ערך השולחן חושן משפט חלק ג רפו

שט"ח וכו' וז"ל וכתב הר"ן אהא דאמר ר"ג שכ"מ שאמר ידור פ' בבית זה וכולי ומהא שמעי' דלא מתקני' לישנא דשכ"מ אלא דייני' ליה כבריא וכו' הילכך שכ"מ שאמר תנו שט"ח לפ' לא קנה עד שיאמר הוא וכל שעבודא דאית ביה וכו' אבל ראיתי להרמב"ם בפ"י מה' זכייה שכ' וכן אם אמר תנו שטר לפ' זכה במה שיש בשטר וכולי ואפשר לקיים דבריו דכל שכ"מ שהתחיל הדבר כדרך שיש לו להתחיל אע"פ שלא גמרו אנו גומרין את דבריו וכדאמרינן בשכ"מ שאמר כתבו גט לאשתי כתבו ותנו קאמר שכך דרכו של שכ"מ מתחיל בדבר ונשמע בדרך קצרה וכו' אבל שכ"מ שאמר ידור פ' בבית זה אין זה חלות לדבריו כלל לא בכלו ולא במקצת ואין לנו לפרש לשון אחר לגמרי כדי שתתקיים כוונתו וכולי והמ"מ שם כ' וז"ל אבל השטר כשאנו אומרים שבמלת תנו שטר זה נכלל שעבוד השטר וזכותו אין זה מתנה אחרת ואדרבא השטר הוא עיקר הראייה שבו משא"כ דירת הבית שהבי' הוא עיקר וכולי עש"ב ואם כן אם כפירות דקל מהני כתי' חכמים להוסיף מתנה אחרת בכלל דבריו כאלו אמר דקל לפירות וכ"ש דמהני כאלו אמר קני לך הוא וכל שעבודא דשעבו' השטר וזכותו נכלל במלת תנו שטר זה דעיקר השטר הוא הראייה שבו אבל אם אין כתוב בשטר קנין אגב קרקע לא מהני כתי' חכמי' שהוא עיקר ההקנאה הוא ולדברי הר"ן אפשר דמהני כתי' חכמים כאלו אמר אגב קרקע דכיון שהתחיל בדבר אנו גומרים את דבריו כאלו אמר אגב קרקע הוא וכל שעבודיה דהא בפירות דקל מהני לפ' לשון אחר לגמרי בכוונתו וכ"ש לגמור את דבריו וגם הרשב"א שם שכתב דשכ"מ שאמר תנו שט"ח לפ' לא קנה דאין לנו להוסיף על דבריו כמו בפירו' דקל דלא מתקנים דבריו עיין שם משמע דאין חילוק בין קנין שטרות לפירות דקל ואם כן בתי' חכמי' ה"נ דמהני כתי' חכמים בקנין פירות לתקן דבריו כאלו אמר דקל לפירו' מהני נמי בקנין שטרות כאלו אמר קני לך וכל שעבודיה וכ"כ מהרי"ל בתשו' סי' ע"ט וז"ל ועל מ"ש דרחל אמרה דנקני באגב וכולי דאפילו למ"ד דשטרות נקנות אג"ק צ"ל בפה קני לך איהו וכל שעבודו והכא לא חזי' בהאי שטר מיהו נראה דאין לחוש כיון שנכתב בכל לשון של זכות וכחומר כל שטרי מתנות כדפי' ר' ברוך וכולי והביאו הכנה"ג בקיצור סימן ס"ו אות כ"א ע"ש וכ"כ בתשובות בס' בעי חיי סי' קס"ד דף קצ"ז בשם מהרע"י בתשו' כ"י דאע"ג דלא כתב קני לך וכל שעבודי' קנה והסכים עמו מהרח"ש ע"ש וכ"כ מהר"י עייאש בתשו' ח"ב סימן נ"ג ע"ש ונראה דמהרי"ל ומהרע"י לא אמרו אלא כשיש בשטר קנין אגב קרקע רק שמחסר קני לך הוא וכל שעבודו ולכך מהני בכל לשון זכות וכולי משום דשעבוד השטר וזכותו בכלל דעיקר השטר הראייה שבו אבל כשאין כתוב קנין אגב אפשר דמודו דלא מהני כתי' חכמים לאגב שהוא עיקר ההקנאה

ושוב ראיתי למהרע"י בתשובות בס' תורת חיים ח"ב סימן כ"א שכתב וז"ל ועוד נלע"ד דאפי' לר' ברוך לא אמר אלא דוקא בההוא נדון דאין אנו מוסיפין לקונה קנין אחר מחדש אלא קנין הקרקע שממנו הפירו' אמרינן דהכי הקנה הקרקע לפירותיו אבל בנ"ד דהקנה מעות בקנין דלא קנה אמאי אמרינן דמשום דכתוב כתי' חז"ל היינו דהקנה לו הקרקע דקרקע מאן דכר שמיה וכו' ע"ש הרי דס"ל דלא מהני כתי' חכמים ז"ל להוסיף קנין חדש כגון אגב קרקע אבל אפשר דהוי כאילו קני לך הוא וכל שעבודו דאינו קנין חדש דשעבוד בכלל השטר כמ"ש מהראנ"ח חלק ראשון סימן ע"ז בשטר שכתוב בו מתנה גמורה אגב קרקע והכל כהוגן וכתי' חכמי' ככל מתנות הנהוגות בישראל וכולי כתב וז"ל ואפי' אם היה לשרה זו שטר על המלוה שביד אחרים שנמצא שטר זה בכלל המתנה וכו' לא מהני' מידי שלא הקנה לו כדרך קנין שטרות בכתיבה שא"ל קני לך איהו וכל שעבודיה ואם אמרו שהשטרות נקנות אגב קרקע וכו' אבל מ"מ מה שצריך עוד שיכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודיה קנין אגב אינו מוציאו וכו' ע"ש הרי משמע בהדיא דאפי' יש בשטר קנין אגב והכל כהוגן ותיקון חז"ל לא מהני ונראה דס"ל דלא קי"ל כר' ברוך או דר' ברוך נמי לא אמר אלא כשאין בשטר דבר אחר אבל כשיש דבר אחר א"ל דלשון כתי' חכמים לא קאי להא וכמ"ש מהרשד"ם סימן רע"א ע"ש וכן כתב ה' פני משה סימן ס"ו ע"ש אבל אנן דלא נהוגים לומר קי"ל נראה דנקיטי' כר' ברוך והריטב"א ושאר אחרונים דמהני כתי' חכמים בין בקנין פירות ובין קנין שטרות באגב כמ"ד קני לך וכו' וא"כ נראה דה"נ מהני כתי' חכמים כאלו אמר כתבו בשוק' וכו' ואפי' למ"ד דלא קי"ל כר' ברוך אפשר דה"ד בקנין פירות דקל דלא מתקנים דבריו וכן בקנין שטרות לא דחסר ההקנאה קנה לך וכו' אבל כתבו בשוקא וכו' לאו חסרון ההקנאה הוא אלא לברר שדעתו להקנות דהא אם נתברר ע"פ עדים אחרי' או עדי השטר שצוה להם לכתוב שטר סתם ולא גילה דמתנת' טמירתא היא אפילו לא כתבו העדים כתבו בשוקא וכו' לכ"ע אמרינן דט"ס הוא וכה"ג כ' הרמ"ה בפ' ח"ה סימן קי"ב וז"ל דמ"ט דלא קני לאו משום דמחסרא תד מאנפי ההקנאות הוא אלא מספיקא הוא דלא קניא וכו' דאי מתברר מפומא דסהדי דשטרא גופיה א"נ מפומא דסהדי אחריני וכו' עיין שם וה"נ האידנא דחיישי' ה"ט מדלא כתבו בשטר כמנהג כתבו בשוקא מוכח' מילתא דמתנת' טמירתא היא וכשנתברר שא"ל כתבו סתם אם כן דעתו להקנות וכמ"ד כתבו כתי' חכמים וכן כתב ה' פני משה סימן ס"ד עיין שם וא"כ בנ"ד שהעידו העדים שקנו מידו כחוזק מתנות דנהיגי בישראל ותי' חכמים נראה דאפי' למ"ד דלא מהני כתי' חכמים אלא לתקן הדבור ולא להשלים החסרון ההקנאה מודה הכא דלאו חסרון הקנאה הוא אלא לברר דעתו כ"ש האידנא דאין צריך אלא לברר שאמר סתם ולא גילה דעתו שהיא מתנה טמירתא וכיון שהעדים העידו שקנו מידו כחוזק מתנות דנהיגי בישראל ותי' חכמים אין לך בירור גדול מזה שהיא מתנה כשאר מתנות ותי' חכמים דאם גלה דעתו שיהא מתנה טמירתא לא הוו מעידים שקר לשופרא דשטרא כמבואר בתשובות מהר"ם דאם לא נתברר ע"פ עדים אחרים שלא צוה לכתוב השטר סומכי' על עדי השטר שקנו מידו בב"ד חשוב ולא אמרינן שכן כתבו מדעתם כנוסח שאר שטרות ואפילו אמרו הם כן אינן נאמנים וכה"ג כתב מהרש"א בס' משחא דרבותא דקע"ה ע"ג על שטר מתנה שאין בו וא"ל כתבו בשוקא וכו' אלא שכתבו העדים מתנה זה גלויה ומפורסמת דלא אמרינן שכ"כ מדעתם כנוסח שאר שטרות דאין כותבים הפך מה שאמר להם עש"ב

ועוד נלע"ד שהרי כת' הרמב"ם בפ"ד מהלכות זכייה והסמ"ג עשין פ"ב הטעם שזה מערים כדי לאבד ממון אחרים שיחזור וימכור אחר שיתן עיין שם במ"מ ואם כן זה שאמר שכל זמן שהוא בחיים הכל הוא שלו ולא תזכה אלא במה שישאר אחר מותו ויכול הוא למכו' כל נכסים לא שייך קנוניא והערמה דאם ימכור לאחרים