ערך השולחן חושן משפט חלק ג רעב

נדחק בתשובות הרשב"א שכ' וכתב לו שטר שמחל לו אותו קרקע וכולי דצ"ל שלא כתב לו באותו לשון אלא שמחל לו כל תביעה שהי"ל על אותו קרקע אבל לשון מחילה לא מהני והביאו הכנה"ג אות מ"ג ע"ש וליתא דבתשו' הרשב"א מבואר דהיינו דוקא כשקנו מידו משום דקיימה לן דמגופו של קרקע קנו מידו ולדבריו שמחל לו התביעה אין צריך קנין ותשו' הרשב"א בח"ג סימן ה' העתיק טופס השטר וז"ל העדנו על עצמו בקנין מעכשיו פב"פ מחמת שרצה ברצון נפשו בלא שים אונס ומחל קרקע פ' לפ' במאה דינרים עיין שם וכן כתב עוד בתשובה אחרת סי' י"ד וסי' שנ"ד דמחילה אפי' בקרקע שלו כשקנה מידו קנה עיין כם ובתשובה אחרת סימן פ"ו בראובן שעשה שטר הודאה לשמעון שיש בידו כו"כ שטרות ולקץ ימים תבעו שמעון וא"ל החזיר לי השטרות וא"ל אתה מחלת לי תביעה זו ביני ובינך וכולי כ' וז"ל אבל מ"מ טענת המחילה שטען וכולי שאפילו מחל לו בעדים ובשטר לא עשה כלום שהשטרות אינם נקנים אלא בכו"מ וצריך שיאמ' קני לך וכולי עיין שם משמע דאפילו מחל לו התביעה לא מהני וכן ראיתי להמבי"ט ח"א סימן שי"ד שכ' על שטר שכתוב בו מחלתי לו כל מין הביעה אשר לי עליו הן על הבתים הן על הספרים וכולי וא"ל וגם כל מין תביעה הכתוב' במחילה על הבתי' ועל ספרים אין לשון מחילה מועלת לדבר שהוא בעין וכולי אא"כ יש לו תביעת שעבוד חוב על הבתים או איזה תביעה שהיה יכול לסלקו בממון אז יועיל בו לשון מחילה וקרוב אני לומ' דלשון מחילת תביעה אפילו על חוב או שעבוד לא יועיל כיון שאינו מוחל החוב או השעבוד בפי' אלא התביעה וכולי ע"ש הרי דס"ל דמחילת הביעה לא מהני ומה שהק' מהך דרב ענן לא ראה תשובות מהריק"ו כורש צ"ד שכתב וז"ל ואל תשיבני מההיא דפ' חזקת וכולי דפשיטא דדוקא התם דהוה קמסייע בהדיה וכולי וכן כתב כם רשב"ם בהדיא דכיון דסייע בהדיה כמ"ד לך חזק וקני דמי ומתורת חזקה גמורה היא רוצה רב ענן לזכות בקרקע ולא נוכח מחילה וכולי עיין שם ועיין בחי' הרמב"ן והריטב"א בפ' נערה תי' אחרים וכ"כ הרשב"א בתשובות ח"ב סי' מ"א ע"ש איברא דהרא"ש בתשו' הביאו הטור בסימן ע"ג כתב וז"ל וששאלת שרוצה לפדות משכונו שביד שמעון וא"ל שמעון כבר מחלת לי וטוען ראובן שאינה מחילה לפי שלא היה בקנין מחילה לא בעי קנין מיהו מחילה לא שייך במשכון וכו' משמע דאפילו בקנין לא שייך לשון מחילה וכן כתב הפרישה שם ומהרשד"ם סי' רע"ח ע"ש

ומ"מ דעת הרשב"א והריטב"א דמחילה אפי' בקרקע בקנין קנה וכל שכן במטלטלין בעין וכן פסק הט"ז בסימן זה עיין שם ומהרח"ש ח"א סי' ל"ג פסק דסלוק לא מהני בקנין כמ"ש הג"א הביאו הב"י סי' ל"ז לפי' ר"ח והרי"ף ור"י בר שמואל וריב"ם לא מהני בזה הלשון דין ודברים וכו' עד שיקנו לו גופה של קרק' וכן נראה מדברי הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות עדות שכתב קרקע שבין ב' שותפי' אינו מעיד לשותפו אלא אם סלק עצמו ממנה וקנו מידו שנתנה לשותפו הרי דלא הספיק בסלוק לבד אלא שנתנה לשותפו עיין שם וכ"כ הסמ"ע בסימן ל"ז סק"ז דרוב הפוסקי' הכי ס"ל וכן משמע ל' הטור עיין שם והרב בית יאודה סימן יו"ד פסק דלא מהני סלוק בקנין עיין שם ולא ראו דהרא"ש והר"ן בפ' הכותב ג"כ הסכימו עם רש"י דמהני קנין וכן הרא"ה והריטב"א בש"מ שם והראב"ד בספר תמים דעים סימן רל"ח דנ"ד חולק על הרי"ף עיין שם וסיים הר"ן דגם לפי' הרי"ף באומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו וקנו מידו קנה כדאיתא בפרק חזקת וכ"כ המ"מ בר"פ כ"ג מהלכות אישות עיין שם וכן דעת הרמ"ה בפ' חזקת סימן קל"א עיין שם א"כ דעת רש"י ורשב"ם והראב"ד והרמ"ה והרשב"א והרא"ש והרא"ה והריטב"א והר"ן והמ"מ דקנין מהני בלשון דין ודברים וכו' וכבר האריך מהר"ם ברורו בתשו' בס' פני משה ח"א סימן פ"ב ושם תמה על הסמ"ע עיין שם באורך ואם כן נראה דהכא נמי מחילה בקרקע בקנין קנה ואף על גב דגבי ידור פל' בבית זה קיי"ל כרב האי וסייעתיה דאפילו בקנין לא אמרינן מגופה של קרקע קנו מידו ועי' עוד בסי' ס"ב כבר כ' מהרימ"ט סימן מ"ד דרב האי לא מצי פליג על הרשב"א דאפי' אמר ל' גרוע כי קנו מידו קנה דאפילו לגי' הרי"ף דאמתני' קאי מ"מ הדין דין אמת דבפרק חזקת מייתי לה ויש לחלק בין אמר דין ודברים וכולי שעל השדה הוא מדבר אלא שהלשון גרוע וכו' אבל ביאכל פ' פירות דקל זה שלא עלתה על דעת לתת לו הגוף וכו' ע"ש ובאמת שאינו מוכרח שהרי הג"א כ' דלפר"ח והרי"ף לא מהני בזה הלשון עד שיקנו מידו בפי' מגופה של קרקע וכן כתב הסמ"ע דגמ' לאו דוקא קאמר וא"כ אפשר דרב האי הכי סבירא ליה ובזה ניחא מה שתמה מהרימ"ט שס והרב תורת חסד סימן רכ"ב על התוס' דס"ל דלא מהני קנין לשון דין ודברים וכולי ע"ש מיהו אפשר דרב האי לא אמרה אלא גבי ידור פ' אבל בל' דין ודברים שעל השדה הוא מדבר אלא שהלשון גרוע מודה דהקנין מתקן כחי' מהרימ"ט וכן מצאתי להרשב"ש סימן שכ"ב שפסק כן דלא קנה דירת בית אפילו בקנין אבל אומר דין ודברים וכו' קנה בקנין עיין שם באורך אבל ראיתי להרשב"ש סימן ז' שכ' וז"ל שאפי' במטלטלין אין נקנין במחילה וכל שכן קרקע אם לא כתב לו ידי מסולקת ממנה ואין לי עסק בה דאז הוי סליק אם קנו מידו וכולי עיין שם משמע דלשון מחי' לא מהני אפילו בקנין וכן הסכים הרב בני אהרן בסימן זה דל' מחילה גרע מדין ודברים וכולי ולא מהני בקנין לדעת הרא"ש עיין שם באורך ומהרח"ש חלק שני סי' ך' נסתפק בזה וכתב דמסתברא דגם למאן דאמר דלא מהני לשון דין ודברים בקנין ה"ד בקרקע אבל במטלטלין שיש לו ביד אחר דשייך תפיסה כל שקנו מידו דחשיב סליק גמור וכהפקר ממילא זכה הלה במה שתפיס גם הרא"ש בתשו' הביאו הטור סימן ע"ג כתב וז"ל ששאלת שרוצה משכון שביד שמעון וא"ל שמעון כבר מחלת לי וטען ראובן שאינה מחילה לפי שלא היה בקנין מחילה לא בעי קנין מיהו מחילה לא שייך במשכון וכו' משמע דאפי' בקנין לא מהני לשון מחילה כמ"ש מהרשד"ם בתשוב' שם וכ"כ הפרישה סימן ע"ג עיין שם ומהראד"ב בס' לחם רב סימן ק"ץ כתב דא"ל דלא אמר הרשב"א אלא כשאמר בהדיא על הקרק' אבל כשלא פי' אמרי' דלא אמר לשון מחילה אלא למה ששייך בו לשון מחילה אבל מכל מקום איני קובע עצמי בחי' זה דאלו כתו' במחילה כל מה שנשאר מאביהם בידו וברשותו הייתי סומך על חי' זה מפני דבידו וברשותו לא משמע על הקרקעות דאינם בידו דאף על פי שדר בהם לא שייך בקרקעות תפיסה דברשות היורשים הם עיין שם ועיין בהרשב"א בתשו' חלק רביעי סימן רי"ג שכתב בנ"ד דלשון שיעמדו בבית דין א"א לומר בידם ממש אלא ברשותם כדאמרינן בפ' הזהב וכל דכתיב ידו ידו ממש והכתיב ויקח כל ארצו מידו וכולי וה"נ אצ"ל