ערך השולחן חושן משפט חלק ג קסז

אבל בלא תנאי שניהם יכולים לחזור בו ה' כנה"ג בתשו' ח"א סימן קל"ז עש"ב וזה פשוט

י"ז כתב הר"ן דבשטר קנין לא קנה אלא משעת כתיבת השטר ולא בכסף משעה א' וטעמא דמילתא דכל שיש לפניו ב' קניות אין דעתו לקנות אלא בקנין שהוא יותר מועיל ושטר יותר מועיל מכסף אבל בשטר ראיה כשנכתב אותו שטר קנה בכסף משעה א' והביאו מרן הב"י עיין שם ונראה דנ"מ לענין אכילת פירות דבשטר ראיה דקנה למפרע משעה א' הפירות שלו דאע"ג דאסור לאכול הפירות עד שיגמר המקח דשמא יחזור א' מהם ונמצא מקחו בטל ושכר מעותיו הוא אוכל מ"מ משלשין את הפירות עד שיכתוב השטר ונותנים אותם ללוקח ומהראנ"ח סימן כ"ח נסתפק במתנה על תנאי אם אוכל הפירו' כל זמן שאין התנאי מתבטל ודעתו נוטה דאין מעכבין ממנו הפירות עיין שם ומדברי רש"י במציעא דס"ו ע"ב בד"ה ואבע"א וכולי שכ' והפירו' לר"י לוקח אוכלין ולרבנן משלשין את הפירות עיין שם נראה דס"ל דהמוכר אין מניחין אותו לאכול הפירות בנתיים מן הדין שאם לא יחזיר לו המעות תוך הזמן נמצא המקח קיים כיון דא"ל מעכשיו וכן כתב הרשב"א בתשו' ח"ד סי' תע"ז ע"ש אבל הלוקח לר"י דצד אחד ברבית מותר אוכל הפירות דליכא איסור רבית או גזל דאם יחזיר לו המוכר המעות ינכה לו הפירות שאכל ולרבנן משלשין אותם וה"נ במתנה על תנאי משלשין הפירו' עד שיקיים התנאי ומצאתי בש"מ לבתרא דף ע"ז גבי האומר זכו בסדה זו לפלוני ע"מ שתכתבו לו את השטר כתב בשם ר' יונה וז"ל תמיהא לי מאי קמ"ל פשיטא כיון דא"ל ע"מ אם לא נתקיים התנאי המכר בטל דאע"ג דקי"ל כל האומר ע"מ כאומ' מעכשיו דמי ולכשיתקיים התנאי מתקיים המקח מעכשיו אבל אם לא נתקיים התנאי פשיטא שאין המקח קיים וכו' ואפשר דקמ"ל דחזרה בשטר חזרה גמורה ואוכל את הפירות ולא אמרינן משלשין את הפירות שמא יתרצה עוד בכתיבת השטר ואיגלאי מילתא למפרע שנתקיי' המקח מעכשיו כדין כל תנאי דע"מ שהוא כאומר מעכשיו קמ"ל דלא דמי לשאר תנאי שהוא תולה התנאי בדעת אחרת אבל כאן שתולה זכיית השדה בכתיבת השטר שהיא תלויה בדעתו ורציני וכו' ולדעת כן התנה שאם ימחה בידם כיון שאין רשאים לכתבו נתבטל שליחותם ותתבטל זכיית השדה עכ"ל הרי דכל תנאי דע"מ שהוא כמעכשיו אם התנאי תלוי בדעת אחר משלשין את הפירות עד שיתקיים התנאי אבל התנאי שתלוי בדעת המוכר אם חוזר זוכה מיד בפירות וה"נ כל זמן שלא נכתב בשטר משלשין הפירות ואם חזר בו המוכר קודם כתיבת השטר אוכל הפירות וז"ל רב נטרונאי בתשו' הגאונים שער ו' סי' י"ח ומאן דזבין ארעא ויהיב דמי במקום שכותבין את השטר לא קנה לוקח עד שיכתוב לו מוכר שטר זביני ואינה יוצאה מתחת יד מוכר עד שכותב שטר ללוקח וכולי וכל היכא לא קני לוקח דמוכר הויא ולא נפקא מרשותיה ע"כ נראה דס"ל דאין משלשין הפירות ובחזקת המוכר היא עד שיכתוב השטר ואפשר דמיירי בשטר קנין דאינו קונה למפרע אלא משעת כתיבת השטר וא"כ במקום שכותבין שטר קנין המוכר אוכל הפירות עד שיכתוב השטר אבל במקום שכותבי' השטר ראיה דקנה למפרע משעת נתינת המעות משלשין הפירות עד שיכתוב השטר ונותני' אותם ללוקח ואם חזר א' מהם קודם כתיבת השטר נותנים אותם למוכר אבל אם התנה הלוקח ואמר אם ארצה אקנה בכסף וכו' כיון שלא תלה בדעת אחרת אלא ברצונו אוכל הפירות מעכשיו

והרב שמחת יום טוב סי' נ"א כתב דנ"מ אם מכר או נתן הלוקח קרקע לאחר קודם כתיבת השטר דבשטר ראיה דקנה למפרע משעה א' זכה לוקח ב' אבל בשטר קנין דלא קנה למפרע לא זכה לוקח ב' וכן אם מכר או נתן המוכר קודם כתיבת השטר דאי אמרינן דקנה למפרע אף שכבר מכר לאחר בנתיים כל שחזר וכתב שטר ללוקח א' זכה בו הא' כיון דקדמה קנייתו בכסף משעה א' עיין שם והנה אם מכר הלוקח לאחר בנתיים נראה לכאורה מדברי הרב דאם קנה למפרע זכה הלוקח ב' כדמסקי' בפ' כל שעה דגם לרבא דאמר ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה אם א"ל מעכשיו קנה למפרע וכתב הרז"ה בעל המאור דאפילו בקרקע קנה ושפיר הקדיש ושפיר זבין והראב"ד בס' תמים דעים והרמב"ן במלחמות שם חלקו עליו דאפי' במעכשיו לא קנה למפרע משום דצריך שומא והכרזה אבל אם א"ל מעכשיו תהיה קנויה לך באותם המעות לכ"ע קנה למפרע וז"ל הרמב"ן שם אלא הא דאוקי למתני' דא"ל מעכשיו היינו דא"ל אם לא הבאתי לך מכאן ועד יום פ' הרי הוא שלך מעכשיו בסלע שהלויתני עליו וכו' והרי זה כמוכר ע"מ וזה הדין אף בקרקעות ומשנה שלימה היא בפ' אז"נ ע"ש אלמא המלוה שקונה למפרע באותם מעות מעכשיו אפי' מכר בשעה שהיה יכול הלוה לסלקו שלו מכר וכ"כ הראב"ד בתשו' הביאו בעל התרומות שער ס"ג והטור סס"י נ"ד ופסקו מור"ם סימן רי"א ראובן לוה משמעון ועשה לו שטר מכר על שדה מעכשיו בלא תנאי והשלישו ביד לוי שאם לא יפרענו לו לזמן יהא השטר לשמעון וקודם שיגיע הזמן מכר שמעון השדה ליהודה וכשהגיע הזמן לא פר ראובן לשמעון וכו' מכירת שמעון קיימת אע"פ שהיתה קודם הזמן והרי זה כאומר שדה זו מכורה לך מעכשיו על מנת שתתן לי מאתים זוז מכאן ועד יום פלו' דאם השלים תנאו באותו יום אף על פי שמכר לוקח תו"הז לאחר מקחו קיים עיין שם בב"י וכן ראיתי למהרח"ש ח"א סי' מ"ח שכ' במוכר על תנאי שירצה הלוקח דקנה למפרע והביא ראייה מדברי הראב"ד עש"ב וה"נ אם מכר הלוקח בנתיים אפי' בשעה שהיה יכול המוכר לחזור כיון שקנה למפרע שלו מכר. אבל יש להסתפק דאפשר לחלק בין תנאי בשב ואל תעשה לתנאי דקום עשה וכה"ג קי"ל בסימן רמ"א דהאומר לחבירו הריני נותן לך כו"כ ע"מ שתעשה דבר פלוני על המקבל להביא ראיה שקיים תנאו אבל אם א"ל ע"מ שלא תעשה דבר פלוני על הנותן להביא ראיה שבטל תנאו וכ' הסמ"ע שם הטעם דלעולם מוקמי' הדבר כמו שהיה מעיקרא מ"ה צריך להביא ראיה שנשתנה הדבר ולא קיים התנאי עיין שם וה"נ א"ל דהתם דא"ל אם לא הבאתי לך הרי היא שלך מעכשיו מוקמי' הדבר כמו שהיה והרי היא בחזקת המלוה עד שיקיים הלוה תנאו אבל הכא דאין בידו לקיים המקח דיכול המוכר לחזור כל שלא קיים התנאי דכתיבת השטר אינה שלו והרי בחזקת המוכר אע"ג דהאומר שדה זו מכורה לך ע"מ שתתן לי ר' זוז שכ' הראב"ד אם מכר הלוקח תוך הזמן לאח' מקחו קיים דאפילו בתנאי דקום עשה מכרו קיים היינו משו' דביד הלוקח לקיים תנאי אבל הכא דביד המוכר לבטל התנאי אימא כל שלא נתקיים התנאי אינו בחזקת הלוקח ומכרו בטל ומ"ש עוד ה' שמחת יום טוב וז"ל וכן אם מכר או נתן המוכר לאחר קודם כתיבת השטר דאי אמרינן דקנה למפרע אף דכבר מכר לאחר בנתיי' כל שחזר וכתב ללוקח א' זכה בו הא' כיון דקדמה