ערך השולחן חושן משפט חלק ג רצח

י"ב וז"ל הכותב כל נכסיו לאשתו בין בקנין ובין שלא בקנין לא עשאה אלא אפטרופ' ודוקא שיהא כתיב בשטר וכך אמר לנו פב"פ כתבו ותנו לפ' אשתי כל נכסי אבל אם היתה צוואה זו בלבה החזיקה בנכסים ואינה אפטרו' עכ"ל ומהרש"ך חלק שלישי סימן י"ב כתב דהרי"ף מודה בירושה דלא הוי אפטרופ' וכן כתב הרמב"ן בחי' שכן נראה דבל' ירושה ל"ל לאפטרופ' ומה שחילק הרי"ף ף בין כותב לאומר לא משום ל' ירושה אלא דמשמע ממתני' דכ"ש ל' מתנה דאפילו לרבנן דבריו קיימין ואע"פ שאין פשט לשונו מראה כן עיין שם אם כן לכ"ע באמירה אפילו בל' מתנה קנה ובל' ירושה לדעת הרמב"ן אפילו כותב קנה אבל בדברי בעל העיטור והרמ"ה מבואר דכותב אפי' בל' ירושה לא עשאו אלא אפטרו' דאין חילוק אלא בין כותב לאומר ועיין בס' תורת חסד סימן ר"מ ובס' קול יעקב בתשובות סימן ה' ועוד נראה דמ"ש הרא"ש והטור ומרן דין י"א דאם כתב חצי נכסי לבני פ' וחצי נכסי לבני פ' הא' הוי מתנה והב' אפטרופ' על החצי לכל הבנים ה"ד כשיש לו בנים אחרים חוץ מאלו הב' שנתן להם המתנה דא"ל דעשאו אפטרופו' על שאר הבני' אבל בליכא אלא שני בנים שנתן להם המתנה שניהם קנו בין ריבה לא' ומיעט לא' ובין כתב לשניהם בשוה וכן ראיתי למהרח"ש חלק שני סימן יו"ד וה' כנה"ג בתשו' בסימן קס"ד עיין שם עוד כתב ה' כנה"ג שם דה"ד כשנתן חצי לזה וחצי לזה כדמשמע בהרא"ש שם מדלא כתב כל נכסי לפ' ופ' בני אם כן בריבה לאחד ומיעט לאחד דא"א לכתוב כל נכסיו לפ' ופ' בני דאם כן משמע חצי לזה וחצי לזה אמרינן דשניהם במתנה עיין שם ובזה ניחא דמרן בא"ה סימן ק"ז פסק תשו' הגאונים דאם אמר תטול בתי פ' חמשים זהובים וכו' א"ל ואשתך מה תהא עליה אמר השאר שלה של אשתו הוי מתנה גמורה כיון שהעמיד ירושת התורה אפילו בא' מיורשיו עיין שם ומ"ש הכא דהשני הוי אפטרופ' אלא דהכא שאני דמוכח כן מדלא כתב כל נכסיו לפ' ופ' בני מיהו נ"ל כוונת הרא"ש דאם כתב כל נכסיו לפ' ופלוני בני הוו שניהם אפטרו' אבל אם כתב חצי נכסי לפ' בני וחצי נכסי לפ' בני הא' מתנה דאם שניהם הוו אפטרפוס הול"ל כל נכסי לפ' ופ' בני אבל השני ודאי הוי אפטרופוס בין בריבה לא' מיעט לא' בין כתב לשניהם בשוה דלא גרע מאחר ובנו דאם הטעם דהשני הוי אפטרופוס מדלא כתב כל נכסי לפ' בני ק' אימא שני נמי הוי מתנה ואם כתב נכסי לפ' ופ' בני אם יצא עליו שט"ח גובה משניהם בא' לכך פרט אותם להקדים הא' לענין אם יצא שטח גובה מן השני תחלה כדלקמן סימן רנ"ג עיין שם אלא דה"ט לא' דהוי מתנה דאם שניהם הוו אפטרופ' הול"ל כל נכסי לפ' ופ' בני ואפש' דט"ס נפל בב"י וצ"ל דטעמא דהא' הוי מתנה מדלא כתב וכולי ועיין בתשו' ה' גנת ורדים חא"ה כלל ד' סי' ז' וח' וראיתי לה' בית יעקב בתשובות סימן י"ד שכ' במי שיש לו ג' בנים וכ' נכסיו לב' בניו ולבן הג' לא כתב כלום דדמי להכותב נכסי לבן הבנים לא עשאו אלא אפטרופ' דנלע"ד דל"ד לבן בין הבנים דה"ה לשני בנים בין הבנים מיהו אני חוכך בזה דלשון המשנה הכותב לבן בין הבנים משמע דוקא בן א' עיין שם ולא ראה מ"ש הרא"ש והטור ומרן דין י"א דאם כתב חצי נכסי לבני פ' וחצי נכסי לבני פ' הא' הוי מתנה והשני הוי אפטרפ' על החצי לכל הבני' גם הר' יונה בש"מ לבתרא דקל"א ע"ב כ' וז"ל ועובדא דמייתי לקמן דההוא דהוה שכ"מ א"ל נכסיו למאן דילמא לפ' א"ל אלא למאן אמר רב הונא אם ראוי ליורשו וכו' נראה בעיני התם ודאי בההוא עובדא לא שייך למימר לא עשאו אלא אפטרופ' שהרי בני אדם שא"ל נכסי למאן דילמא לפ' סתם שאלתם לא על אפטרופ' שאלו לו אלא על ירושה וקנייה והודה לדבריהם במ"ש אלא למאן וכו' עיין שם וזה נראה מוכרח דעת הפוסקי' דס"ל דנם בשאר יורשים אמרינן דלא עשהו אלא אפטרופ' וז"ל הרשב"א בתשובות ח"ג סימן ק"ך וכיון שכן מתני' כשברר דבריו ורב יהודה כשלא ברר דבריו ורב הונא מסייעני דאמר שכ"מ שכתב כל נכסיו למי שראוי ליורשו מתנתו מתנה וסתמא קאמר אם ראוי ליורשי ולא חילק בין גדול לקטן ולא בן בין הבנים או בין אח ואחות בין האחים או בין האחיות והרי הרב אבן מיגש והראב"ד מסכימים על דעת זו עיין שם הרי דסבירא ליה דאין חילוק בין בנו לשאר יורשים ודוקא כשברר דבריו הוי מתנה וכן דעת מהר"י ן' מיגש והראב"ד ובאמת דמהר"י ן' מיגש בפרק יש נוחלין כתב הלא אמרינן דלא עשאו אלא אפטרופוס אלא בבן בין הבנים אבל שאר יורשים כגון בת בין הבנים ואח בין האחים לא הוו אפטרופוס ודרב הונא דאמר שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר אם ראוי ליורשו וכולי דהכי מיירי עיין שם וכן כתב מהרימ"ט סימן נ"ג דמהר"י ן' מינם מודה בזה עיין שם אבל הרשב"א בתשו' שכתבתי מבואר דסבירא ליה דאין חילוק ואם כן ההיא דנכסיך למאן וכו' צ"ל דהוי כמברר דבריו למתנה מה"ט דסתם שאלתם לא על אפטרפוס וכן כתב הרשב"א בש"מ שם וה' פרח מטה אהרן בתשיבות סימן ט"ל כ' דחלוקים על הרב יונה מדלא תי' כן והסכים עמו ה' פני משה ח"ב סימן צ"ט דקפ"ח ע"ג עיין שם ואינו מוכרח דאפשר דהרי"ף ומהר"י ן' מיגש דמוקמי ההיא דרב הונא בשאר יורשים היינו למסקנא דמיירי בנכסי לך ואחריך לפ' וכו' מיהו הרמ"ה בפ' י"נ סימן קנ"ג גבי נכסיך למאן וכולי כ' וז"ל והא מילתא דלא שני ליה בין כותב לאומר לא משכחת לה אלא בבת בין הבנות ובאח בין האחים וכו' אבל בבן בין הבנים וכו' הא קי"ל דלא עשאה אלא אפטרופ' עד דאמר בל' הקנאה בודאי עיין שם וכן כתב הטור סימן רנ"ג וז"ל שכ"מ שאמר נכסי לפ' או שא"ל נכסיך למאן והשיב להם למי יהיו אלא לפ' אם ראוי ליורשו זוכה משום ירושה וכולי בד"א שנוטל משום ירושה בבת או אח או א' משאר יורשים אבל אם הוא בנו לא עשאו אלא אפטרופ' ע"ש הרי דס"ל להרמ"ה והטור דההיא דנכסיך למאן וכו' לא חשיב הוכחה ואם הוא בנו לא עשאו אלא אפטרו' וכ"נ מדברי רב האי בתשובות הגאונים שהביא מרן הב"י וז"ל שכ"מ שאמר תטול בתי חמשה זהובים וכולי וא"ל אחיו אשתך מה תתן לה א"ל השאר שלה תשובה דבריו קיימי' וכל שאר נכסיו לאשתו ולא אמרי' לא עשאה אלא אפטרו' כיון שחלק לשני בנותיו וכו' איך נאמר כי עשאה אפטרו' על בנותיו והרי נתן להם מה שחפץ וכולי משמע דאם לא נתן לבנותיו אמרי' דלא עשאה אלא אפטרופוס וכן משמע מדברי בעל העיטו' דצ"ה ע"ג וד' ע"ש

וראיתי להרב כנסת הגדולה אות נ"ח שכת' ע"ד הגאונים וז"ל ומכאן נראה דכשהמצוה השיב על שאלתם ושאלתם ודאי לא הוי ע"ד אפטרופיס דגם הוא בתשובתו לא כיוון לאפטרו' אלא למתנה גמורה אבל בס' מורה צדק כתב בשם הר' יונה בחי' גבי א"ל נכסיך למאן וכו' לא שייך אפטרופוס דהוא לא השיב אלא על שאלתם ושאלתם ודאי לא הויא ע"ד אפטרופ' דשמא יש