ערך השולחן חושן משפט חלק ג קסג

הרמב"ן בחי' כ"י שם וכן כתב הטור א"ה סימן פ"ה ואע"פ שתוס' רי"ד שם כתב דמשמע מפירש"י דזכה הבעל אפילו בגוף כבר דחה זה וכולי ונ"ל שהיא ס' יחידאה עיין שם ולא זכר דגם הר"ן והריטב"א שם דחו דברי רש"י והרשב"א שם כתב דגם רש"י לא להשוות מתנה למציאה לגמרי פי' כן ע"ש וכן כתב הרשב"א במיוחסות סימן ס"ד עיין שם וכן פסק הרמב"ם פ"ג מה' זכייה וכתב המ"מ שהוא מוסכם עיין שם ומהראנ"ח ח"ב סי' ב' הוכיח כן ממ"ש הרמב"ם פ' כ"ב מה' אישות דאם אמרה האשה מתנה נתנו לי נאמנת וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות אלמא הגוף שלה אפילו נתנו לה בלא תנאי עיין שם ולא זכר דברי הרמב"ם בה' זכייה וכן דעת בעה"ת שער ו' ח"ג סי' ב' וכן פסק הטור בח"מ סימן רמ"ט ובא"ה סי' פ"ה עיין שם א"כ דעת הרמב"ם ור' ישעיה והתוס' והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והריטב"א והרן והטור דאפילו במתנה אין הבעל קונה אלא הפירות וגם רש"י אפשר דהכי ס"ל כמ"ש הרשב"א וכ"כ המ"מ שזה מוסכם ועי' בה' גידולי תרומה וה' נתיבות משפט ד' קכ"ז הק' על בעה"ת שכ' וז"ל אם א"ל הנותן לה נכסים אלו נותנים לך ע"מ שאין ב"ח של בעליך שים רשות בהם כיון דקי"ל כר"י בדבר שבממון תנאו קיים ה"נ תנאו קיים וכו' ומסתברא דאפי' בע"מ שאין לבעליך רשות בהם נר' שלא זכה בהם ב"ח דכיון דמתנה זו כנ"מ איתיה לטעמא דבעי' רווח ביתא וליכא וכו' משמע דוקא בנתן לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה ולא קנה הבעל אלא הפירות לכך אין לב"ח זכות דבעי' רווח ביתא ככל פירות נכ"מ אבל מתנה סתם זוכה הב"ח משום דהבעל קנה אפי' הגוף: סימן ק"ץ

א' דין א' קרקע נקנה בכסף וכולי כתב ה' כנה"ג דוקא בכסף ממש ולא בשוה כסף הראד"ב סימן קנ"ג ומהרא"ש סימן ר"ג כתב אם הקונה מסר שוה כסף ליד המוכר יש להסתפק וכו' והרשב"א בתשו' סימן אלף רכ"ו כתב דקרקע נקנה בכסף ובשוה כסף והתימא על מהרא"ש ומהראד"ב שלא ראו תשו' הרשב"א עיין שם ונראה דודאי שוה כסף ככסף דהא אשה מתקדשת בשוה כסף וכתב' התוס' ריש קדושין דילפינן מע"ע והא דאיצט' קרא לפדיון הבן וההקדש דשוה כסף ככסף ולא ילפי' מנזקין וע"ע לפי שבא למעט קרקעות ושטרות וכו' עיין שם וה"נ קרקע נקנה בשוה כסף דילפי' מע"ע ונזקין והרי אשה ילפי' משדה קיחה קיחה ואי אין שדה נקנה מהיכא תיתי באשה וכה"ג כתב התוס' שם דף ז' בד"ה וא"כ וכולי דאין אשה נקנית אגב מטלטלין ע"ש כן מוכח מדאמרינן דף ג' גבי חליפין סד"א הואיל וגמר קיחה משדה עפרון מה שדה מקניא בחליפין ופיר"ת דל גמרי' משדה אלא לכסף דוקא וס"ד דקנין חליפין מטעם כסף ששו"פ עיין שם בתוס' אלמא קרקע נקנה בשוה כסף ומה"ט נקנית בחליפין מטעם כסף דהיינו שוה כסף דמטבע אינו נעשה חליפין, וכ"כ הר"ן והריטב"א בחי' לקידושין דלענין מקנה ששניהם מתרצו בדבר מסברא פשיטא לן דשוה כסף ככסף וגבי עבד ונזק הוא דצריך קרא לרבות עיין שם הטעם וכן כתב בהדיא ר' ישעיה בחי' שם דף ז' עיין שם ודברי מהראד"ב ומהרא"ש הם בענין דאם קנה בשטר דבעי' שיתן כסף ולא שוה כסף והביאו ראיה מדכ' בעל העיטור ריש מאמר ג' עלה דאמר שמואל ל"ש וכו' עד שיתן את הדמים מים וז"ל בירושלמי בשטר ע"מ שלא יתן אבל ע"מ ליתן כסף לא קנה עד שיתן כסף ש"מ דמים היינו כסף ונראה כוונתו דדמים שאמרו בעי' כסף ממש ולא שוה כסף וטעמא משום דמי שמכר קרקע מפני שדחוק למעות הוא דצריך שיתן לו מעות ולא דבר אחר עיין שם וא"כ דוקא לענין פירעון בעי' כסף ממש אבל לענין קנייה ששניהם מתרצו בדבר כ"ע שוה כסף ככסף ואם קנה בשוה כסף אינו יכול לחזור וגם לתי' אחרים שכ' הריטב"א בחי' דילפינן קידושין משפחה כנענית בג"ש דלה לה דשוה כסף ככסף נראה דהדר ילפי' קרקעות מאשה בג"ש דקיחה קיחה כדאמרי' די"ג כשם שאין אשה נקנית בפחות משו"פ כך אין קרקע נקנה בפחות משו"פ עיין שם בתוספות ובחי' הרשב"א וה"נ ילפי' קרקע מאשה בשוה כסף ככסף מיהו ק"ק דאי ילפי' משפחה כנענית נילף קרקעות

ב' אם אמר לו מכור במנה זו ונמצא מנה חסר דינ' או נמצא בו דינר שאינו עובר לסוחר לא קנו לו מעותיו מ"ד אהתקדש לי במנה זה ונמצא חסר דינר דאינה מקודשת אלמא כיון דקידש בדבר קצוב ונמצא חסר מהקרן טעות הוא וה"ה גבי מכר הרמ"ה בפר' המוכר את הספינה סימן קמ"ו עיין שם

ג' כתב מהראנ"ח סימן קי"ו דקרקע נקנה בשעבוד דהוי ככסף וכן כתב הריטב"א בחי' בפ"ק דקידושין עיין שם וכבר האריך הב"ח בתשו' ח"א סימן קמ"ט והוכיח כן עש"ב

ד' הר"ן בפרק קמא דקידושין גבי עגל זה לפדיון בני ואם קבלו הכהן בחמש סלעים דשוה לגביה דידיה בנוי פדוי נסתפק במקדש בדבר שאינו שוה פרוטה אי מציא אמרה לדידי שוה דאפשר דכיון דלא שוה מידי לאו כל הימנו לתת עליו תורת כסף והכת שאני כיון דודאי ממונא הוא כי אמר לדידי שוה מהני ע"ש ומהרש"ל בפרק קמא דקידושין סימן יו"ד כתב דליכא ספק דודאי בעינן שוה פרוטה עיין שם ונראה דה"ה במכר קרקע בדבר שאינו שוה פרוטה דאפילו אמר המוכ' לדידי שוה לי לא קנה כדמשמע בפרק קמא דקידושין דף י"ג ואמר רב מני כשם שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה כך אין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה והדתניא אף על פי שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה קרקע נקני' בפחות משוה פרוטה א"ל כי תניא ההיא בחליפין וכולי ע"ש וא"א לימא דברייתא דקתני דקנה בפחות משוה פרוט' כגון דקיבל אותו המוכר בפרוטה דאמר לדידי שוה לי כדמוקמינן ברייתא דעגל זה לפדיון בני אלא ודאי אין חי' בין קרקע לאשה

ה' קרקע נקנה כסף וכו' ראובן שקנה בית משמעון ונתן מהדמים י"ב דינרים וכ' עליו השאר לזמן קצוב ואחר כך נפל הפרש ביניהם על מומין שהיו בבית והלך שמעון והשתדל עם ראובן עד שנתרצו לבטל המקח והלך שמעון ומכרה ללוי אם ראובן מודה בביטול המקח וחזר ולקח הי"ב דינרים שנתן לשמעון בטל המקח הו"ל כאלו חזר ומכרו לו שמתקיים בנתינת הדמי' ואין צריך קנין ונתקיים הבית ביד שמעון ולוי שקנה אותו ממנו אחר כך ואם אינו מודה שקיבל הי"ב דינרי' ואין עדי' בזה רואים אם קנייה שקנה ראובן משמעון עדי' מעידי' עליה ישבע ראובן שלא קיבל הי"ב דינרים ומה שבטלו המכר אינו כלום בלא קנין ובלא קבלת דמים ואם אין עדים בעיקר המכר ישבע שמעון שבטלו המקח וקבל ראובן הי"ב דינרים דנאמן במגו שהיה יכול לכפור בעיקר