ערך השולחן חושן משפט חלק ג קיב

מגו להוציא ועוד דהכא כיון שהוא מכיר כליו ועדים מעידים שהם שלו חשוב כמוחזק וחי' הא' נראה עיקר עיין שם באורך וכן כתב מהרש"ל בפרק הגוזל בתרא סימן ל' וזה לשונו וכן נראה עיקר שהוא נאמן במגו אף על פה שמגו להוציא לא אמרינן וכולי אלא היכא שהמוחזק טוען גם כן בריא אבל הכא שהמוחזק טוען לקחתי מאחר ויכול להיות שנגנבו כה"ג אמרינן מגו להוציא וחי' זה מצאתי בהג"מיי פט"ו מהלכות טוען ועוד נראה בעיני והוא העיק' דהכא לא קרי' מגו להוציא מאחר שהוא מכיר כליו ועדים מעידים שהם שלו אם כן הוא חשיב כמוחזק בהם תד דהא אי טען השאלתי לך או שכרתי לך מהימן להוציא אפילו אם זה טוען בריא כנגדו לקחתי ממך ואם כן ק"ו דמהימן במגו עד כאן לשונו ומ"ש דמגו להוציא לא אמרי' ה"ד אם המוחזק גם כן טוען בריא כ"כ רבינו שמשון בס' כריתות והגמ"ר ריש מציעא דבבריא ושמא אמרינן להוציא הביאם הרב שפתי כהן בסימן פ"ב אות ט"ו עיין שם והכא נמי שהמוחזק טוען לקחתי מאחר ויכול להיות שנגנבו אמרינן מגו להוציא והתוס' שכ' בשם מוהר"י דודי נראה לתרץ דמגו להוציא לא אמרינן עיין שם דנראה דגם בטוען שמא לא אמרינן מגו להוציא אפשר דס"ל (א"ה עכ"מ): סימן קל"ד

א' דין ד' אבל כשטען וכולי אתה מכרתו לי אינו נאמן כתב הסמ"ע דה"ד בדאיכא עידי ראיה שראו ביד זה וכולי אבל מהרשד"ם בסימן קל"ט כתב וזה לשונו והקו' שיש לי לכאורה כי מאחר דקיימא לן טועני' ללוקח וליורשים כל מה שהיה יכול לטעון המוכר או היורש ואומן אם לא ראו הכל של בע"ה בידו עתה נאמן לומר לקוח הוא בידי במגו דלא היו הדברים מעולם או החזרתיו ואם כן למה לא נאמר עתה שאין האומן לפנינו כיון שאין עדים שראו עתה בידו ולא ביד זה המחזיק בו יהיה הכלי שלו וכולי ומדברי הטור וגם מדברי התה"ד נראה בודאי שאפילו שאין עדים שראו עתה בידו יחזיר הכלי וכולי אלא שנראה ודאי דמיירי שלא יש עדים שראו עתה החפץ בידו ואפ"ה כל שהוא מודה שחפץ שיש בידו מפ' אינו שלו וזה נתן בו סימנים מובהקים שהוא שלו לא טעני' ליה שהאומן לקחו מזה שאפילו האומן בעצמו אם היה טוען היה נאמן זה המחזיק אינו נאמן אם לא שיטעון בודאי שהוא יודע שהאומן קנה מזה וכו' ומהר"א ששון סימן ק"ט דחק לפ' דברי הטור והתה"ד בדאיכא עידי ראיה מ"מ דעתו נוטה לס' מהרשד"ם עיין שם באורך ונראה שזה תלוי במחלוק' שכתב הטור בסימן קמ"ו גבי קרקע דהרמב"ן ס"ל דאם יש לו עדים שדר בה המוכר יום א' אפילו אינו טוען שקנאה ממך בפני וגם לא החזיק בו ג' שנים אין מוציאין אותה מידו כיון שאין עדים למערער שהיתה שלו ורשב"ם סבירא ליה (א"ה עכ"מ): סימן קל"ה

א' דין א' ואם אין לו עדים נשב' המחזיק היסת וכולי אפילו טען שלך היא ולקחתיה ממך נאמן במגו דהיה יכול לומר מעולם לא היתה שלך הרמ"ה בפרק ח"ה סימן ע"ה עיין שם והא דקתני בפ' יה"כ כשם שהנביא היה מגיד וכולי כך המן מגיד כיצד שנים מ י שבאו לדין לפני משה זה אומר עבדי גנבת וזה אומר מכרתו לי א"ל משה לבקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו א' בידוע שזה גנבו וכולי נראה דאם אין לו עדים שהיה של פ' זה שנמצא ברשותו מודה שהיה שלו נאמן לומר לקחתיו ממך מגו דלא היה שלך מעולם לא רצה משה לדון ע"פ החזקה דהממע"ה דכל שיכול להתברר לא סמכי' אחזקה (א"ה עכ"מ)

ב' הגה וי"א דאם החזיק ג' שנים וכו' כ' הסמ"ע אבל הרמב"ם ומרן ס"ל דטעמא דמטלטלין דלא מהני בהו חזקה משום דלאו בני שטר נינהו ולה"ט ה"ה לבהמה וחיה אבל עבד בן שטר הוא ולכך מהני' חזקה ג' שנים עיין שם וכן כתב הטור בסימן קנ"ג בשם בעל העיטור ה"ט במטלטלין דלאו בני שטר נינהו וא"כ ס"ל דה"ה בבהמה וחיה כמ"ש המ"מ שכ"נ דעת בעל העיטור וכ"כ הפרישה עיין שם וכן כתב הרמ"ה בפרק ח"ה סי' ע"ה וז"ל מיהו מסתברא דה"מ בעבדים דאפשר למיכתב עליהו שטרא אבל בהמות דלאו בני מיכתב שטרא עלייהו נינהו וכולי ולא שייך טעמא דמזדהר איניש בשטריה לא מהני בהו חזקת ג' שנים דייקא נמי דלא איירי במתני' כל עיקר אלא במקרקעי ובעבדים דדמו למקרקעי אבל במטלטלין לא איירי וכולי עד כאן לשונו הרי דסבירא לי' דדוקא בעבדים דבני שטרא נינהו מהני חזקת ג' שנים אבל בבהמות דלאו בני שטרא נינהו לא שייך חזק' והתו' בגיטין דף ב' בד"ה ת"ש וכולי וז"ל וא"ת מתני' הו"ל לאתויי דתנן העבדים חזקה נ' שנים וכולי ועוד מאי קמ"ל ר"ל מתני' היא וכולי עיין שם ולד' הרמ"ה י"ל דר"ל אשמועי' הגודרות אין להם חזקה כלל ואי ממתני' הו"א דעבדים אין להם חזקה לאלתר משום דבני שטר כקרק' ועד ל' שנים מזדהר בשטריה וכשאין לו שטר מוכחא מילתא דאינו לקוח בידו אבל בהמות דלאו בני שטרא ס"ד דיש להם חזקה לאלתר כמטלטלין קמ"ל דגודרות אין להם חזקה כלל ועבדים מה"ט אין להם חזקה לאלתר אבל אחר ג' שנים הוי חזקה משום דבני שטרא נינהו ועיין בספר תמת ישרים סי' כ"ה ומכל מקו' נראה דעת הרמב"ם ובעל העיטור דבבהמות לא מהני חזקה כהרמ"ה וכן מצאתי לרב האיי בספר המקח שער י"ג דף כ''ט וזה לשונו אבל הגודרות אין להם חזקה כגון בהמות שאינם נקנים בחזקה אבל עבד כנעני נקנה בחזקה ועבד עברי נקנ' בחזק' וכו' ע"ש והש"ך הסכים דגם בבהמות מהני חזקה ג' שנים דומיא דעבדים שכן מוכח בגמרא וגם הרמב"ם ובעל העיטור ס"ל הכי ואין חולק בזה עיי"ש ואיברא שכן דעת רשב"ם והנ"י והסמ"ע והטור ורבינו ירוחם כמ"ש ה' וכן כתב ראב"ן דף ק"ג עמוד ב' וזה לשונו וכן בהמות שהולכים מאליהם לכאן ולכאן אין אד יכול לטעון עליהם לקנותם בחזקה לאלתר וכולי וכ"נ דעת בעל התרומות שמ"ט ח' י"ז כמ"ש הגד"ת שם והרשב"א בספר אסיפת זקנים לבתרא פרק ח"ה כ' דגודרות אין להם חזקה לאלתר אבל לאחר שנה או שתים שדרך הבעלי' להקפיד בכך ואין מניחין אותו ביד אחרים יש להם חזקה אבל עבדים אין להם חזקה אלא לאחר ג' שנים עיי"ש הרי דס"ל דגודרות יש להם חזקה טפי מעבדים והיינו דלא קתני מתני' אלא עבדי' דצריך חזקה ג' שני' ואפשר שכן דעת הרמב"ם עיין שם אבל כבר כתבתי דברי הרמ"ה דסבירא ליה דאין להם חזקה כלל והכריח מדלא נקט מתני' אלא עבדים וכ"נ דעת הרמב"ם ובעל העיטור