ערך השולחן חושן משפט חלק ג רז

וקלסו הרמב"ן ז"ל וכבר כתב הרשב"ץ ח"ג סי' קס"א שהראב"ד קים דברי הרי"ף עיין שם וכן ראיתי בשיטת קידושין בפ' האומ' שכתב דדוקא כגון בני גד שהחזיקו בארץ גלעד דלא אתי תנאי ועקר לחזקה אם אין התנאי כתנאי בני גד ובני ראובן אבל המקנה לחבירו שדה בכסף או בשטר ובחזקה וא"ל שדה זו קנוייה לך לאחר ל' יום אע"ג דלא כפל לתנאי הוי תנאי כיון שלא ירד עדיין בקרקע וראייה מהא דאמרינן במסכת יום טוב וכי' עי' שם הרי דסביר"ל דדוקא כשעשה מיד בעי' תנאי גמור לבטל דומיא דבני גד ובני ראובן שהחזיקו כבר אבל אם לא יקנה לו מיד אלא לאחר ל' יום אם יקיים תנאו בתוך ל' יום התנאי קיים וזה כדעת רוב הפוסקי' דלא שייך אסמכת' אלא במתנה על עצמו כגון אם באתי וכו' שסומך על עצמו שמקיים תנאו אבל האומר אם תעשה כך וכולי שתולה התנאי בחבירו אינו אסמכתא אלא זה תנאי בני גד אם לא יעברו וכולי אבל מהר"י ן' מיגש והרמב"ם ס"ל דגם בתולה תנאי בחבירו הוי אסמכתא כמבואר בב"י סי' זה עש"ב ואם כן אם הקנה לו לאחר ל' יום אם תתן מאתים זוז הוי אסמכתא ואפילו יקיים התנאי לא קנה אא"כ הקנה לו מעכשיו דלא הוי אסמכתא ונראה דמקנה מעכשיו אין בה אסמכת' שאלו לא גמר להקנות לא הקנהו מעכשיו כדלקמן סי"ב ה"נ במתנה מעכשיו בתנאי אמרי' דגמר והקנה דאם לא גמר להקנו' אלא בקיום התנאי לא היה מקנהו מעכשיו לכך בעי' תנאי גמור לבטל המעשה ונראה דנ"מ לדבר דאפילו אסמכת' קניא שכ' המרדכי בפ' שור שנגח בשם ר"מ דאסמכתא לא קניא בקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט היינו במסירה המועלת בהדיוט וכן דברי שכ"מ שכתובי' וכמסורי' דמו פי' כמסי' המועלת בכ"מ באיזה צד שמועיל והביאו מרן הב"י בסי' זה מחו' מ"א עיין שם וכן כתב מהר"י ן' מיגש בתשו' סימן ק"ג עיין שם וכן פסק מרן בי"ד סימן רנ"ח נדר לצדקה באסמכתא כגון אם אעשה דבר פ' אתן כו"ך לצדקה ועשאהו חייב ליתן עיין שם ונראה דאם אמר אתן כו"ך לצדקה אם אעשה דבר פ' אפילו לא קיים התנאי חייב ליתן לצדקה משום דאמר המעשה קודם לתנאי אע"ג דבסי' ל"ח קי"ל דבעי' מעשה ממש אבל אם הקדים המעשה באמירה התנאי קיים גבי הקדש כיון דאמירתו לגבוה כמסירתו גמורה דמי הוי כמעשה ממש ואם הקדים המעשה לתנאי המעשה קיים והתנאי בטל אבל אם אמר אם אעשה דבר פ' ותנו כך לצדקה אפילו לא כפל תנאו כיון דלא חל ההקדש מיד התנאי קיים דלא בעי' תנאי גמור אלא כשעושה המעשה מיד וכן לענין שבועות ונדרים

ב' אחד שנתן מתנה ואמר לעדים איני רוצה ליתן אלא על תנאי זה והעדי' כתבו שטר המתנה והתנאי שלא כתקנו הרדב"ז בתשו' חלק שני סי' תקע"ג כ' בגיטין כה"ג הוי תנאי גמור כיון שהוא א"ל בהדיא שאינו רוצה לגרש אלא על תנאי זה וסמך על מסדר הגט אלא שהם טעו וכל שכן בממון דגילוי דעת מהני ע"ש באורך וכ"כ הרא"ם בתשו' הביאה מהריב"ל ח"א סימן כ"ה ומהרח"ש חא"ה סי' כ"ז נמשך אחריו ותי' מה שהק' מהריב"ל עיין שם באורך

ג' שטר מתנה בפנינו אנו עדים ח"מ נתן ראובן ה' אלפים ביד בנו מתנה גמורה מתנת פרהסי' וכולי והיה תנאי ביניהם אם לא יחזור אחיו התכשיטין שלקח מאביו לתוך השותפות המתנה קיימת ואם יחזיר תהיה המתנה בטלה וכולי

נראה כיון שהקדים המעשה לתנאי שנתן בידו המעו' בעין מתנה גמורה וכו' אין התנאי מבטל המעשה לכ"ע כמו שפסק הרמב"ם בפרק ו' מהלכות אישות וז"ל אבל אם א"ל הרי את מקודשת לי בדינר זה ונתן דינר לידה והשלים ואמ' אם תתן לי מאתים זוז תהיה מקוד' ואם לא תתן לי לא תהיה מקודשת הרי התנאי בטל מפני שהקדים המעשה ונתן בידה ואחר כך התנה ואף על פי שהכל היה בתכ"ד וכו' משמע בהדיא דאפי' הקדי' התנאי למעשה באמירה התנאי בטל כיון שהקדים המעשה בפועל וה"ה בממון דבעי' משפטי התנאים אפילו התנה בתכ"ד אם לא יחזיר וכו' ובאמירה הקדים התנאי למעשה כיון שכבר נתן לה מתנ' גמור' וכו' וזכה באמירה אין התנאי מבטל המעשה וא"ל דיש חי' בין קידושין לממון דבכל התורה קי"ל דתכ"ד כדבור דמי וא"כ בממון שיכול לחזור בתכ"ד התנאי מבטל המעשה וכן ראיתי להרשב"ש בתשו' סימן ר"ח שכתב וזה לשונו אבל אם אחר שנתן הגט בידה התנה עליה הדבר פשוט שאין התנאי כלום וכולי ואפילו היה התנאי בתכ"ד אינו כלום דבפ' י"נ אמרו דבכל מילי תכ"ד מהני חוץ מקדושין וגירושין ובסוף נדרים אמרו חוץ ממקדש ומגרש וכו' עיין שם משמע דוקא בגיטין וקידושין דתכ"ד לא מהני אבל בממון דקי"ל תכ"ד כדבור דמי אפי' הקדים המעשה אם התנה תכ"ד התנאי קיים אבל הא ליתא לא אמר אלא משי' דהמעשה קדם לתנאי משמע דאי לא גמרי' מתנאי בני גד ובני ראובן הוא דהתנאי קיים דיכול לחזור כיון שהתנה גמר הדבר ולאו חזרה היא ואם כן ה"ה בממון וכבר הוכיח ה' ארעא דישראל מערכת מ' אות מ"ט דאין מי שחולק בהקדים המעשה בפועל דהתנאי בטל והמעשה קיים אלא דהחולקים ס"ל דאפילו לא הקדים המעשה בפועל אלא באמירה דתנאי בטל עיין שם באורך וכן כתב הט"ז בא"ה סימן ל"ח דהנותן מתנה לחבירו ואח"ך התנה אפי' תכ"ד אין התנאי כלום והוסיף עוד שם בלא תנאי נמי אינו יכול לחזור וראיה מדאמרי' בפ"ק דב"מ גבי היה רוכב ע"ג בהמה וכו' וקתני סיפא משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחלה אמר כלום תחלה בסיפא ל"ל פשיטא וכו' ופרש"י פשיטא דתחלה קאמר דמי מ"ל אני זוכה בה עכשיו והלא אין בידו עכ"ל וא"א דתכ"ד מהניא אפי' אחר הנתינה לא מק' כלום דהו"א שרוצה לזכות אחר הנתינה תכ"ד לכך הוכרח לומר זכיתי בה תחלה אלא ודאי דזה פשוט דלא מהני' תכ"ד כיון דכבר מסרה בידו וזו ראיה שאין עליה תשובה ע"ש וליתא שהרי בב"י בח"מ סי' קצ"ה מבואר שדעת כל הפוסקים דאפי' במשיכה ובמסירה יכול לחזור בו ודוקא לאחר תכ"ד אינו יכול לחזור בו ושם הביא הג"מי וז"ל כ' עוד בשאר הקנייני' בתכ"ד יכול לחזור בו מדאמרינן בי"נ דתכ"ד כדבור דמי בר ממקדש ומגרש משמע דוקא וכו' אבל בתנאי ממון תכ"ד כדבור דמי ויש לבע"ד לחלוק ולומר דמשיכה במטלטלין וחזקה בקרקעות אפי' תכ"ד אינו יכול לחזור בו ומקדש ומגרש איצטריכא ליה דאף על גב דבהקנאות ממון וכיוצא בו וכגון בשטר וכסף יכול לחזור תכ"ד עכ"ל ולענין הלכה דברי בע"ד החולק בטלים נגד הנך רבוותא ע"ש הרי דאפילו משך במטלטלי' יכול לחזור תכ"ד וכן כתב הרמ"ה בפי"נ סי' ט"ל עיין שם וראיית הט"ז אינה ראייה דהתם כיון שלא זכה בו בתחלה ונתנו לחבירו וזכה בו חבירו מיד פשיט' דאפילו תכ"ד לא מהניא חזרתו אבל בדבר שהוא כבר שלו ונתנו לחבירו יכול לחזור תכ"ד ועי' בס' א"ז דמציע' שכת' בשם הרשב"א ומכל מקים אם אחר המעשה נתן