ערך השולחן חושן משפט חלק ג רמט

התוס' דקמא ודפרק הזהב וכן כתב הרדב"ז ח"ב סימן ש"ב עיין שם ועיין במהרש"ל שכתב דהא דקיימ"ל דמוכ' חוזר לעולם היינו דוקא במטלטלין ולא בקרקעו' וכן הסכי' ה' עצמו' יוסף בפרק הא"מ וכן הסכי' מהראד"ב סי' נ"א ע"ש ונמשכו אחריו האחרוני' הביא' הכנה"ג אות ט"ו ע"ש וכ"כ מהרח"ש חלק א' סי' כ"ג ומהר"ם ן' יעיש בס' פני משה חלק א' סימן ל' עיין שם ונעלם מכולם דברי בעל העיטור שכ' בהדיא דמוכר חוזר לעולם כמ"ש וכן מצאתי בתשו' הגאונים שער ב' סי' י"ב עיין שם ועיין בתשו' הרב כנסת הגדולה סימן קנ"ג ונראה דסביר' ליה לבעל העיטור דהא דר' אמי דאמר אונאה אין להם בטול מק' יש להם סבירא ליה דיותר משתות בטול מקח וכן כתב ראב"ן דף קל"ה וזה לשונו שתות קנה ומחזיר אונא' אם חלקו מטלטלין אבל קרקע אין אונאה לקרקעות אבל בטול מקח דיותר על שתות יש להם וכו' עיין שם וכן גירס' רש"י בפרק הא"מ עיין שם התוספות מיהו ראב"ן דצ"ו עמוד ב' כתב וז"ל ומצינו ר"נ חלק ואמר אין להם בטול מקח דגרסינן בפרק המקבל זבן במאתן ושויא מאה וכו' הכי אמרינן נהרדעי משמיה דר"נ אין אונאה לקרקעות והכא בטול מקח איכא דהא על חד תרין הוא דקאמר אין אונאה ובקידושין בפ' הא"מ אמרינן והא דאמר ר"נ יותר משתות בטל מקח לא אמרינן אלא במטלטלין אבל בקרקעות אין אונאה כל עיקר ויש מן הגאונים שפסקו כר"י ודחו דלר"נ אצל לוקח ובר מצר דהתם אמר ר"נ ולא בדינא אחריתי ולא מסתבר דהא בקידושין נמי אמרי' לגבי אחים שחלקו וכו' ומסתבר דכר"נ עבדינן חדא דהו' בתרא' ועוד וכו' עיין שם באורך הרי דראב"ן הכא גורס בפרק הא"מ הא יותר משתות בטל המקח דוקא במטל' אבל בקרקעות אין אונאה ונר' דרש"י בפ' הא"מ דגרי' בדברי רבא שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל בקרקעות אין אונאה דמשמע דביות' משתו' בטל המקח סבירא ליה דר' אמי דאמר ר"נ גופיה משמו בפרק הזהב הכי ובפרק המקבל דאמר ר"נ אין אונאה לקרקעות כלל היינו דוקא בלוקח ובמ' כדעת קצת גאוני' שכתב ראב"ן אבל רב האי בספר המקח שער ל"ה כ' וזה לשונו ותדע שאלו הממכרים המוצאים מכלל אונאה אפי' אם נמכרו פי שנים בשיוויהם אין בהם תורת אונאה ולא יחזיר ולא כלום כדגרסינן לענין מצרנות וכולי אין אונאה לקרקעות רוצה לומר לא שנא שיש בו אונאה ולא שנא מה שיש בו בטול מקח דאין אונאה לקרקעות כלל מאחר על מי שלקח פי שנים בדמיו ואם יש להק' מדברי ר"ן על ר"ן דהא אמר ר"נ לענין בטל מקח אמר חסא פשיט רב אמי אונאה אין להם בטול מקח יש להם יש לנו לתרץ ולומר דר"נ לדברי חסא ולדברי ר' אמי קא מפרש וליה לא סבירא ליה ואין לסמוך על הא דחסא אלא הדא שנאמר משמיה דר"נ עצמו וכולי עכ"ל

י"ג כתב רש"ל בפי' לסמ"ג ונ"ל ה"ה מכר בזול פחות מחצי אין לו אונאה לר"ת דדרך למכור בזול ע"ש וכן מבואר בדברי בעל העטור והרמב"ן עיין שם

י"ד כתב רבי' ירוחם נתיב ט' וז"ל עבדי' ושטרות וקרקעות והקדשות וכו' אין להם אונאה וכו' אבל אם הפליג באונאה ביתר משתות או אם יהיה מאתים במאה מכרו קיים ואין בהם אונאה וה' עצמות יוסף מחק תיבת אבל ואם כן נראה דס"ל דבטול מקח לא הוי אלא ביותר ממאתי' במנה עיין שם ונר' להגיה אבל אם הפליג וכו' מקחו בטל ופסק כמ"ד אונאה אין להם בטול מקח יש להם

ט"ו דין ל' אבל השליח וכו' עיין בתשו' הרי"ף סי' ק"ט שכת' דמה שפי' חפץ אלוף דה"ד במה שקנה אדם עצמו אבל מה שקנה אדם ע"י שלית יש לו אונאה וכו' יפה אמר עיין שם וגמ' ערוכה היא בכתובות דף צ"ט עמוד שני עיין שם ולאו דוקא יש לו אונאה אלא אפילו בפחות משתות בטל המקח כדאמרינן בפרק הא"מ עיין שם ועיין בב"י סימן קפ"ג וכן כתב בהדיא רב האיי בס' המקח שער ו' דשליח שטעה בכל שהו בטל המקח בין מטלטלי' בין במקרקעי עיין שם

ט"ז או אפטרופוס וכו' כ"כ הרמב"ם בפי"ג מהלכו' מכירה וז"ל שכן הדין באפטרופוס וכולי וז"ל ר' האי בספר המקח שער ו' הדרך ה"ה השליח שהוא שלוח מאדם שהוא בן דעת וכגון ששלחו או עשאו אפטרו' בעל הנכסים בעצמו שימכור לו מנכסיו כדגרסינן שלוחו של אדם כמותו וכו' עיין שם ולכאורה נראה דה"ד שלית בעל הנכסים אבל שליח בית דין או אפטרופוס שמינהו ב"ד דינו כב"ד עצמם דאם טעה בפחות משתות מכרן קיים אבל המ"מ כ' דאת"ל דהוא שליח אינו כשליח בית דין סברא הוא שאין כח אפטרופוס יפה מכח השליח וזה דעת הרמב"ן בפרק הא"מ עיין שם וכתב הלח"מ ר"ל את"ל דה"ד בשליח בעלמא אבל שלית ב"ד דהוי כב"ד יש לחלק בין שליח בית דין לאפטרופוס עי' שם הטעם וליתא שהרי כתבו התוספית בפרק אלמנה ניזונת בד"ה והא וכולי וז"ל אי לאו דפסק הלכה לק"מ מהא דאמר ר"נ שליח כאלמנה אפילו מיירי בשליח דיינים דלא שייך בדידיה כל כך מה כח ב"ד יפה כמו באפטרופוס עכ"ל הרי דס"ל דאפטרו' עדיף משליח ב"ד ולא מסתבר לומר דהמ"מ סובר איפכא וז"ל הרמב"ן בחי' בפר' הא"מ הא קי"ל שליח כאלמנה אפי' בשליח דיינים ואפטרו' שמינהו בית דין נמי לא עדיף משליח דעלמא דשוייה ב"ד כיון שטעה עכ"ל הרי בהדיא דאפטרו' לא עדיף משליח ב"ד וכן כתב הריטב"א בתי' לשם לכ"נ דר"ל דאפי' אפטרו' לא עדיף משליח דעלמא וכל שכן שלית ב"ד

י"ז ויש מי שאומר שדינו כשאר כל אדם וכולי זה דעת ר' יונה הביאו הרא"ש בפרק אלמנה ניזונת וכן דעת הרא"ש בתשו' הובא בס' בשמים ראש סימן כ"ז עיין שם

י"ח דין ל"ב כך שכירות קרקע וכו' כ"כ הרמב"ם הטור כ' המרדכי וז"ל ראובן שטען שמעון השכרתי לך בית בחצי זקוק לשנה ואניתני ששוה השכירות זקוק לשנה ולא הייתי יודע דין זה פסוק מדבעי רבי זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה וכולי מכירה ליומיה היא אלמא יש אונאה בשכירות וכתב ה' כנסת הגדולה אות ע"ב דסביר' ליה שים לקרקעו' אונא' במכירה עד פלגא כדעת ר"ח ור"ת אלא דק"ל נהי דבמכיר' יש אונאה עד פלגא אבל בשכירות אין אונאה כלל אפי' במטלטלין לזה הוכיח שיש אונאה לשכירות מטלטלין כמו במכירה והכא נמי בקרקעו' שיש אונאה במכיר' עד פלגא ה"ה בשכירות ואין ספק אצלי שזהו כוונתו דלא קטיל קני באגמא הוא עיין שם וכן ראיתי למהרח"ש ח"א סי' ס"ז שפי' כן עיין שם ואין נ"ל שהרי ראב"ן דצ"ו כתב כדברי הרמ"ך ופסק שם הלכה כרב נחמן דאין אונאה לקרקעות כלל והובא גם בתשו' מהר"ם ב"ב סי' תשפ"ד עיין שם לכן נראה דס"ל דשכירות של קרקע ודאי דהוי כמטלטלין כיון דאין גופו קנוי אלא לדירה ומ"ש ר' ברוך ושמא י"ל דהא דקתני כשם שהקרקע נקנה בכסף ובשט'