ערך השולחן חושן משפט חלק ג קמד

הובא בב"י ונר' דס"ל דהעשיר יכול לומר לעני גוד או איגוד אע"ג דאין יד העני משנת וכן כתב בפ"ק דב"ב סימן קע"ג דמ"ה ע"ג עיין שם אלא דה"ד בכדי שוויו אבל בפחות משוויו לא

ד' שלשה שותפין שיש להם חצר שליש לכל א' ושכר ראוב' משמעו' חלקו אין לוי יכול לתבוע לראובן גוד או איגוד דעיקר דינא דגוד או איגוד משום היזק ראייה והכא כיון דראובן שכר חלקו של שמעון בטלה טענת היזק ראייה בתוך זמן השכירות אבל אחר זמן השכירות יש להם דין גוד או איגוד הרשב"ש סימן פ"ז עיין שם

ה' דין ח' הגה וי"א דבחצר וכולי כתב הכנה"ג לכאורה נר' לי ראיה לדברי הרא"ש מדתנן בנדרים השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסור ליכנס לחצר ראב"י מתיר ואמרינן עלה מחלוק' בשאין בה דין חלוקה וכולי ואמאי הא יכול לומר נוד או איגוד עיין שם וכבר הרשב"א בתשו' ח"ב סימן קמ"א כתב וז"ל וא"ת א"כ תק' למ"ד אית דינא דגוד או איגוד. דהא אפשר לסלקו בכך לא היא דדילמא איהו מסתלק ולא חבריה דאי א"ל גוד או איגוד דילמא חבריה אגיד ולא מוגיד ליה עיין שם ומינה הוכיח הרשב"א דאין לחלוק לזמני' דאל"כ לא נימא בה ברירה דאלו רצה זה מסלק את חבירו מן החצר לגמרי עד זמן ידוע ואלו חלקו בכך ודאי היה יכול לאסור על א' מן השוק כל אותו זמן דלא גרע משוכר וא"כ השתא נמי יהא אסור הואיל ואפשר להם בחלוקה זו ומאן דאית ליה חלוקת זמנים מוקי לה בחצר שיש בה דין חלוקה כדמוקי לה רבה התם וה' עדות ביעקב סי' ס' דקמ"ב תמה דאדרבה לרב יוסף דפליגי באין בה דין חלוקה ל"ק להאי מ"ד אלא מראב"י לבד אבל השתא דמוקי לה כרבה תק"ל מראב"י ומרבנן דבאין בה דין חלוקה דברי הכל מותר וא"א אמאי מותר מטעם ברירה הרי אלו רצה זה מסלק את חבירו מן החצר לגמרי עד זמן ידוע עיין שם ולא דק דמראב"י לק"מ דהוא ס"ל דאפילו יש בה דין חלוקה מותר מטעם דכשקנו אותה ע"ד כן קבלוה דכל שלא חלקו אותה יהא כל גוף החצר קנוי לתשמיש כל א' מהם

ו' הגה לא חלקו וכולי כתב הרשב"ש סימן קל"ט בב' אחים שירשו מאביהם שני בתים א' גדול וא' קטן ודר א' מהם בגדול שנים רבות ומת ובא אחיו ואמר אדור אני בגדול כדרך שדר אחי וז"ל אלו האח קוים וטען אחיו שרוצה לדור בו כדרך שדר אחיו שומעין לו וכולי והעולה מזה שהוא יכול להוציאו מהבית הגדול ויחזור לקטן וידור הוא בגדול כדרך שדר אחיו ואח"ך ידור זה שנה וזה שנה כמ"ש הרמב""ם וכו' עיין שם ולכאור' תשו' הרשב"א ח"ב סימן קמ"א שכ' וז"ל ואם אירע שישב בו הא' בב' וג' שנים נ"ל שאינו חייב לעלות לו שכר דכל שלא חלקו בשלו הוא משתמש ואפי' בחצר שיש בו דין חלוקה וכולי וה"ה דאינו יכול לומר לו כדרך שנשתמש בו ב' שנים אשתמש בו אני לבדי כנגדו דכל שלא חלקו בשלו הוא משתמש ואלו רצה חבירו היה משתמ' בו עכ"ל (עכ"מ)

ז' דין ט' אחד השוכר וכולי הראב"ד בהשגות פ"א מה' שכנים חלק על הרמב"ם משום שעל מנת כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה או מתנה ע"ש וכת' הרא"ש והטור בשם הר"י הלוי כדברי הראב"ד דדוקא בירושה ומתנה אמרו גוד או איגוד אבל לקחו שנים בית בשכירות אין א' מהם יכול לומר גוד או איגוד וכן כתב הנ"י בשם הרא"ה והריטב"א אבל הרשב"א בסי' תתקי"ג הסכים עם הרמב"ם עיין שם והכנה"ג הגה"ט אות מ"ז תמה על תשו' שכ' יש מי שאומר דאין דינא דגוד או איגוד אלא בלוקחים ולא ביורשים וליתא דתשו' הר"ן סי' ל"ה היא ביורשים ואפ"ה כת' דין גוד או איגוד ואין ספק שנעלם מהם מ"ש הטור והנ"י דלא פליגי אלא בלוקחים אבל ביורשים הכל מודים דאית דינא דגוד או איגוד עיין שם באורך וזה מבואר בגמ' דף י"ג דביורשים איכא גוד או איגוד עיין שם ועיין בתשו' מהראנ"ח חלק א' סי' ט"ז והרב תורת חסד סי' ר' עיין שם

ה' דין יו"ד הנה ויש חולקין בזה וכו' זה דעת ר"ח והרא"ש והרמ"ה בפרק קמא דבתרא סימן ק"ע וסימן קע"ג דף מ"ד ע"ב ע"ש ומרדכי שם כ' דבעל העיטור פסק דהלכה כת"ק ל"ש מכר ול"ש מתנה וכו' וכ' ר' מאיר נ"ל דהלכה כת"ק וכולי ותשו' מהר"ם היא בקצרות סימן ר"ח וז"ל ובעל העיטור כתב דהלכה כת"ק ל"ש מכר ול"ש מתנה ומפ' הכי אי בדמי לית ליה למיתב משום דלית דינא דגוד או איגוד וא"כ למסקנא דמסיק אמימר דאית דינא דגוד או איגוד אם כן לת"ק שומעין לו משו' דאית דינא דגוד או איגוד ואע"פ שאיני כדאי להכריע נ"ל דהלכה כת"ק וכולי עי"ש ודברי בעל העיטור הם בדיני חלוקת קרקעות עש"ב ונר' דמהר"ם לא הסכים עם בעל העיטו' דאפילו במכר דהלכה כת"ק (עכ"מ)

ט' דין י"ב אפי' בדבר שכולו אינו ראוי לא' עיין בתשו' בשמי' ראש סי' ק"ך ובהמגיה שם

יו"ד דין ט"ז וי"א דלא שייך ביתומים גוד או איגוד וכולי ל' הטור כתב תשוב' רב האי דדנים להם גוד או איגוד אבל א"א הרא"ש בתשו' כת' דלא שייך ביתומים גוד או איגוד שאין אפטרופוס רשאי למכור חלקם וכ"כ ר"ת עיין שם ודברי ר"ת הם בתו' בפרק השולח ובפרק הא"מ כ' דר"י חזר והודה לדבריו וכן כתב הסמ"ג עשין צ"ו והרא"ש בפרק אלמנה ניזונת והרשב"א בחי' בפרק השולח ובתשו' חלק ב' סימן ש"ס והביאם מרן הב"י סימן צ"ט מ"ה עיין שם והביא דברי הרמ"ה דאין מעמידי' אפטרופו' לגוד או איגוד וכן ראיתי להרמב"ם בתשו' בס' פאר הדור סימן קל"ט שכת' וז"ל אם הוא ערער קודם שישאל בב"ד לא יתחייבו הקטנים בדינ' דגוד או איגוד ואם שאל לב"ד ואח"ך ערער כדי להבריחם מן הדין אז ישימו ב"ד אפוטרו' לקטנים וישאל לדינא דגוד או איגוד וכולי ע"כ הרי דסבירא ליה דלא שייך ביתומים דינא דגוד או איגוד ואין להעמיד להם אפטרפו' אא"כ אחר ששאל לב"ד ונתן זה לקטנים כדי להבריחם גם הריטב"א בחידוש' לקידושין כתב בשם רבו כדברי ר"ת דאין לחלוק בגוד או איגוד ודחה ראיות ר"י עיין שם וכן כתב בחיד' ליבמות שכן פסק הרמ"ה ע"ש וכן כתב הרדב"ז ח"ב סימן קט"ו בשם הרמב"ם בתשו' עיין שם וכן סתם הטור בסימן רפ"ט ומהר"ם שם וכן דעת מהרשד"ם סימן רל"ו ומהראנ"ח סימן יו"ד כמ"ש הרב כנסת הגדולה עיין שם וכן ראיתי למהרח"ש ח"א סימן ח' שכ' בנ"ד דאין שמעון יכול לומר ללאה גוד או איגוד דלא שייך ביתומים כמ"ש הרא"ש וה"נ כיון שהיא פחותה מבת ך' דקיימא לן שאין מכירתה בקרקע אביה מכירה לא שייך עמה גוד או איגוד עיין שם מיהו כת' הרשב"א בתשו' בשם הרמ"ה דאם א' הקנה נכסיו לקטן כדי להבריח מדין גוד או איגוד מעמידין להם אפטרופו'