ערך השולחן חושן משפט חלק ג רנה

בכסף ומסירה הרי צ"ל באותה כתיבה הריני נותן הם ושעבודם וכל מ"ש בתוכם והפעוטות אין להם הבחנה כל כך שידעו ליתן מה שאינו ידוע להם כשעבוד שאין לו גוף ולא עומד בפניו שידע ליתנו פעוט כבן שש ואפילו הוא חריף וכל שכן שאינו נותן באגב שהרי אין מעשיו כלום בקרקע וכיון שאין מתנתו מתנה בארבע אמות מה יועיל מה שנותן על גביו ועוד דאפשר לו' שהשטרות דין קרק' יש להם לכל דבר וכו' עכ"ל וכן כ' הריטב"א בחידושיו לגיטין דף נ"ט וז"ל ואפילו כשאין לו אפטרופוס דמקחו קיים וממכרו ממכר דוקא כשהוא מקנה במשיכה או בהגבה' אבל באגב לא דהא לאו בר אקנויי הוא ואיכא מאן דאמ' דה"ה לחליפין ושטר חו' נמי אינו מקנה אותו דהא צריך כסף ומסירה ואיהו לאו בן כתיבה ומסירה הוא וה"ה נמי דאינו יכול לתתו במתנת שכיב מרע דכיון דבמתנת ברי' א"א לקנות אותו משום דאינו בן כתיבה אף במתנת שכי' מרע אינו יכול לתתו ומתנתו אינה מתנה וכו' וכן דנתי לפני רבי' נר"ו והודה לדברי עכ"ל ונראה דלא קיימ"לן כרב פפא דאמר בפרק מי שמת טעמא דהלואתי לפלו' קנה בש"מ אף על גב דליתיה בבריא הואיל ויורש יורש' דהכא נמי קטן שנתן שטר חוב במתנת שכיב מרע קנה מהאי טעמא הואיל ויורש יורשה אלא קיימ"ל כרב אחא דטעמא דמשום דאיתיה בבריא במעמד שלשה וא"כ שטר חוב שנתנו קטן במתנת שכיב מרע לא קנה דליתיה בברי' אלא בכסף ומסירה וקטן לאו בן כסף ומסירה וכי האי גוונא כ' הר"ן בספר א"ז שם וז"ל אמר רב פפא הואי' ויורש יורשה ולפי זה אויר נמי דאיתיה בירושה בלא גוף כגון מי ששייר אויר שמורישו ליורשיו איתיה נמי בשכיב מרע מיהו טעמא דר"פ לא סליק אלא האי טעמא וכו' במעמד שלשה קנה הילכך אויר דליתיה בבריא בשום ענין אנא אגב קרקע לא מקני נמי במתנת שכיב מרע אלא עם הקרקע עכ"ל והביאו מרן הב"י סי' רנ"ג עיין שם הרי דסבירא ליה דרב פפא ורב אחא פליגי דלרב פפא כל שהיורש יורשו כגון אויר דאיתיה בירושה בלא גוף ש"מ יכול להקנותו אבל לרב אחא אינו יכול להקנותו כיון דליתי' בבריא וקי"ל כרב אחא והכא נמי נפקא מינה לקטן שנתן שטר חוב במתנת שכיב מרע לרב פפא כיון שהיורש יורש' שכיב מרע יכול להקנותו אבל לרב אחא כיון דליתי' בקטן בבריא ליתיה בשכיב מרע ורשב"ם בבתרא דף קכ"ד כ' וז"ל וי"מ דאם אמר איני נוטל בשטר חוב שיש לאבי על אחרים פי שנים וגם איני נותן בשטר חוב היוצא עליו פי שנים רשאי ושיבוש גמור הוא שהרי השטר היוצא על אביהם אינו דינו לגבות משטר שיש לאביהם על אחרים דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח אלא מקרקעי הוא דגבי וכו' עיין שם ונראה די"מ סבירא להו דשטרות דין קרקע יש להם לכל דבר כמו שכתב הריטב"א והרשב"א והכא נמי ב"ת גובה משטר שיש לאביהם על אחרים דמשתעבדי לב"ח בקרקע אבל רשב"ם ס"ל דשטרות הוו כמטלטלין דלא משתעבדי לב"ח וכן כתב הטור סי' ס"ד וסימן ק"ז עי"ש ואפשר דיש מפרשים נמי סבירא להו דשטרות הוו כמטל' אלא מיירי בשעבד לו מטלטלין אגב מקרקעי דשטרות נמי משתעבדי לב"ח וה' פני משה ח"ב סי' ס' כתב דשכ"מ שאמר הלואתי דגוי לפ' קנה אפי' למ"ד דהלואה דגוי לא מהניא במעמד ג' דמילתא דאיתיה בבריא מיקרי דבתר כללות ההלואות אזלינן דשם הלואה מקניא במע"ג עיין שם ואין נראה כן מדברי הריטב"א דקטן אינו יכול להקנות שט"ח כיין דליתיה בבריא בקטן גופיה ולא אזלי' בתר כללות השט"ח דנקני' בכו"מ בגדול וה"נ דכוותה ונראה דלכ"ע דאינו יכול להקנות באגב קרקע ודוקא בכו"מ ס"ל (א"ה עכ"מ)

ו' דין ב' אבל אם היה לו אפטרופוס אין מעשיו כלום וכולי ואין הלואתו הלואה כמו שאין לו מו"מ הרב תרומת הדשן סימן שמ"ח עיין שם ודעת הרמב"ם ומרן דגם במתנה אם יש לו אפטרופוס אין מעשיו כלום וכן דעת הר' יונה בש"מ לבתרא דף קנ"ה עמוד שני וכן כתב הרשב"א בחי' בפרק התקבל דגיטין וז"ל וההיא נמי דאמרינן בסוכה לא ליקני איניש לולבא לינוקא דינוקא מיקנא קני אקנויי לא מיקני מיירי וכולי כשיש לו אב המפרנסו א"נ אפטרופוס דאז אין מתנתו מתנה כדאמרי' מקחן מקח ואין ממכרם מכר וה"ה למתנה דהא דייק לה התם מדתנן המשליש מעות וכו' וכן הוכיח בתשו' ח"ב סימן ס"ו עיין שם וכן כתב הר"ן בתשוב' סימן מ"ט עיין שם וכן כתב הריטב"א שכן עיקר וכ"כ תר"י שכן הורה רבי' הלכה למעשה והובאו דבריהם בש"מ ס"פ מציאת האשה עיין שם מיהו כתב שם דר' יצחק סחאב ס"ל דמתנתו מתנה אפי' יש אפטרופוס וכן כתב רב האי גאון שכן פסקו הראשונים ע"ש והסמ"ג עשין פ"ב העתיק ל' הרמב"ם וסיים פסק ר"ח בשם ר' האי דלענין מתנה אין חילוק בין יש אפטרופוס לאין יש אפטרו' דלעולם מתנתו מתנה ורבי' ישעיה הא' בספר המכריע סימן נ"ד כתב על בן י"ג שנה ויום אחד שנתן במתנה קרק' שירש מאביו דרב צמח גאון סבירא ליה דאם אין עליו אפטרופוס מתנתו מתנה ורב נחשון ס"ל דאפי' יש לו אפטרופוס מתנתו מתנה דאין מעכב אפטרופ' דוקא לפעוטות אבל זה שהוא בן י"ג שנה ויום א' אין אפטרו' מעכב ואפי' לא הביא שתי שערות אין בכך כלום והוא חלק עליהם דכל שלא הביא שתי שערות דינו כפעוטות ואין מתנתו מתנה במקרקעי אבל במטלטלי מתנתו מתנה אם אין לו אפטרופוס עש"ב הרי דהגאונים ס"ל דקטן גם במתנת מטלטלין אין מעשיו כלום אם יש עליו אפטרו' אלא דפליגי בבן י"ג שנה שלא הביא שתי שערות וז"ל בעל העיטור באית מתנה דף צ"ד כיון שהביא ב' שערו' מתנתו מתנה אפי' במקרקעי דאבוה וכו' ומסתבר' אפי' יש אפטרופוס מתנתו מתנה והרי הוא כבן עשרי' שמוכר בנכסי אביו אפי' במקו' אפטרו' דהא גדולה מן הנישאין אף על גב דאיכא שליש אם אמרה ינתנו לבעלי הרשות בידה להוציא מתחת יד שליש ק"ו מיד אפטרופוס וכולי וכן הסכמת האחרונים וכתב הרב פרח מטה אהרן חלק שני סימן צ"ב דמהר"ם אלשיך סימן ק"א נראה דפסק כרוב הפוסקים ומ"מ הביא דעת הר"ן וריב"ש דסבירא להו כהרמב"ם ואין ספק דכוותייהו נקטינן עי' שם ועיין בס' כרם שלמה סימן ס"ה והרב שארית יוסף סי' י"ד כתב דה"ד לפעוטות אבל בן י"ג שנה שנתן קרק' שירש מאביו אפי' יש לו אפטרופוס מתנתו מתנה וכ"כ בהדיא הריב"ש סימן קס"ח עיין שם וכ"כ מהרי"א סימן קל"ג וראיתי להרב בית יהודה סימן י"ג שכתב מה שטענו היורשים דיתום זה הרי יש לו אפטרופוס ואין מעשיו קיימים עד שיסכים על ידו האפטרופוס שלו וכולי מדמו דין זה להך דהפעוטו' מקחן מקח וממכרן ממכר במטלט' דה"ד דאין להם אפטרופוס וכולי תשובה שאני פעוטות דלפי הדין אין במעשה קטן כלום אלא שחכמי' תקנו משו' כדי חייו וכשיש אפטרופוס אין במעשיו כלום אבל בגדול פחות מבן עשרים דמן הדין מעשיו קיימים במתנה אין צריך לאפטרופוס וכן מצאתי בס' דברי ריבות סי' קל"ג בשם הר"ן והגמ"י דגדול פחות מבן עשרים אפי' היה לו