוציא מיד הבעל ועיין במהרש"ך חלק שני סימן קל"ה ובתשו' מהרא"ש צרור סימן ל"ב ואח"ז ראיתי לה' מוצל מאש בסוף ס' אש דת סימן כ"ז שתי' כעין מ"ש עיין שם מיהו מדברי הרשב"א בתשובות חלק שלישי סימן קי"ז שכתב על רחל שנתנה במתנה ללאה אחותה מהיום ולאחר מיתה ולאחר פטירת לאה יהיו הבתים לדינה בתה וז"ל ואפי' לבעל אין בהם כלים לאחר פטירת לאה וכו' שכיון שרחל אמרה שלאחר פטירת לאה יהיו הבתי' לדינה ובשעת המתנה היתה לאה נשואה הק' דינה ליקני הבעל לא קנה כדאמרי בכתובות וכולי עיין שם משמע דאם לא היתה נשואה זיכה הבעל דלוקח הוי אע"ג דמתנת בריא היא

וראיתי להרדב"ז ח"ב סימן תקס"ט באלמנה שנשבע' כתובתה ונתחייבה בל' מעכשיו לתת לבנ' כשיכנס לחופה עשרה זהב ונשאת והכניסה הנכסי' לבעל' ומתה קידם שיכנס הבן לחופה ותבע הבן את בעל אמו וכת' וז"ל הדבר ברור שאם עדיין לא הגיע הבן לחופה שאין הבן יכול לתבוע ממנו כלום כי היכי דל"מ למתבע את אמו עד שישא אשה כי לצורך נישואין נתנה לו אבל אם הגיע לחופה יש קצת מקום לשאלה כין דבשעת חייל' המתנה אין הנותן בעולם א"ד כיון דכ' לו מעכשיו זכה הבן במתנה למפרע משעה שהיתה בעולם וכד מעיינת בה שפיר תשכח דאין על הבעל לשלם כלום דקיימא לן דבעל לוקח הוי ולא יורש והגע עצמך שמכרה האשה מי יכול להוציא מיד הלקיחות בשטר מתנה זו הכא נמי מיד הבעל אינו יכול להוציא דלוקח, הוא וכו' ולפי זה אפילו היתה האשה קיימת בשעה שחלה המתנה דהיינו כשהגיע הבן לחופה לא היה יכול להוציא מן הבעל כלום וכולי וראייה מהא דאמרי' האומר לאשה נכסי לך ואחריך לפ' ונשאת האשה אין לפ' כלים לפי שהבעל לוקח ולא יורש כ"ל ודבריו תמוהים דהא קיימא לן דאם אמר ואחריך לפ' מעכשיו ומכר הא' הב' מוציא מיד הלקוחות והכ"נ האומר לאשה נכסי לך ואחריך לפ' מעכשיו ונשאת אחריך מוציא מיד הבעל ומדברי הרמב"ם משמע דדוקא שכי"מ שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפ' דאין לפ' כלום אבל בריא לא וכן כת' ר' ירוחם אם כן מתנת בריא בקטן אפילו לא אמר מעכשיו אחריך מוציא מיד הבעל וכן תמהני על רב א' בשו"ת מהרשד"ם חא"ה סי' כ' דמיירי דמתנ' בריא ואפילו הכי סבי"ל דאם נשאת האשה הבעל לוקח הוי ואין לאחריך כלום ומהר"ש עוזיאל דחה דבריו מטע' אחר עיין כם ולא הרגישו דה"ד במתנת שכיב מרע אבל במתנת בריא אחריך מוציא מיד הבעל מיהו עיקר המתנ' נראה דאם העשרה זהב הם מטבע קיימא לן דאין מטבע נקנה בחליפין ונראה דהרב אזיל לטעמיה שכתב בסימן תרס"ד דלא אמרי' אין מטבע נקנה חליפין אלא כגון שיש מטבע במקום אחר ורוצה להקנותו אין נקנה בחליפין אבל מי שקנו מידו לתת מנה לפלו' קנה לפי שנשתעבדו נכסיו לאותה מתנה וכבר הוכחתי בסימן ר"ג דלא קי"ל הכי אלא אפילו במתנה בשעבוד אין מטבע נקנה בחליפין וגם צריך שבשעת הקנין היו ברשותו עש"ב: