ערך השולחן חושן משפט חלק ג קסח

קנייתו בכסף משעה א' ע"ש נראה מאי דפשיט"ל להרב דאם המוכר חזר ונתן לאחר בנתיים כיון שחזר וכתב ללוקח א' זכה בו הא' מיבעיא לי כיון דהמוכר יכול לחזור בו אין לך חזרה גדולה מזו מה שחזר ומכר או נתן ללוקח ב' וכעין זה נסתפק ה' בית דוד סי' קי"ב בשם הרב"א ב"א שמכר לחבירו חפץ וקיבל המעות אבל לא נתן לו החפץ ואח"ך מכר אותו לאחר ומשך הלוקח ב' החפץ ונתן המעות אבל הצד היותר נכון שקנה הלוקח ב' כיון דהמוכר היה יכול לחזור בו אין לך חזרה גדולה מזו מ"ה כחזר ומכר ללוקח ב' עש"ב וה"נ דכוותה כיון דהמוכר יכול לחזור בו אם מכר לאחר בנתים וכ' שטר לב' אין לך חזרה גדולה מזו וזכה לוקח ב' ומה שחזר וכתב ללוקח א' אינו כלום אבל אם מכר ללוקח ב' ג"כ בכסף לבד וחזר וכתב ללוקח א' אפילו בשטר קני' דלא קנה למפרע זכה לוקח א' דכתיבת שטר ללוקח א' חזרה הוי מלוקח ב'

ושו"ר להרב עדות ביעקב סימן ס"נ דף קנ"ג ע"ב שכ"כ בפשיטו' דזכה לוקח ב' ע"ש וכדאמרי' בבתרא דף מ"ב גבי מחאה דאם מכר לאחר בתוך שלש שנים אין לך מחאה גדולה מזו וכמבואר בסי' קמ"ד וקמ"ו עיין שם וכה"ג כתב הרשב"א בתשוב' ח"ב סימן קמ"ד במוכר על תנאי שבידו לחזור וז"ל ומכר אותו בית ליהודה אין לך חזרה גדולה מזו כדאמרינן גבי מחאה עיין שם וכן כת' בתשו' ח"ד סימן ל"ד גבי שעבוד דאקני דס"ל דיכול לחזור בו אם יש הוכחה אמרי' שחזר בו מן הא' מהך דפ' ח"ה עיין שם והביאו הב"י סי' ק"ד עיין שם והכא נמי דכוותה וכן מצאתי להרשב"ץ חלק שני סימן רכ"ד שכתב גבי קנין דאם קודם כתיבת השטר מכר לאחר הוי חזרה וכדאמרי' גבי מחאה עיין שם וכן כתב הרב בית יהודה סי' י"ז עיין שם והרמב"ן בחי' שם גבי מעכשיו ולאחר ל' יום דמספק"ל אי תנאה הוי ופירש"י אם לא אחזור בי בתוך ל' יום כתב וז"ל דא"כ התנאי שלה נמי אם לא חזרה בה וכיון שכן אם קדשה עצמה בתוך ל' יום הרי חזרה בה וכו' ע"ש והכא נמי אפילו בשט' דקנה למפרע כיון שיכול לחזור בו אם מכר לאחר הרי חזר בו והרא"ש בפ' האומר דקידושין גבי התקדשי לי לאחר ל' יום ובא אחר וקדשה בתיך ל' יום כ' וז"ל ומדלא קתני אינה מקודשת לא' רצה לדקדק דלא פקעו לגמרי קידושי א' אלא אם מת ב' או גירשה בתוך ל' יום חלו קידושי א' והכי איתא בירושלמי וכו' ודבר תימא הוא דמכי פשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר כבר חזרה בה מקידושי א' ע"ש וכן כתב הרשב"א דאין לך חזרה גדולה מזו ע"ש וגם הרמב"ן והר"ן שכתב דאין המעשה מוכיח שחזרה בה אלא עדיין דעתה דאם אפשר להם לחול יחולו וכן נראה דעת הרמב"ם ומרן בא"ה סי' מ' ואם כן הכא נמי אם חזר א' בטל המקח לגמרי והו"ל המעו' הלואה וה"ה אם מכר לאחר אין לך חזרה גדול' מזו והרמב"ן והר"ן לא כתבו אלא דוקא התם דזמן ממילא אתי וכה"ג כ' המבי"ט ח"ג סימן קע"ג דאם קודם שהגיע השטר לידו נתן לאחר הוי חזרה ואף ע"פ שהגיע השט' אחר כך ליד המקבל הא' לא קנה והביאו הרב כנסת הגדולה סימן רמ"ג הגב"י אות י"ד עיין שם

וראיתי לה' גידולי תרומה בשער נ"ב ח"ד שהקשה על הרי"ף דסבירא ליה דבקני' לא קנה עד שיגיע השטר לידו דבפ' מי שהיה נשוי גבי אימיה דרמי בר חמא וכו' כתב הרי"ף וזה לשונו האי עובדא דאימיה דרמי בר חמא מתנת בריא היא בשטר בלחוד בלא קנין וכו' דאם אית ביה קנין קיימה בידיה דמאן דקדי' אפי' שעה א' וכו' וא"א דאין הקנין כלום בלא מסירה ניחוש דילמא מסרו לשני קודם שמסרו לא' ואין לך חזרה מן הא' גדולה מזו ומהני' חזרה זו כיון דעדיין לא היה לא' אלא קנין בלא מסירה וכשחזר ומסרו לא' היא חוזרת ממה שכתבה ומסרה לשני ולאו כל כמיני' עיין שם הרי דס"ל דמה שנתן לב' הוי חזרה מן הא' וכן כת' הרי"ף בתשו' בס' תמים דעים סי' רי"ח וזה לשונו ואף לדעת אביי שאמר עדיו בחותמיו זכין לו לא קנה אלא אם הגיע השטר לידו קודם שחזר בו הנותן אבל אם חזר בו הנותן קודם שהגיע השטר ליד המקבל מתנה לא קנה וכולי וכיון שכן לא תתקיים המתנה לרמי בכתיבת שטרו בצפרא וכו' כיון שאין לרמי עדי' שהגיע שטרו לידו משעת כתיבה שאפ' לומ' ששטרו של מר עוקבא בא לידו קודם שיגיע השטר של רמי בידו אף על פי שהוא קודם לו בכתיבה וכולי עיין שם הרי שכת' דלאביי אע"ג דכשהגיע השטר לידו קנה למפרע משע' חתימה אם נתן לאחר בין חתימת השטר למסירתו קנה ופקע קני' הא' וכן הוכיח הרא"ש בפרק קמא דמציעא מדברי הרי"ף גבי מצא שובר ע"ש וכבר תמה ה' בני יעקב דקל"ה על הרמב"ן במלחמות שכתב בדעת הרי"ף הפך זה יעש"ב ואם כן ק' שכתב דהכא נמי בשטר קני' אמאי זכה הקודם והא כל שלא הגיע השטר לידו לא קנה וניחוש שמא נתן ומסר לשני בין הקני' למסירת השטר כמו לאביי

וראיתי לה' שמחת יום טוב סימן ל"ד שכ' דנראה מדברי הרדב"ז והמבי"ט גבי שטר הקנאה דלמ"ד לא קנה עד שיגיע השטר לידו אם מכר או נתן בנתיים לאתר לחלוטין פקע זכות הא' ואף שיגיע לבסוף השטר לידו לא זכה ותמה הרב עליהם דאף שהרא"ש פרק קמא דמציעא גבי בריית' דמצא שובר הוכיח מדברי הרי"ף דלאביי דאמר עדיו בחותמיו זכין לו אם קודם שיגיע השטר לידו נתנה או מכרה לאחר אפי' הגיע השט' לבסוף לא קנה הא' נראה דה"ד לענין עדיו בחותמיו דאינו אלא תקנתא דרבנן כמ"ש התוס' שם אבל בשטר דקנאה לדידן כיון דזוכה מן התורה משעה ראשונה אלא תלוי ועומד עד שיגיע השטר לידו אם נתן לאחר בנתיים לא פקע קנין הא' כיון דהגעת השטר אינו אלא תנאי דלא גמר להקנות אלא בתנאי שיגיע השט' לידו וכשיתקיי' התנאי זכה למפרע כדאמר בפ' מי שאחזו גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך ר' זוז דלמאן דאמר האומר ע"מ כאומ' מעכשיו דמי ומקודשת למפרע בקיום התנאי אם פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר קידם קיום התנאי ואחר כך נתקיים התנאי חיילי קידושי א' למפרע ופקע קידושי ב' ואין ספק דה"ה בנותן מתנה ע"מ כו"כ וקודם קיים התנאי נתנה לאחר דאם נתקיי' התנאי זכה הא' והכא נמי אף על גב דכל שלא הגיע השט' לידו יכול לחזור בו דהוי כאומ' זכו שדה זו לפ' ע"מ שתכתבו לו את השט' דיכול לחזו' גם בשדה מכל מקום כל שהגיע השט' לידו אח"ך אם נתן לאחר בנתיים אמאי נפקע קנין הא' שזכה למפרע מן התורה משעה א' עיין שם באורך ונראה דודאי דה"נ במתנה ע"מ נמי אם נתקיי' התנאי זכה למפרע משעה א' כמ"ש הרמב"ם בפרק ו' מהלכות אישות וזה לשונו כל האומר על מנת כאומ' מעכשיו דמי וכולי הרי חצר זו נתונה לך במתנה על מנת שתתן לי מאתים זוז תנאם קיים וכולי כשקיימו תנאם תזכה זו בחצר משעה א' שבה נעשה מעשה כאלו לא שם תנאי עיין שם ואם כן אם מקבל