ערך השולחן חושן משפט חלק ג רנט

לא שייך ה"ט גבי יורש דבין כך ובין כך אדם נותן ליורשי' ואין להם פסידא כלל אפ"ה לא פלוג רבנן א"נ אפילו ליורש עצמו לא היה נותן לו בלשון מתנה אלא מניחו על דינו סתם אלא אם כן נהנה ממנו עיין שם וה"נ דכוות' וכן מתנה במקצת דצריך קנין הוי כמתנת בריא ויכול למכור וכן כת' הפרישה וז"ל במתנת שכ"מ שהיא כירושה כי במתנת שכ"מ בכולה לא בעי קנין לא קנאו בחייו ואם עמד חוזר אבל אם לא היה בכולה בעי קנין ולא מיקרי מתנת שכ"מ אלא מתנת בריא ע"ש

י"ג אבל קרקע שירש מאביו וכולל אם ירש מאביו עבד יכול למוכרו דעבד כמטלטלין לענין זה אבל פחות מבן י"ג מדאורייתא אין מכירתו מכירה אלא מדרבנן משו' כדי חייו הא קי"ל דעבד כקרק' בדין תורה מיהו אפשר דלא חי' בין קודם שהגדיל בין אחר שהגדיל הרב בית יהודה סימן י"ב עיין שם והר' כנסת הגדולה בתשו' סס"י רי"ו כתב וז"ל והשתא למ"ד עבד כמקרקעי דמי במילי דאורייתא וכ"ש למאן דאמר אפילו למילי דרבנן עבד כמקרקעי אם קטן פחות מבן עשרי' מכר עבד שירש מאביו לא עשה ולא כלום כיון דאוריית' ובמילי דאורייתא עבד כמקרקעי דמי וכולי אבל למאן דאמר דעבד כמטלטלין דמי אפי' במילי דאוריית' אם מכר קטן מבן י"ג ומעלה פחות מבן עשרי' עבד שירש מאביו ממכרו ממכר וכולי וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא יכול המוחזק לומר קי"ל וכו' ע"ש ומ"ש למ"ד עבד כקרקע דמי במילי דאוריית' לא עשה כלום כיון דמכירה דאוריי' לא רק דמבן י"ג ומעלה מכירתו מכירה מן הדין אפי' בקרקע שירש מאביו אלא מן התקנה אמרו ומה"ט כת' הרשב"א בתשוב' ח"ג סימן קכ"א דשעבודו שעבוד דלא אמרו אלא מכר כדי שלא ימכור כל נכסי אביו ולא מן הדין הוא זה אלא מן התקנה ולא תקנו אלא במצוי וכו' עיין שם ואם כן למ"ד דעבד' כמקרקעי דוקא בדאוריי' אבל בדרבנן הוי כמטלטלין ודאי דיכול למכור עבד שירש מאביו אלא אפי' למאן דאמ' דאפי' בדרבנן עבד כמקרעי אפשר דהכא לא תקנו משום דאינו מצוי

י"ד אבל קרקע שירש מאביו ש א' שירש מאביו קרקע ומכרו בהטבה לזמן כדי לפרוע חוב שעל אביו ושוב חזר והביא עדים שהוא פחות מעשרים נראה דיכול לחזור דהגמ"ר בפרק חזקת הבתים כ' דהא דאמרי' למכור בנכסי אביו עד שיהא בן ך' ה"מ שמוכר לצורך הוצאות אבל לפרוע חוב אביו מוכרים ב"ד מי"ג ואילך וכולי והובא בב"י וכתב הכנה"ג אות כ הגב"י לכאורה נראה דמלת ב"ד ט"ס דמבן י"ג ואילך אין עסק לב"ד וכו' ונראה להגיה אבל לפרוע חיב אביו מוכרים מבן י"ג שהם עצמם מוכרים בנכסי אביהם מבן י"ג ואילך לפרוע חוב אביהם אבל ראיתי בהגהות מהר"ם מטיקסי שלא הגיה כלום וכתב הנוסח' מוכרים ב"ד מי"ג וא לך וכ"כ ה' המפה וא"ל דה"ק כיון דהוא לפרוע חוב אביהם כל שהם מבן א כופין אותם ב"ד לפרוע חוב א' עיין שם ונראה דס"ל דאפי' לפרוע חוב אביו אינו יכול למכור קרקע שירש מדעתו אלא אם כן ב"ד כפו אותו לפרוע חוב ומור"ם ס"ח כתב זה במוכר קרקע שלו דאפילו מי"ג ואילך אין מעשיו קיימים אם אינו יודע בטיב מו"מ דה"ד במוכר עצמו אבל ב"ד מוכרי' לפרוע חוב אביהם אלמא אפי' אינו יכול למכיר בעצמו בית דין מוכרים לפרוע חיב אביהם וה"ה בקרקע שירש מאביו דוקא בית דין מוכרים לפרוע חוב אביהם אבל הוא אפי' יודע בטיב מו"מ אינו יכול למכור בעצמו ואי משו' דמכר בהטבה לזמן לכאורה נראה דאפי' שכירות דהוי כמכר כמבואר בדברי הרמב"ם והראב"ד פכ"ט מהלכו' מכירה וכמ"ש המ"מ גבי או השכיר וכו' דשכירות ממכר ליומיה הוא ואין ממכרו ממכר במקרקעי ומכאן שאם השכיר הקטן בית לידור אין מעשיו כלום וכ' הדרישה אף על פי שיש לחלק דדוקא במכר להיות יוציא מתחת ידו דקנין עולם הוא דאינו יכול משא"כ זה דלא תצא מתחת ידו אלא להקנות על ידי מטלטלי' מכל מקום לא פלוג רבנן עי' שם והכא נמי בפחות מבן עשרים בקרקע שירש מאביו כיון דאין ממכרו ממכר ה"ה בשכירות דהוי כמכר ואין מעשיו כלום מה"ט דלא פלוג רבנן ולשון הרמב"ם והטור ומרן בסימן שט"ו כל שממכרו ממכר בנכסיו שכירותו שכירות וכל שאין לו למכור אין לו להשכיר ע"ש בהסמ"ע משמע אפילו בפחות מבן עשרים דאין לו למכור בקרק' שירש מאביו אין לו להשכיר וכ"כ הפרישה שם דבכלל זה קטן שאינו יכול למכור עד שיגיע לי"ג שנים או לעשרי' בקרקעות וכו' עיין שם וכן ראיתי למהרש"ך בתשו' ח"ב סימן מ"ב דשכירות ומשכנתא שעשו פחות מבן עשרים בנכסי אביו בטלים עיין שם מיהו מרן הב"י מחו' ך' כ' תשו' הרשב"א שנשאל אם קטן יכול לשעבד נכסי אביו והשיב שעבודו שעבו' ולא אמרו אלא מכר וכו' ולא קטן ממש אלא פחות מעשרים בנכסי אביו ותשוב' הרשב"א בחלק שלישי סימן קכ"א וז"ל שעבודו שעבוד ולא אמרו אלא מכר כדי שלא ימכור כל נכסי אביו ולא מן הדין הוא זה אלא מן התקנה וכו' ואמרו שמתנתו מתנ' כדי שימצא בני אדם שעושין עמו דברים של חסד וכל שכן בשעבוד שאם א"א עושה כן נמצא נועל דלת בפניו שלא ימצא מי שילונו וימכור לו ולא שיקח ממנו אף שחר דברי' אם אין אחריות הלואתו ומכירתו על נכסיו וכולי עכ"ל אם כן מבן י"ג ואילך בנכסי אביו דאינו מן הדין אלא תקנה ומה"ט מתנתו מתנה דאוקמו' אדינ' כדי שלא תנעול דלת הכא נמי שעבודו שעבוד משא"כ קטן דמן הדין אינו יכול למכור ולא ליתן בקרקעות הכא נמי שעבוד שכירו' דהוי כמכר וכבר חי' כן הרב כנסת הגדילה הגב"י אות כ"ח עיין שם וראיתי למהריק"ש בס' ערך לחם שכתב וז"ל להשכיר קרקע שירש מאביו קודם שיהא בן עשרים נראה שמעשיו קיימים ק"ו הוא ממה שיכול לשעבד וקצת משמע כן בתשו' הריב"ש סי' קס"ת וכו' ועיין סי' שט"ו דין ב' שנר' שאינו יכול להשכיר ואפשר דהתם לא בדין קטן עסיקי' ע"כ הרי דיכול להשכיר ומ"ש דבסי' שט"ו לא בדין קטן עסיק לא דק דקטן נמי אינו יכול להשכיר אבל בן י"ג בנכסי אבוי דאינו אלא תקנה יכול להשכיר וכל שאין לו למכור בכלל זה קטן דמכירתו בטילה מן הדין אבל בן י"ג בנכסי אביו דאינו אלא תקנה יש לו להשכיר ולמשכן ומכל מקום נראה דמוכר בהטבה לזמן שיצא מתחת יד הקטן והגוף והפירות של הלוקח אין ממכרו ממכר ולא דמי למשכונה ושכירו' דלא יצא מרשותו ובפ' אע"פ אמרינן האומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאקחנה ממך תקדוש לא קדשה מתקיף לה ר"פ מי דמי התם גופה ופירא בידה דלוקח הכא וכולי הא לא דמי אלא לאימר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדוש דקדשה וכו' אלמא במכירה דהגוף והפירו' ביד הלוקח לא קדשה אבל ממושכנת כיון דהגוף ברשות מקדיש קדשה ונראה דה"ה במכירה לזמן דהוי בחזקת הלוקח והרב בס' א"ז שם כ' וז"ל יש לדקדק קצת למה ליה למינקט שמכרתי מאי רבות' איכא כיון שכבר מכרה לא הו"ל למימר אלא שדה זו כשאקחנה ממך וכו' דמ"ל