ערך השולחן חושן משפט חלק ג קד

אם לא היו בית דין רוצים לגבות מנכסי הלוה ונעשה זה ערב לפניהם לא נשתעבד בלא קנין מיהו מה שכתב ה' שהרדב"ז הכי סבירא ליה ז"ל הרדב"ז ומ"ש מפני שאמר כמודה בפני בית דין חשוב אינו כלום שהרי אין בית דין חשוב חוזר אלא על ההודאה לא על הערבות ונפקא מינה שלא יוכל לומר משטה אני בך אלא שתהיה הודאתו הודאה גמורה אבל לא מפני כך נעשה ערב לבית דין דהא טעמ' וכו' תדע שאם בא לבית דין ואמר להם אני מודה בפניכם וכו' כלום הוא משתעבד בשביל כך ולא יהיו דבריו אשר אמר כמודה בפני בית דין חשוב עדיף טפי ממה שהיה מודה בפני בית דין בפועל וכולי עיין שם משמע דוקא מודה בפני בית דין אבל אם נעשה ערב בפני בית דין הוי ערב וכן כתב הרמ"ה בסוף בתרא וזה לשונו ערב דבית דין שנכנס לו ערב בפני בית דין דאפי' לאחר מתן מעות לא בעי קנין וכו' דבההיא הנאה דקא מהימני ליה קמי בית דין גמר ומשעבד נפשיה וכולי עיין שם וכן לשון רב האיי בספר המקח שער כ"ו דכל ערב שהוא לאחר מתן מעות ואין עליו קנין ולא היה בפני בית דין אין וכולי עיין שם משמ' דערב לחבירו בפני בית דין משתעבד בלא קנין ועיין בתשו' הרדב"ז חלק שלישי סימן תק"ג ובתשו' מהר"י נבון בספר בית יהודה חלק ראשון סימן ל'

י"ד דין ג' אם החזיר השטר וכו' לאו דוקא שטר אלא ה"ה כת"י דכל שעש' מעש' ע"פ נשתעבד ה' עדות ביהוסף ח"א סי' מ"ב ע"ש

ט"ו אפי' החזיר הלוה השטר אח"ך למלוה ודאי דלא נפטר הערב דכיון דבאותה שעה האמינו לערב והחזיר השטר ע"פ וכבר נשתעבד לא פקע שעבודיה בחזקת השטר מהר"י נבון בתשו' בס' בית יהודה סימן ל' עיין שם

ט"ז כ' ה' בית דוד סימן ל"ח דאם הלוה בעיר ולא הניחו המלוה לילך וע"פ הערב הניחו הו"ל כהחזיר השטר או המשכון ע"פ דה"נ אין לך משכון גדול מזה שהיה תופס הלוה כאן ועוד דהו"ל כפטרו ע"פ מיהו אם אין ללוה מה לפרוע לא נשתעבד הערב עיין שם אבל הרדב"ז ח"ג סי' תק"ג נשאל על ראובן שתבע את שמעון לפני הפרנסים ואמר אתה ערבת לי בעד לוי בסך מעות שהיה חייב לי ולוי היה רוצה לפרש בים ואני עכבתי שלא ילך עד שיפרעני ואתה אמרת הניחהו כי אני ערב בעדו השיב שמעון להד"מ ותבע ראובן שישבע שמעון ע"ז וכו' והשיב דאין שמעון חייב שבועה על טענה זו שאינה מחייבת ממון וחבירו פטור עש"ב הרי דס"ל דאפי' היה מעכבו שלא ילך למ"ה וע"פ הערב הניחו לא נשתעבד וכן כתב מהר"ש צרור בס' חוט המשולש סי' כ"ה בנדון כזה עיין שם ובספר בית יהודה ח"ב סימן פ"ט ועי' בתשו' הרדב"ז ח"ב סימן ק"ל

י"ז ואם החזיר ע"פ השטר וכולי הרדב'"ז בתשו' ח"ב סימן ק"ל הגוי אם היה לו שטר או שהיה בידו משכון והחזירו ע"פ של ראובן חייב לשלם דהוי כנותן לו ואני נותן עיין שם וכן כתב בתשו' ח"ג סי' תר"ט בהחזיר לו משכון ע"פ דהוי כשעת מתן מעות ומשתעבד אפילו בלא קנין עיין שם ונר' דחזרת המשכון הוי כמתן מעות כיון דב"ח קנה משכון וגופו ממון אבל בחזרת השטר נר' עיקר דלא משתעבד ואפשר דגם הרדב"ז שכ' דמשתעבד בחזרת השטר ה"ד בערב לגוי דאשר פיהם דבר שוא

י"ח אשה שיצא ע"ק בעד בעלה שלא ברשותו אין ב"ח גובה מנדונייתא אלא כותבים לו פס"ד אם תתאלמן או תתגרש גובה ממנה מהריק"ש בתשובות סימן ק"י עיין שם הטעם

י"ט אם ע"פ החזיר המשכון וכו' אם לא המשכון שוה כנגד מעותיו י"ל דילמא מצי למימר כנגד מה שאינו שוה המשכון שלא בשעת מתן מעות ופטור וכולי ומסתברא לי דכיון שהלוה מחזר לפדות המשכון מיד המלוה נר' שאינו רוצה למכרו מפני שהוא חביב אצלו או מאיזה סיבה א"כ הוי כאלו שוה כל חובו וכיון שהחזיר לו המשכון על פיו הוי כשעת מתן מעות הרדב"ז ח"ג סימן תרנ"ו עיין שם

ך' הגה וכן אם פטר הלוה וכולי הרמב"ם בספר פאר הדור סימן קפ"א על ראובן שהיה טוען על שמעון שיש לו י"ד דינרים והודה במקצת וכפר במקצת ובא לוי ואמר לראובן תמחול לשמעון הי"ד דינרים שאתה תובע לו ותפוס קנין על זה מחילה גמורה ואני אתן לך לזמן פ' ששה דינרים ועשו שטר וקנין כ' וז"ל ועכשיו שאמר לוי מחול לו התביעה כולה ואני אתן לך הששה דינרים וג' זוזים ומחל לו בקנין והקנה מן לוי על כך הרי לוי נשתעבד לראובן באותם הששה דינרים ואלו לא קנה ממנו על כך הרי יכול לחזור ולומר לו חזור לבע"ד וכו' שלא מחלת לו אלא ע"מ שאתן לך אני ועכשיו שאין אני נותן לך הרי מחילתך מחילה בטעות לך חזור אליו והשביעו אלא כיון שקנה ממנו על כך הרי שעבד עצמו וכו' עכ"ל הרי דס"ל דאפילו פטרו ומחלו' ע"פ הערב לא נשתעבד בלא קנין דחוזר על המלו' דמחיל' בטעות היא

כ"א וכן אם פטר הלוה ע"פ הערב וכו' ה"ד כשכתב לו כתב פיטור או פטרו לפני עדים או הערב מודה שפטר הלוה בפי' ה' חוות יאיר סי' קל"ז ע"ש

כ"ב וי"א דאם היו לערב מעות של לוה וכולי לכאו' ק' דא"כ אמאי תקנו מ"ש כהלכתא בלא טעמא ובספ"ק דגיטין איכא מ"ד דה"ד בפקדון אבל במלוה לא עי"ש ותפ"ל במלוה מדין ערב והתוס' שם הכריחו דבמ"ש קנה בע"כ דאל"כ למ"ד דוקא בפקדון למה הוצרכו לתקן מ"ש יאמר לו זכי וא"נ לומר דהוצרכו לתקן למקום שאין הפקדון ביד הנפקד אלא ביד אחרים ע"ש והול"ל דאל"כ ת"ל מדין ערב וי"ל ולדעת מהרש"ח סי' ס' דנתנו לו בהלואה במ"ש קנה דלא גרע ממתנה אפשר דלכך אהני מ"ש דערב לא שייך בהלואה

כ"ג דין ד' וי"א שאינו משתעבד אלא בקנין וכו' כ"כ הטור בשם הרמ"ה וז"ל רב האיי בס' המקח שכ"ו ערב שערב למלוה ממון שהלוה ולא ערב איתו ממון אלא לאחר שהלוה וכו' אין על המלוה שיוכל לחטוף מהלקוחות שמכר להם הערב הזה כלום כדגרסי' ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים ב"ח וכו' ותדע דמה שאנו דנים על הערב שהוא כה"ג שיגבה המלוה ממנו מנכסי' ב"ח לא אמרן אלא היכא שקנו ממנו ואפי' שקנו ממנו כיון שהוא לאחר מ"מ כמ"ש אינו גובה מהמשועבדים ולא כלום דאי לאו דקנו מיניה וכו' אין על אותו ערב לפרוע לא מנכסי' משועבדים ולא מנכסי' ב"ח וכולי עכ"ל

כ"ד וי"א שאינו משתעבד אלא בקנין וכולי משמע דאפי' בקנין אינו גובה אלא מב"ח ותמה הדרישה דבסו' כ' בשם הרמ"ה דערב בקנין אפי' לא כ' לו שטר טורף ממשעבדי וכו' ובטור דפוס א' כ' כאן הרמ"ך ולקמן הרמ"ה וכולי אבל ברוב ספרים הכא ג"כ הרמ"ה ותי' דס"ל דקנין בלא כתיבה עדיף עיין שם הטעם ודברי הרמ"ה הם בפ' ג"פ סי' כ"א הא דקתני ערב היוצא