ערך השולחן חושן משפט חלק ג ריט

יכול לומר שהיה סמוך לבא לפניו בחצי האחרון מהיום וכן הדין מהר"י בן מיגש סימן קכ"ז עיין שם

ל"ד כ' המרדכי בפ' שור שנגח בשם הר"מ דאסמכ' קני' בהקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט היינו במסי' המועלת בהדיוט וכן דברי שכ"מ ככתובים וכמסורי' דמו פי' כמסירה המועלת בכל מקום באיזה צד שמועיל והביאו מרן הב"י מחוד' מ"ז עיין שם וכן כתב מהר"י ן' מיגש בתשו' סימן קנ"ג עיין שם והתוס' בקידושין דע"ח בד"ה לא צריכא וכו' שכת' גבי גוסס דאין מתנתו מתנה וז"ל וק' דבמס' שמחות אמרי' הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו נדרו נדר והקדשו הקדש מיהו י"ל דהתם ה"ד בנדר והקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אבל בעלמא לא וכולי עכ"ל אלמא דהקדש אפי' בגוסס אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אבל בעלמא לא אמרי' דבריו ככתובי' וכמסורים דמו (א"ה עכ"מ)

ל"ה דין י"ד כל האומר קנה מעכשיו אין כאן אסמכתא וכולי נראה אע"ג דאמר אם לא באתי וכו' כיון שיש זמן בשטר הוי כמעכשיו כמ"ש מרן הב"י וז"ל ונ"ל דכל היכא שכתוב זמן בשטר ואין כתוב בו מעכשיו דייני' ליה כאלו כתוב מעכשיו כדאמ' זמנו של שטר מוכיח עליו ואף ע"פ שכת' הרמב"ן שכל שטר מתנה וכו' שכתו' בו מעכשיו לאו דוקא אלא כוונתו לומר שאם אין בו זמן צריך שיהא כת' בו מעכשיו ואם יש בו זמן הרי יש בו מעכשיו עכ"ל וכן מבואר בתשו' הרשב"א הובאה בב"י מחודשי' מ"ז והיא בתשו' ח"ג סי' ס"ג עיין שם מיהו אפשר משום דהרשב"א סבירא ליה דגם בקנין לבד ליכא אסמכתא כמ"ש בתשו' ח"ג סימן ס' דאפי' לא א"ל בפי' מעכשיו כל שקנו מידו הרי הוא כמעכשיו שאין הקנין קונה אלא אם כן קנה מעכשיו וכו' וכן כתב ר"ת ולפיכך בנ"ש אמר מעכשיו או אפילו לא אמר בפי' מעכשיו אלא שקנה מידו אין כאן אסמכתא עיין שם והכא נמי הזמן הוי מעכשיו אבל לדידן דקנין לא הוי כמעכשיו ולענין אסמכתא אפשר דה"ה הזמן דהא קיימא לן בסימן רנ"ח בכותב נכסיו לאח"מ אפילו לא היה בו קנין כיון שכתוב זמן הוא מוכיח שמחיים הקנה לו וכן אם יש בו קנין אפילו אין בו זמן אם כן הקנין כמו הזמן והרי כתב ר' ירוחם הביאו הב"י סימן רנ"ח שאם אין בו קנין צריך לכתו' בו מהיום ולא אמרי' זמנו של שטר מוכיח עליו אלא כשיש בו קנין ויש מי שכתב שאם יש בו קנין אפילו אין בו זמן אין צריך לכתוב מהיום ע"כ וגם הרא"ש בפרק י"נ שכתב דאפילו לר"י מבע"ל הכא שאין כתוב זמן בשטר מצריך ר"י בהקנאה מהיום ולאח"מ ואסיק וכולי הרי דאף על גב דזמן בשטר הוי כמעכשיו מ"ל בקנין מהו אם קנין גרע מזמן מכל מקו' למסקנא קנין נמי הוי כמעכשיו ואם כן לענין אסמכת' דקנין לא הוי כמעכשיו א"ל דה"ה הזמן אבל הרמ"ה סבירא ליה שם בכות' נכסיו לאח"מ ואם אין בשטר זמן צריך מהיום והקנין לא מהני עי"ש וה"נ לענין אסמכתא אף ע"ג דהקנין לא מהני אם יש זמן בשטר הזמן הוי כמעכשיו וכן גר' דעת מרן הב"י הכא דזמנו של שטר כמעכשיו הוי לכ"ע וכ"כ מהרשד"ם סי' נ"ח על ראובן שחייב עצמו בקנין ובשטר ליתן לשמעון ת"ר פרחים אם יקח המכס של עיר פ' אחר חדש ימים ללקיחת המכס וכו' והיה זה יום פ' וכו' ראובן חייב ולא הוי אסמכתא ואף ע"ג דלא כ' מעכשיו וגם הקנין לא הוי כמעכשיו דעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י לענין דאמרי זמנו של שטר מוכיח עליו והוי כמעכשיו וכו' וכ"ת הרי כ' המ"מ פרק ח' מהלכו' גירושין דרבי' סובר דלא אמר ר"י אלא דוקא במזכיר מיתה לפי שידוע שאין שטר לאח"מ וכיון שכן שלא לפסול השטר לגמרי אמרי' זמנו של שטר מוכיח עליו וכולי אבל כשאין מזכיר מיתה אלא שתולה דבריו בתנאי או שאמר לאח"ז פ' וכולי לא מצי' לר"י שאמר בזה זמנו של שטר מוכיח עליו וכולי לע"ד א"א לומר חילוק זה וכו' וכן מדכ' הרמב"ם סוף הלכות זכייה זה שכותבין בכל המתנות והממכרות מעכשיו אף ע"פ שיש שט' זמן להרויח הדבר כותבין נר' דאין זה דוקא במזכיר מיתה דבכל המתנות קאמר עי"ש באורך גם מרן הב"י סימן רנ"ח דחה דברי המ"מ דהא טעמא דר"י דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הוי משום דאל"כ זמן שכתוב בשטר למה ואם כן מ"ל אם הוא תולה דבריו במיתה או בד"א ודי בזה עדותו של המ"מ שהעיד על עצמו שלא ראה לאחד מן המפרשים שחי' כן עיין שם באורך א"כ גם בתולה דבריו בתנאי או שאמ' לאחר זמן אמרי' זמנו של שטר מוכיח עליו דהוי כמעכשיו ועוד נר' דה"נ בתנאי האסמכתא לכ"ע אמרי' זמנו של שטר מוכיח דהוי כמעכשיו שלא לבטל השטר ובתולה דבריו בתנאי או שאמ' לאחר זמן פ' כבר כ' המ"מ שאפי' בלא מעכשיו אפש' שיתקיי' הענין בקיום התנאי או בהגעת הזמן ההוא בחיי הנותן וכו' אבל בתנאי דאסמכתא דבלא מעכשיו לא יתקיי' הענין בקיום התנאי ובהגעת הזמן אמרי' זמנו של שטר מוכיח דהוי כמעכשיו כמו בתנאי דלאח' מיתה והכנה"ג סימן רנ"ח הגב"י אות ה' כ' לעד"ן שבנדון מהרשד"ם אין צריך לדחות דברי המ"מ לקיום פסק דינם שא"א שלא כ' המ"מ חי' זה אלא בשטר דאתי עלה מטעם זמנו של שטר אבל בשטר שיש בו קנין וזמן לכ"ע זכה ומכל מקום כבר כתב הטור בסימן רנ"ח בסם הרמ"ה דהא דאמרי' זמנו של שטר מוכיח עליו ה"ד בכותב נכסיו לאחר מיתה כיון שהמיתה מבררת הזמן מה צריך לכתו' שום זמן בשטר ע"כ להקנות לו מאותו זמן אבל הכותב נכסיו לאחר ל' יום כיון שצריך לברר הזמן בשטר לידע הל' יום מאימת מתחילין אין לומר זמנו של שטר מוכיח עליו ופסקו מור"ם שם עיין שם וכ' הב"ח דק' להרמ"ה דרב בפ' י"נ פסק כר"י ובפ' המגרש אתקין רב מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדר"י דאמר זמנו של שטר וכו' ותי' הרי"ף דבאיסו' החמיר רב נ"ל דוחק דלאפוקי מדר"י וכו' משמע להדיא דהלכה קאמר אלא דס"ל לרב דלא קי"ל כר"י אלא בכותב לאחר מיתה דכיון שהמיתה מבררת הזמן מה צריך לכתוב זמן בשטר ע"כ להקנות לו מאותו זמן והא דאתקין רב בגיטין לאפוקי מדר"י לא קאי אזה דלאחר מיתה אלא אמתני' דס"פ מי שאחזו דהרי זה גטיך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש דאינו גט ותני עלה רבותינו התירוה דס"ל כר"י דאמר דזמנו וכולי בהא קאמר רב דלא קי"ל כר"י ומסתברא דכיון דצריך לברר הזמן מאימתי מתחילין וכולי עש"ב ומצאתי בתשוב' בשמים ראש סימן רצ"ג שכתב וז"ל ומ"ש בהא דאמר רב בפרק י"נ הלכה כר"י דזמנו של שטר מוכיח עליו והוא גופיה אמר בפרק המגרש דלא כר"י והרי"ף תי' דהתם איסורא והכא ממונא וזה דחוק דאם כן אינו אלא חומרא דרבנן בעלמא ואין המשמעות כן תשו' הדין עמך שמשמעות הפשוט אינו כלום וכ"פ הרמב"ם אמנם רבינו מאיר הלוי פריק לה דסבר רב דע"כ לא אר"י אלא במתנה שכ' בשט' לאח' מיתה ונמצא שהזמן מתברר בו אבל בגט הזמן נכתב כסדרו וכתיקון חכמי' שהצריכו זמן בגיטין והוא אמר לה על זה לאחר מיתה ודבריו