ערך השולחן חושן משפט חלק ג קל

בדבר ואין המוחזק יכול לומר קי"ל כוותיה אלא שכתב דהיינו דוקא בשדה אבל בבית איכא סיוע מדברי התוס' בפרק ח"ה בד"ה בשותפות עסיקינן שכתבו דההוא דאין שותפין מחזיקין זה על זה היינו דוקא בשדה אבל הכא מיירי שהבתים אלו פתוחות וכולי עיין שם

ו' כתב מהראד"ב שם דאם יש קול שחלקו והיה כל אחד לבדו מעלה השכירות התוגר הויא חזק' עיין שם

ז' דין ג' הבן שהוא סומך על שלחן אביו וכולי עיין בתשוב' הרדב"ז ח"ה סימן ש"א פ"א

ח' דין ו' אב בנכסי הבת וכולי כ"כ הרשב"א סי' תתק"ן ובמיוחסות סימן צ"ג וז"ל ומסתב' דאב בנכסי הבן ובן בנכסי האם היינו אב בנכסי הבן ובן בנכסי האב ל"ד שאם כן אף האב בנכסי הבת יש לו חזקה דבן דוקא ולא בת אלא וכולי אבל אח ואחות לא שמענו וכולי עיין שם וכן כתב הרמ"ה בפרק ח"ה סימן ר"ח וסימן רי"ד דאחיו לא עיין שם ובירושלמי שם אמרי' ולא לבן בנכסי האב בחייו אבל לאחר מיתת האב יש לו חזקה ולא לאב בנכסי הבן בחייו אבל לאחר מיתת הבן יש לו חזקה עיין שם אלמא דהבן אחר מיתת האב יש לו חזקה בנכסי אביו נגד אחיו וכן האב אחר מיתת בנו יש לו חזקה נגד בני בנו

ט' דין ט"ו הידוע של ישראל וכו' אבל אם ראייה לתובע שהיא שלו אף ע"ג דברי ושמא הוא אין מוציאין אותן מיד הנתבע דומיא דמנה לי בידך והלה אומר איני יודע וכן כרב הרמ"ה בפרק ח"ה סי' ס"ח עיין שם:

יו"ד דין י"ט עד שיאכל שלש שנים רצופות וכולי זה דעת הר"י ן' מיגש והרמב"ם אבל הרמב"ן והרא"ה והריטב"א הובאו בס' א"ז דכתובות פ"ב הסכימו דאפילו החזיק שלש שנים אחר שהגדיל לא קנה עיין שם וכן כתב רש"י והתוספות והרא"ש בפ' המפקיד וכן הסכים הרשב"ש סימן ן' וסימן רפ"ט עיין שם והטור כתב בשם ר' האיי וז"ל אפילו אם החזיק בו כמה שנים אחר שהגדיל אינה חזקה והוא שבא המחזיק מכח טענתו הראשונה שהחזיק עליו כשהוא קטן וטוען לו שמחל לו בשתיקתו אבל היכא שיכול לומר לו ולישבע חזרתי ולקחתי ממך אחר שהגדלת והחזקתי אח"ך שני חזקה הוי חזקה וישבע שעשה כך אי נמי אם החזיק האב בפני הקטן ומת בנו יכול לטעון דחזר אביו וקנאה מאותו קטן לאח' שגדל וזה בכלל טוענים ליורשים וכו' וכתב הרב שארית יהודה דגבי לוקח דוקא אם החזיק המוכר ג' שנים אחר שהגדי' טוענים ללוקח והביאו הרב כנסת הגדולה אות מ"ט עיין שם אבל מהרח"ש חלק ראשון סימן נ"ו חלק עליו דלא מסתבר דאם החזיק אב שלש שנים אחר שהגדיל אפילו לא החזיק הבן או שהחזיק האב אחר שהגדיל יום אחד והבן שלש שנים טוענים וכו' עיין שם ועיין בתשו' מהר"י באסן סימן ל"ב

י"א דגה ויש אומרים דאינה חזקה וכו' כתב הרב פנים מאירות ח"ב סימן ל"ג דוקא לוקח א' צריך לברר שמחל לו אחר שהגדיל אבל אם מכר לוק' א' לשני טוענים לו שלוקח א' היה לו שטר או עדים שמחל לו הקטן כשהגדיל ע"ש באורך וליתא דהא קיימא לן דאין טועני' ליורשי' וללוקח אלא מה שהיה נאמן מוכ' בלא ראיה כמו שהוכיח מהריב"ל חלק ג' סי' ל"ג מפ' לא יחפור עיין שם מיהו הב"ח סימן קנ"ג חי' בין יורש ללוקח וייחס סברא זו לדעת הרמב"ם עיין שם ועמ"ש בסימן ע'

י"ב דין כ"ב וגובה שלא בשבועה וכו' כתב הרב ש"ך אף על גב דהטוען על המשכון צריך לישבע אף על פי ש"ל מיגו דלקוח שאני הכא כיון דאין נשבעין על הקרקע שבועה חמורה ושבו' היסת לא תקנו על טענת שמא וכן כתב המ"מ וכולי ע"ש ובספר ראב"ן דף ק"ב עמוד ג' כתב וזה לשונו שמעינן מהכא דעל ידי המגו נאמן בלא שבו' ובפרק המוכר את הבית אמרינן בעא רב עמרם לרב נחמן המפקיד אצל חבירו בשטר וא"ל החזרתיו לך וכו' עד מאי נאמן נמי דקאמ' בשבו' אלמא בטענת מגו אינו נאמן אלא בשבועה אלא נקוט האי כללא בידך דכל היכא דאיכא טענת מגו דאי הוה טעין לא הוה בעי לאשתבועי כי הכא כי טעין נאנ' ממני פקדונך הוה ליה לישבע שנאנס כי טען נמי החזרתי לך בעי לישבע שהחזירו וכל היכא דאי טען מגו לא בעי לאשתבועי כי הכא דרבה בר שרשום דכי טעין לקוח' הי' בידי לא היה נשבע דחזקה במקום שטר קיימא וכי אית ליה שטר שלקתה אין צריך לישבע דחזקה במקום שט קיימא וכי אית ליה שטר שלקחה אין צריך לישב' בחזק' נמי אינו נשב' היכא דטעין נמי זוזי אחריני אית לי גבי אבוהון נאמן בלא שבועה ועד"ז תקון כל מגו שבתלמוד דכל היכא וכולי עכ"ל וכבר כתב המ"מ בפ"י ובפ' י"א מהלכות טוען שי"א דכל שיש לו חזקה אינו נשב' דחזקה כשמה אבל הרמב"ם סבירא ליה דאפילו החזיק ג' שנים צריך לישבע היסת וכן כתב הרמב"ם פי"ג מהלכ' מלוה גבי משכון דאם אין שם עדים וטען לקוח נשבע היסת עיין שם סימן ק"ן

א' דין ב' המשכון לבנו וכו' יש שפירש דבנו לא זכה כל שנודע בעדים דמפני הברחה זו נתנה אפילו לא פירש כלום בשעת המתנה אנן סהדי דמחמת אונסא הוא דאקנויי ולהברחה בעלמא וגבי מתנה בגילוי דעתא סגי והיינו רבותא דאף על גב דהבן לא קנה אין המכירה כלום דמתנת בנו הו"ל מודעה דמחמת אונס מכר ואע"ג דמודעא דמכר בעינן שיאמרו הכרנו באונסו והכא ליכא עדים שידעו שהלוקח היה מפחידו אפי' הכי מתנת הבן חשיב כאלו הכירו באונסו הריטב"א והרמ"ך הובאו בש"מ למציעא עיין שם וזה כדעת מהר"י מיגש והרמב"ם בסימן רמ"ב גבי מתנה ע"ש וה"ה במכר

ב' דין ג' יש אומרים שאין לו בה חזקה וכו' (השאל' וגם תחילת התשו' נאבדו וזה מה שמצאתי כתוב) ואם היה הבן סמוך על שלחן אביו בשעת הנישואין כשירד בתוכה בבית ואח"כ היה חלוק מאביו זמן הרבה נראה שזה תלוי במחלוקת אם היורד ברשות יש לו חזק' או לא וז"ל הטור וכתב הרמב"ן היכא שידוע שירד בה בתורת משכונה אין לו בה חזקה מעולם אפילו אם ידוע ששלמו ימי המשכונה והחזיק ב' ג' שנים אח"כ והרמ"ה כתב שאם אכלה ג' שנים אחר שכלו ימי המשכונה יש לו חזקה וכן כתב הר"י אברצלוני ומדברי א"א יראה כדברי הרמב"ן עכ"ל ומהרח"ש בתשובות חלק ראשון סימן י"ב הקש' מדכתב הטור בסימן קמ"ט הגוי אין לו חזקה וכו' ואם החזיק בה הגוי ונתגייר ושהתה בידו שלש שנים אח' כך טען קניתי ממך אחר שנתגיירתי יש או' שאינו נאמן וא"א הרא"ש אומר שהוא נאמן וכו' ומאי טעמ' נאמן כיון שמתחילה בא לידו בזמן דלא מהניא חזקה ול"ל דדוקא