ערך השולחן חושן משפט חלק ג קפה

לוקמא בדפי' לקנות בלא משיכ' מיהו בלא"ה מצי לאוקומ' בהקנה לה הטלה בקנין סודר ונראה משום דא"כ כיון שקנאתו במעות או בק"ס משעה א' והרי הוא כפקדון אצלו ודאי דהוי אתנן ומאי ואח"ך נתן לה אפילו וכולי כי משני בזונה גויה אשמעי' היא גופה דגוי קונה בלא משיכה וכן באפותיקי אשמעי' דאע"ג דבידו ליתן לה המעות ולא זכתה בו עד לאח' הזמן שקבע עמה ולא נתן לה מעות אפ"ה אסור

ח' דין ט' מסירה אינה קונה אלא בר"ה וכו' דעת ר"ת דמשיכה קונה בסימטא וכ"ש מסירה דעדיפא ממשיכה וכן פירש"י וז"ל רב האי בספר המקח שער י"ג דל"ב ע"ב וענין המסירה כך היא לעולם אינה קונה במסירה אא"כ פי' לו המוכר ללוקח קנה אפילו במסירה או שא"ל בלשון שדומה ממנו שרוצה בהקנאתו אליו ואפי' במסירה שהיא פחותה מכולן וכו' והיכא שפי' לו הכי אפי' בר"ה קנה וכ"ש בסימטא וכ"ש אם הוסיף הלוקח בחוזק הקנייה ומשך או הגביה וכולי אפילו רבנן הודו לר' דמסירה קונה בר"ה וכולי וכיון שהמוכר רוצה בכך אפילו בר"ה נמי קנה וכ"ש במשיכה וכולי ומשיכה והגבהה כיון שהלוקח והמוכר קבלו על עצמם המקח וכו' ובא הלוקח ומשך או הגביה הרי זה קנה הלוקח אע"פ שלא א"ל המוכר לך ומשוך וקנה ולך והגביה וקנה אבל לענין המסיר' אם לא עשה שם המוכר אלא מסיר' בלבד ולא פי' ללוקח לך וחזק וקנה לא קנה לפי שהיא פחיתה מכולם עכ"ל

ח' דין י"ב והלך הלוקח ומשך לא קנה עד שימשכנה כדינה וכולי וה"מ בפניו ובסתמא או דא"ל לך והחזיק וקנה אבל אם א"ל לך וקנה במסירה והלך הלוקח ומשך לה מיד אע"ג דמשכה מר"ה לסימט' נמי לא קנה דהא גלי דעתיה דמוכר דבמסיר' ניתא ליה להקנות לו וכיון דמוכר לא ניחא ליה להקנות במשיכה ולוקח לא ניחא ליה לקנו' במסיר' אלא במשיכ' לא קנה אבל ודאי אם הכניסה לרשותו דלוקח או שכר את מקומה קנה הרמ"ה בפרק הספינה סימן כ"ו עיין שם ונראה דס"ל דאם א"ל לך וקנה במסירה והלך ומשך אף ע"ג דמשיכה עדיפא ממסירה כיון דא"ל קנה במסירה ודאי למעט קניה אחרת הוא מיהו ה"ד משיכה דתפסת מועט תפסת אבל בשכירות מקום או בהגבהה דעדיפא ממשיכ' קנה והא דנקט הרמ"ה הכניסה לרשותו ושכירות מקום משו' דספינה לאו בת הגבהה היא אבל אי שייך הגבהה וא"ל קני במסירה אמרי' דממעט משיכה דוקא הוא אבל הגבהה ושכירות מקום תרוייהו כהדדי נינהו כמ"ש בסי' כ"ה עיין שם:. ט' (השאלה נאבדה

) תשובה נראה דאפי' לדעת רב האי והרי"ף דהמעות הוי כהלואה ברשות המוכר וחייב באחריותו אפי' מאונסים גדולים כבר כ' המח"א בה' גזילה סימן כ"ד וכן כתב בה' קנין מעות סי' י"ב דאם לא נתקיי' המקח המעות חוזרין בעין וגזל הם ביד המוכר אם לא החזירם ומה"ט אם קיבל מי שפרע אינן ברשות המוכר ובזה ניחא מאי דק"ל על הרי"ף דמאחר דס"ל דכיון דמעיקרא אדעתא להוציאם הוו הלואה גביה א"כ כי נמי א"ל שקול זוזך אחר קבלת מי שפרע לא נפטר מאחריותם עד שיעשה השבה גמורה כדין כל מלוה אלא דכל שאינו רוצה להשלים לו מקחו הרי זה חייב להחזיר ללוקח מעותיו כמות שהם ואינו יכול לומר לו אפרע לך ממקום אתר וכן כתב הריטב"א בחי' שם וכן כתב הר"ב בש"מ בפ' הזהב וז"ל משמע מדברי דאי קבל עליו מי שפרע וא"ל שקול זוזך ואיתניסו פטור ואין זה ברור דכיון דאמרי' דהני זוזי אתו לידיה כדין מלוה הרי במלוה ודאי אם א"ל לוה למלוה הרי מעותיך מזומני' תא שקול זוזך לא מיפטר בכך עד שיתנם לידו וכו' וא"ל כיון דהני זוזי לא אפקי' וכבר קבל עליו מי שפרע הרי בטל מכאן תורת מקח ולית ליה לאפוקי' מכאן ואילך אלא כפקדון הוו גביה ובעי למהדרי' למאריה ובפקדון ודאי כיון דא"ל טול את שלך פטור וכו' עכ"ל הרי דחזרו המעות פקדון וא"כ בנדון דידן המעות ביד הגוי הרי הם כפקדון ומהר"י ן' הרא"ש ואחיו ה"ר יעקב בתשו' שהביא מרן הב"י סס"י צ"ט שכתב אם כן המעות הם הלואה אצלו ונמצא הוא חייב לב"ח מדר' נתן וכולי נראה דס"ל כדעת הרמ"ה והסכים עמו הטור דאפי' קבל עליו מי שפרע וא"ל טול מעותיך חייב בכל האונסים כדין מלוה גמורה עד שיעשה השבה שמועלת במלוה עיין שם מיהו נראה דה"ד לחייבו למוכר באונסים אבל להפסיד הלוקח מעותיו לא אמרי' הכי וכן ראיתי לה' שמחת יום טוב סימן נ"ד שהכריח חי' זה מדברי הטור וכן הרמב"ם בפ' כ"ו מה' מלוה דין י"ב שכ' האשה שלותה מלוה על פה דאם היו אותם מעות ההלואה בעין יחזרו אותם למלוה והמ"מ תמה כיון דמלוה להוצאה ניתנה תכף שלותה זכה בה הבעל וכולי ונראה דה"ט כיון דאינו יכול ליפרע ממנה הוי הלואה בטעות דאלו היה יודע שהיה מפסיד מעותיו לא היה מלוה לה וכיון שהיא בטעות חזרו המעות פקדון בידה ומ"ה יחזרו לו מעותיו ע"ש וה"נ לא אמרי' דהוו הלואה כדי שיפסיד זה מעותיו ועיין בתשו' מה"ר צבי סי' ס"ח: סימן ר'

א' דין ה' כליו וכו' לא קנה כן הוכיח הר"ן פ' הזורק וכן הסכים בים של שלמה שם סי' ה' עיי"ש: סימן ר"א

א' דין ב' וכן כל דבר שנהגו התגרים וכו' ונראה דאפי' קנין קרקע מהני מנהגם דהא הוי דבר של מעות וכתב הרשב"א דבכל דבר של ממון ע"פ מנהגם קונים וכולי ואם כן מ"ל מטלטלין ומ"ל קרקעות מהר"ם מטראני בתשו' בס' אבקת רובל סימן פ' ומרן שם בסימן פ"א נראה מסכים נמי בזה ע"ש: סימן ר"ב

א' דין א' המקנה קרקע ומטלטלין כא' וכו' התוס' בקמא די"ב בד"ה אנא וכו' כתבו דקנין אגב מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא וכן כתב הרא"ש בפ' הגוזל והובא בב"י סימן שס"ג עיין שם בהש"ך וה' בית יהודה בח"מ סי' י"ב כ' שכן מוכח מדברי הרמב"ם דקנין אגב דרבנן שכ' בפי"ו מה' מכירה המקנה שט"ח אגב קרקע דקנה השטר ויכול למחול אחר שמכרו והא אינו יכול למחול אלא בקנין דרבנן וכ"כ הלח"מ שם ע"ש ולא דק דכל קנין שטרות בכו"מ או באגב הוי דרבנן כיון דמילי נינהו אבל קנין מטלטלין אגב קרקע מדאורייתא ובפ' הספינה מדמי' קנין דרבנן לקנין דאורייתא וכן