ערך השולחן חושן משפט חלק ג רעה

מיד נתבטלה המתנה ה' בני אהרן דף קכ"ט עמוד רביעי עיין שם ונראה שזה תלוי במחלוקתם דהתוספו' בגיטין דף פ"ג בד"ה ועמדה וכולי כתב' בעל מנת שלא תנשא לפלוני דאפילו נשאת הוי גט משום דאין נישואין חלין עי' שם והכא נמי בעל מנת שלא תקדישנו דמתנה קיימת דאין ההקדש חל אבל הרמב"ן בחי' שם חלק על התוס' וסבירא ליה דבטל הגט דהתנאי הוא שלא תנשא דרך נישואין ושמע מינה האימר לחבירו שדי נתינה לך ע"מ שלא תקנהו לפלני ונתן לו בדרך קנין בטלה המתנה ושדה חוזרת לבעלים והביאו המ"מ בפ"ח מהלכות גירושין עיין שם והרב כנסת הגדולה בסימן ר"ז אות ט"ז כתב זה בשם מהראנ"ח בתשו' כ"י בשם הרשב"א פ' הזורק עי' שם ולא זכר דברי הרמב"ן והמ"מ ומה שהקשה ה' עדות ביעקב סימן ס"ט דאם כן בעל מנת שלא תנשא לאבא ולאביך אמאי קתני מתניתין דהגט כשר ותנשא לכתחילה ניחוש שמא תנשא להם דרך נישואין ונמצא הגט בטל למפרע ובניה ממזרים דדוקא בעל מנת שלא תבעל לאבא ולאביך הוא דלא חיישינן שמא תבעל להם דעבדי איסורא אבל בדרך נישואין דלא עבדי איסורא איכא למיחש עיין שם לא קשה מידי דכבר התוספות דף פ"ב ע"ב בד"ה שר"א כ' וז"ל והקשה הר' שמואל אמאי לא חיישי' דילמא לא תקיים תנאה וכולי ותי' הרב רבי אלחנן דשאני גבי מאתים דיש לחוש פן תפסיד את אשר לה ולא תוכל לקיים תנאה וכן גבי שלא תבעלי לאחר חיישינן שמא יבא עליה באונס אבל הכא על מנת שלא תנשא ליכא למיחש שישאנה בעל כרח' דנישואין א"א בעל כרח' עיי"ש וכן כתב הרא"ש שם ורבינו ירוחם נתיב כ"ד דף רכ"ח ע"ד עיין שם והכא נמי בעל מנת שלא תנשא לאבא ולאביך תנשא לכתחילה ולא חיישינן שמא תעבור כיון דבידה לקיים ועיין בספר דברי אמת בקונטרס א' גם הרמב"ן בחידו' שם כתב וזה לשונו שאין חוששין כאן שמא ישאנה אותו שבתנאי שאם ישאנה גט בטל למפרע ונמצא בא על א"א והוה ליה כאבא ואביך ואין חוששין שמא יעשו אחרים איסורא בה עיין שם ועיין בתשו' מרן בדיני גיטין סימן י"ב שכתב דנראה לכאורה דאם נתקדשה לא עברה על תנאו כל זמן שלא נכנסה לחופה אבל לא מלאני לבי להתיר והמבי"ט חלק א' סימן של"ד כתב בפשיטות דאין קידושין בכלל נישואין ושכן כתב הרשב"ץ בתשו' עיין שם ולא מצאתי בתשו' הרשב"ץ אבל הם דברי הרשב"ש בתשו' סימן רל"ט וזה לשונו שאם התנה על מנת שלא תנשא לאחר אלו קדשה אותו אחר הוו קידושין ולא נתבטל הגט שלה לפי שלא התנה עליה אלא שלא תנשא וזו לא נשאת וכו' עיין שם וכן כתב הרדב"ז ח"א סימן ג' ומהרשד"ם חי"ד סימן צ"א וכן נראה דעת הרשב"א בתשובו' הובא בב"י אה"ע סימן כ"ז שכתב האומר הרי את נשואתי לא שמענו שתהא מקודשת דלא תקרא נישואין עד שתבעל או שתכנס לחופה עיין שם וכן כ' הרב דבר משה חא"ה ולא זכר דברי הרשב"ש והמבי"ט והרדב"ז ומהרשד"ם עיין שם וזה דעת הרמב"ן שכתב דאין חוששין שמא ישאנה דא"כ גט בטל למפרע ונמצא בא א"א דאם לא נתקדשה לא בטל הגט ואף על גב דאם נכנסה לחופה אפילו לא נבעלה עברה על התנאי לא חיישינן שמא תנשא לו ולא תבעל ונמצא הגט בטל

ומ"מ לדעת הרמב"ן אם אמר על מנת שלא תקדישנו כשהקדישו מיד נתבטלה המתנה גם הר"ן שם תי' כיון דלא בטל הגט אלא מחמת חלות הנישואין על כרחך הנישואין חיילי והוי כאלו אמר ליה שאם תנשא לפ' הרי את אשתי עד שעת נישואין ומשעת נישואין ואילך ודוקא בשעת נישואין אין את אשתי עיין שם נראה דהמתנה בטילה וההקדש חייל דהוה ליה כאלו אמ"ל אם תקדשנו הרי הוא שלי עד שעת הקדש ומשעת הקדש ואילך ודוקא בשעת הקדש אינו שלי ואם כן ההקדש חל באותה שעה שהקדישו הוי של המקבל אלא דהמתנה בטילה משעת הקדש ואילך והרב עדות ביעקב תמה על הרא"ש בתשו' שהביא הטור סימן זה שכ' במתנה על מנת שלא תמכרנו לפלוני אם עבר ומכרו לא בטלה המתנה כיון שעבר על התנאי מהתוספתא שהביאו התוספות ופסקה הטור בא"ה סי' קמ"א ע"ש ונ"ל דס"ל כתי' הר"ן דהגט בטל והנישואין חיילי לאותה שעה והכא נמי המכירה קיימת לאותה שעה אלא דהמתנה בטילה מאותה שעה ואילך כיון שעבר על תנאו ואם כן נראה דצריך פדיון שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון כיון דחל הקדש שעה א' ועיין ברשב"ם בבתר' סוף דף קל"ג דלכאורה משמע דסבירא ליה כדעת התוס' ודלא כהרמב"ן אבל הא ליתא כמו שתראה שם ואם כן כיון שדין זה במחלוקת הוא שנוי אין מוציאין מיד המוחז' ואם הוא קרקע בחזקת בעליו עומד ואם הם מטלטלים ביד המקבל המתנה אין מוציאין מידו דמטלטלין היכא דקיימי קיימי וכה"ג כתב הרשב"א בחי' לגיטין גבי פלוגתא אי נתינה בע"כ הוי נתינה עיין שם

י"א דין ט' בממון נמי בעינן תנאי כפול וכו' הרשב"ץ ח"א סימן צ"ד כתב דבממון לא בעינן תנאי כפול כדעת הראשונים והאחרונים ולית דחש להרמב"ם אלא במקו' שנהגו כסברתו ע"ש

י"ב הנותן מתנה לחבירו בתנאי שאם לא יקיימו לא תמשך המתנה רק עד עשר שנים א"ץ תנאי כפול דבתנאי לעקור המתנה משעה ראשונה דחייב להחזיר הפירות שאכל צריך משפטי התנאים אבל כל שהתנאי אינו אלא היכא שאינו עוקר דבריו הא' הוי כאלו סיים דבריו שמתנה זו היא עד זמן פלוני הרב משנה למלך בפ"ג מהלכות מכירה ה"ח עיין שם וה' שער המלך בהלכות אישות דף ל"ג כ' דמדברי הרשב"א שכת' דהך דמברחת אתיא דלא כר"מ דלר"מ צריך תנאי כפול אם תתאלמן או תתגרש תחזור המתנה ואם לאו המתנ' קיימת משמע דסבירא ליה דאפילו אין המתנה נעקרת לגמרי משעה א' צריך תנאי כפול דהא גבי מברחת אם נתאלמנ' או נתגרשה לא בטלה המתנה לגמרי דהפירות שאכל המקבל הם שלו כנראה מדברי הרמב"ם והר"ן והטור מיהו בש"מ פרק האשה שנפלו כ' בשם הריטב"א מחלוקת בזה ואם כן אפשר לומר דהרשב"א סבירא ליה הכי גבי מברחת דהמתנה בטילה וחייב להחזיר הפירות עיין שם ולא ראה מה שכתבו התוספות בבתרא דף קנ"א ד"ה גליא וכו' וז"ל ואין נראה לר"י דהא משמע דהאי טעמא משום דמגרשה אבל אם היתה תחת בעלה קנה ואלו בפ' האשה שנפלו משמע דאפילו כשהיא תחת בעלה לא קנינהו לוקח וכו' מיהו יש לומר דנהי דלא קני בעל ולוקח מכל מקום ברשות המקבל מתנה הם עד שתתגרש עיין שם וכן הוכיח הרא"ש שם דלא קניא לוקח אפי' בעוד' תחת בעלה עיין שם מיהו הרא"ש בפרק האשה שנפלו כתב הפירות יאכל מקבל המתנה בעודה תחת בעלה עיין שם ובפרק אלמנה ניזונת ובפ' י"נ כתב דגבי שטר מברחת אין צריך תנאי כפול דאפילו גילוי דעת אין צריך משום דאיכא אומדנא דמוכח עיין שם משמע דבלאו הכי צריך תנאי כפול אפילו דומיא דמברחת דאוכל הפירות עד שתתאלמן וכן הרשב"א הובא בשיטה מקובצת לכתובות