ערך השולחן חושן משפט חלק ג קפב

ומה"ט אם א"ל משוך וקנה לא קנה במסירה דגרועה ממשיכה אבל קנה בהגבהה או בשכירות מקום דעדיפא ממשיכ' ובסי' כ"ו כ' וז"ל אבל אי א"ל לך וקני במסיר' ואזל ותפיס בה ומשך לה מיד אף על גב דמשכה מרה לסימנא נמי לא קנה דהא גלי מוכר אדעתי' דבמסי' ניחא ליה לאקנוי ליה ובדין הוא דאי הוה תפיס בה לוקח ותו לא הוה קני אלא כיון דקא משיך לה ממשך בשעת תפיסה גלי לוקח אדעתי' דבמשיכה קא ניחא ליה למקני במסירה לא ניחא ליה למקני וכיון דמוכר לא ניחא ליה לאקנוי במשיכה ולוקח לא ניח' ליה אלא במשיכ' לא קני אבל ודאי אי עייל לרשותיה דלוקח א"נ שכר את מקומו קני וכו' עכ"ל הרי שכ' ואם א"ל לך וקני במסיר' ומשכה לא קנה דאף על גב דמשיכה עדיפא ממסירה כיון דא"ל קני במסירה ודאי למעט קנייני' אחרים הוא מיהו ה"ד משיכ' דתפסת מועט תפס' אבל בשכירו' מקו' או בהגבהה דעדיפא ממשיכה קנה והא דנקט הרמ"ה הכניסה לרשותו ושכירות מקום משום דספינה לאו בר הגבהה היא אבל אי שייך הגבהה ואמר לו קני במסירה אמרינן דממעט משיכה דוקא הו' אבל הגבהה ושכירות מקום תרוייהו כהדדי נינהו כמ"ש בסימן כ"ה עיין שם

ב' דין ז' ואפילו עומדת באגם וכו' וכ"ש כשעומדת ברשות הלוקח או ברשות שניהם מיהו בעי' אגם ולא בר"ה וכ"ש ברשות מוכר וכו' הסמ"ע והראב"ד בהשגות כתב וז"ל דאם עומדת ברשות הלוקח ביום לא' שהיא קנויה לו והמ"מ כת' כיון דלא אמר מעכשיו במה יקנה במשיכה כבר כלתה משיכתו וכן חי' בתוספות וכו' ועיין בתשו' הרשב"א ח"ג סימן ז' דהר"א דאגינון סב"ל הכי והרשב"א סימן ח' כת' עליו ולגבי מתנה נמי גרסי' בשלהי פ' האשה שנפלו משוך פרה זו וכו' ודוק' בעומד' באגם הא עומדת ברשות קונה קנה דבאותה שעה קנת' לו חצירו עיין שם וכן כת' הריטב"א בס' א"ז לכתובות שם הא דא"ל קני מעכשיו וכו' והא דנקט עומדת באגם לאו דוקא דהוא הדין עומדת בר"ה אלא נקט אגם דאורח' דמילתא הוי וכו' ואידך כרבא דלא אמר מעכשיו ולפיכך לא קנה אלא אם כן היתה עומדת בחצירו המשתמרת לדעתו לאחר שלשים יום ושלא חזר בו המוכר בנתים עכ"ל

ג' ואפילו עומדת באגם וכו' כתבו התוס' ביבמות דף צ"ג בד"ה קנוייה וכו' וז"ל ואם תאמר ואמאי לא קנה לר"י פרה אפילו בר"ה או ברשו' המקנ' כמו שקנה קרקע במהיום ולאחר מיתה דקנה מהיום הגוף ולאחר מיתה פירות ושמא במהיום ולאחר מיתה משמע טפי שרוצה לקנות גוף מהיום וכו' עיין שם ועיין בתשו' מהר"י באסן סימן ע"ג אבל הרמב"ן בספ' הזכות סימן ל"ה כת' דאם אמר מעכשיו פשיטא דקנה אפי' עומדת בר"ה ואפילו ברשות מוכר כדתנן בכותב נכסיו לבנו מהיו' ולאחר מיתה דכל מעכשיו ולאחר זמן בדבר בממון גופא קני מהיום ופירי לאחר זמן בין מהיום בין לאחר מיתה בכל מקום שהוא וכו' עכ"ל הרי דסב"ל דאפילו במהיום ולאחר שלשים יום קנה הגוף מעכשיו והפירות לאחר זמן ואפילו ברשות המוכר וכ"כ הוא הדין דלאו דוקא באגם והר' מחנה אפרים בהלכות זכייה ומתנה הקשה דאם כן מנ"ל דהוי תנאה דלפי זה נרא' דיכול המוכר לחזור בו תוך ל' יום נימא דגופא מהיום ופירא לאחר ל' יום ותי' וכו' עיין שם וכבר הר' בית שמואל בא"ה סימן קמ"ו והרב שפתי כהן בסימן זה הסכימו כן עיין שם ועיין בספר משפטים ישרים סימן פ': סימן קצ"ח

א' דין א' ד"ת מעות קונות וכולי מי שמכר חפץ לחבירו במעות ולא משך ואחר כך מכר לאחר ונתן לו המעות ומשך החפץ נסתפ' הרב"א הביאו ה' בית דוד סימן קי"ב מי שזכה בחפץ אצל הצד הנכון שקנה לוקח שני כיון שהמוכר היה יכול לחזור בו אין לך חזרה גדולה מזו מה שחזר ומכרו לאחר עיי"ש וכי האי גוונא כתב הרשב"א בתשו' ח"ב סימן קע"ד במוכר על תנאי שבידו לחזור ומכר אותו בית לאחר אין לך חזרה גדולה מזו כדאמרי' בפח"ה גבי מחאה דאי מכרו לאחר הוי מחא' וכ"כ בתשו' ח"ד סי' ל"ד גבי שעבוד דאקני דיכול לחזור בו אם יש הוכחה אמרינן שחזר בו מן הא' מהך דפר' ח"ה והביאו מרן הב"י סימן ק"ד עיין שם והרא"ש בפר' האומר גבי התקדשי לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום כתב וזה ל' ומדלא קתני אינה מקודשת לא' רצה לדקדק דלא פקעו לגמרי קידושי א' אלא אם מת ב' בתוך שלשים יום חלו קידושי א' וכו' ודבר תימא הוא דמכי פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר כבר חזרה מקידושי א' וכן כתב הרשב"א בחי' שם דאין לך חזרה גדולה מזו עיין שם וגם הרמב"ן והר"ן שכ' דאין המעשה מוכיח שחזרה בה אלא עדיין דעתה דאם אפש' לחול יחילו וכן דעת הרמב"ם ומרן בב"י בא"ה סימן מ' מודה הכא דהמעשה מוכיח שחזר בו ודאי דקנה ב' ולענין מי שפרע דעת הרב"א דחייב המוכר לקבל מ"ש אבל ה' בית דוד כתב לכאורה נרא' לע"ד דאין חייב לקבל מ"ש כיון שאין תקנה לדבר דלא חייבו לקבל מ"ש אלא כדי שע"י כן יחזור ויתננו ללוקח אבל הכא דאי אפשר למה צורך מ"ש עיין שם ואיברא דלא שייך מ"ש למי שאינו יכול לעמוד בדבורו כגון דבר אינו ברשותו כמ"ש ומהר"י בן מיגאש בתשובות הובא בספר א"ז למציעא על דף מ"ז ע"ב כתב וז"ל שלא לחייב מ"ש למי שמכר מה שאינו ברשותו מטעם שקבל המעות אלא אם קנה אח"ך אותו הדבר שמכר אותו ובא לרשותו שאז יכול הוא להשלים דברו אם ירצה וכולי ואם לא עמד בדבורו נחייב אותו מי שפרע אבל אם לא קנה אותו הדבר ולא בא ברשותו מן הנמנע הוא לחייב אותו במי שפרע וכו' עיין שם מיהו אפשר לומר דהיינו דוקא דבר שאינו ברשותו שאין בידו כלל לא בשעת מכירה ולא בשעת חזרה אבל בנדון דידן אף על גב דאחר חזרה אין בידו לתקן מכל מקום כיון דהיה בידו לקיים המכר וחזר הוא ובטלו חייב לקבל על חזרתו מי שפרע דכל שהיה בידו לקיים אף שאין בידו עכשיו או שבידו עכשיו אף שלא היה בידו קודם חייב במי שפרע

ב' ד"ת מעות קונות וכו' מטלטלין אין נקנים בשט' הרשב"א בתשו' תקצ"ז והמ"מ פ"ה מהלכות זכייה ומתנה ושאר אחרונים הביאם הרב כנסת הגדולה ע"ש ובבתרא דף ע"ו דאמרי שטרא לספינה ל"ל מטלטלין הוא וכו' כתב בספר א"ז בשם הר"ן וז"ל נראה דהכא תרתי ק"ל ל"ל ומאי מהני' ליה וכו' דשטר למטלטלין לא מהני ולא מידי ולא מקנו בשטר דאין שטר אלא לדבר שיכול לסיימו בשטר כגון קרקע א"נ עבדים שהם ניכרי' בעצמם ויכול אדם לסיימם ולהפרידן מתוך השט' מקרקע אחר או מעבד אחר אבל המטלטלין וכו' עי"ש ולפי זה נראה לע"ד דחזקה דהוי כמטלטלין נקנים בשטר כקרקע כיון דיכול לסיימם בשטר וכן כתב ה' כנה"ג בסימן ק"ץ