ערך השולחן חושן משפט חלק ב פ
Erekh Hashulchan Choshen Mishpat part 2 80 · ערך השולחן חושן משפט חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →קולא לנתבע כמ"ש הפוסקים ואם כן התם נמי יהא נאמן שלא להוציא מהלוה ועיין בהש"ך סימן ק"ח ס"ק ז' שכ' לדעת הטור דדוקא התם דא"ב לא אמר כלל שפרע בתוך זמן וקיימא לן הפה שאסר הוא הפה שהתיר וכו' ואפש' שזה דעת מהר"י ן' מיגש דאינו נאמן במגו דא"ב מחיל ואפשר דסביר"ל כמ"ש בש"מ לבתרא וז"ל ועוד נר' דהכא מיירי שיש עדים שהלוהו מדקאמר תבעו אחר זמן ולא קאמר תבעו תוך זמן אין נאמן במגו דלהד"מ ולכך כל זמן שהוא תוך זמן עדיף מסברא דשטרך בידי מ"ב אבל כשעבר הזמן תו אינו בחזקת חיוב ולכך מ"ל ול"ד להא דרמב"ח דכל זמן שהשטר ביד זה שכנגדו בחזקת חיוב אמרינן וה"נ בתוך הזמן בחזקת שהלוהו ואפילו היה לו מגו אינו נאמן עכ"ל גיליון אלמא בתוך זמן בחזקת חייב ואפי' יש לו מגו אינו נאמן וה"נ אינו נאמן לומר פרוע במגו דאי בעי מחיל ועיין מה שכתבתי בסימן ע"ה על תשו' הרשב"א
ה' לא אמרינן חזקה אין אדם פורע בתוך זמן אלא דוקא אם פרע מעות בעין אבל כל שפורע בסחורה אפ' דבההיא הנאה שמרויח באותה סחורה שפורע בה נתרצה לפרוע תוך זמן מהרש"ך חלק רביעי סי' צ"ו עיין שם
ו' חזקה אין אדם פורע בתו"ז וכו' יש מי שכ' דה"ד כשטוען פרעתי הכל אבל אם טען פרעתי זוזא זוזא אפי' בת"וז נאמן וכבר דחה ה' באר יעקב דא"כ מאי מ"ל אי אמרי' מגו במקום חזקה תיפשוט דלא אמרי' מגו במקום חזקה מד"רל גופיה דאל"כ אמאי אינו נאמן לומר פרעתי הכל במגו דפרעתי זוזא זוזא עיין שם ועוד דאם כן אמאי גובה אפי' מהיתומי' ולא טעני' להו שפרע אביהם זוזא וא"ל דטענה זו גרועה היא ואם טען אותה נאמן אבל לענין מגו שיהא נאמן דטענה אחרת במגו דטענה זו אינו נאמן ומהאי טעמ' לא טעני' ליורשים כן דמלתא דלא שכיחא לא טעני' להו וכה"ג כתב הכנה"ג בסימן ע"א הגב"י אות י"ד ואות כ"ב גבי טענת מחילה דלא שכיחא ואם טען נאמן אבל לענין מגו לא מהניא ומה"ט לא טעני' לה ליורשים והביא ראיה מדברי התוס' גבי עובדא דרבא בר שרשום אף על גב דאם טען לקוחה היא נאמן לא הוי מגו ע"ש וכן כתב מהראנ"ח חלק א' סימן כ"א וה"נ דכותה מיהו בסי' ע"ה דין י"ז הוכחתי מדברי התוספו' ריש גיטין בד"ה ואם וכו' דסביר"ל גבי טענת מזוייף ונאנסו לא שכיחא ואפי"ה מהנו לענין מגו ונאמן לומר פרעתי והחזרתי במגו דמזוייף וה"נ אף על גב דמחילה לא שכיחא מהניא לענין מגו דנאמן לומר פרעתי דמגו דמחילה ע"ש וה"נ א"ל דנהי דטענת פרעתי זוזא זוזא לא שכיחא ולכך לא טעני' ליורשים מכל מקו' מהניא לענין מגו כמו טענת מזוייף ונאנסו במגו דפרעתי זוזא זוזא ואף על גב דנר' דטענת מזוייף ונאנסו שכיחא ולא שכיחא דהא איכא מ"ד דנאנסו מלתא דשכיחא היא וטוענים ליורשים נאנסו כמ"ש בסימן ס"ט ס"ה עיון שם ואם כן אפילו למ"ד דלא טענינן ליורשים מהניא לענין מגו אבל טענת מחילה ופירעון בתוך זמן לא שכיחא כלל ולא מהניא אפילו לענין מגו הרי הרי"ף והרמב"ם והרא"ה והנ"י בפרק הגוזל בתרא סביר"ל דטועני' ליורשי' כל מה שיוכל אביהם לטעון אפילו טענה דלא שכיחא כלל כמ"ש בסימן ק"ח ואם כן אמאי גובה מהיתומים ולא טעני' להם שפרע אביהם בתוך זמן זוזא זוזא זוזא ועוד דהא גבי נאנסו נשבע וגובה מחצה דאפילו לא שכיחא צריך שבו' יפרע מנכסי יתומי' וה"נ אמאי גובה מנכסי יתומי' בלא שבו' נטעון להם שפרע זוזא זוזא וצריך שבו' לפחות דכל שהיה אביהם היה נאמן אפילו בטענה דלא שכיחא דלא טענינן להו צריך המלוה לישבע לגבות מהם אלא ודאי ליתא
ז' דחזקה אין אדם פורע בתוך זמן וכו' נרא' דאפי' טען הלוה שהמלוה א"ל שאם יפרע לו כך וכך מהחוב ימחול לו השאר ולכך פרע לו בתוך זמן כדי שירויח מה שמחל לו אינו נאמן דאם כן אמאי מלוה ע"פ תוך זמן גובה מהיתומים נטעון להו הכי ואל תטעה בתשו' הרב פני משה סימן ז' שכתב וז"ל דבשלמא איפרע בצי' ממה שכבר נתחייבו היה צודק דפרעה גו זמנה כדי להרויח וכו' ע"ש מיהו א"ל דמלתא דנא שכיחא היא שיפרע בתוך זמן כדי שימחול לו ואין טועני' ליורשים כן אבל אם טען הוא ברי נאמן
ח' חזקה אין אדם וכו' כתב הסמ"ע דה"ד בטוען טענת בריא וכו' והרב קול יעקב ד' נ"ז ע"ג תמה ממה שכתב הטור סי' ק"ח ס"ד וז"ל אם מת המלוה והיורשים וכו' גובים מהם ע"ש הרי אפילו יורשי המלוה טועני' שמא גובי' ול"ל התם משו' דשניה' טועני' שמא והוי כבריא ובריא דה' עצמו בפרישה כתב דאפילו יורשי המלוה באים לגבות מהלוה עצמו דינא הכי ע"ש ולק"מ דמה שטוענים ליורשים טענת בריא חשבינן לה כמו שהוכיח בסימן קי"ח ע"ש אבל אם טען המלוה עצמו שמא ל"א חזקה זו
ט דחזקה אין אדם פורע בתוך זמן וכו' דהיינו דוקא בטענת בריא אבל אם הלוה טוען בריא שפרע והמלוה אינו יודע פטור כדקיימא לן בסימן נ"ט במלוה שיש בידו שט"ח מקויים וטען הלוה שהוא פרוע והמלוה א"י דאינו גובה בו וכתב בעה"ת ש' כ"ג משום דלוה טוען בריא והמלוה טוען שמא אוקי ממונא בחזקת מריה ואתרע שטרא ול"ד ליורשי המלוה שבאים ליפרע מן הלוה שנשבעי' שבו' היורשים ונועלי' דהיורשים היקלו עליהם מפני שהם אנוסים ולא פשע ולא היה ליה לדקדק מה שאין כן האב ע"ש ואף על גב דא"ל דחזקה אין אדם פורע בתוך זמן עדיף משטר דאין צריך שבועה וטענת דשטרך בידי מ"ב לא מהני לפוטרו משבו' כמ"ש התוס' בפ"ק דב"ב ע"ש דהא מ"ל אי אמרינן מגו במקו' חזק' או לא וקיימא לן קולא לנתבע ואין מוציאין ממון א"כ מכח מגו עם חזקת ממון דחי' חזקה אין אדם פורע תוך זמן וה"נ אף על גב דבאומר מנה לי בידך והלה אומ' א"י קיימא לן כמ"ד דלא אמרינן ברי' ושמא, ברי' עדיף אלא אוקי ממונא בחזקת מריה וקי"ל מגו להוציא לא אמרי' מ"מ מצרפין בריא ושמא עם מגו ומוציאין ממון דהא מ"ל אי אמרי' מגו במקום חזקה זו וקיימא לן קולא לנתבע אלמא מצרפין מגו עם חזקת ממון ודוחין חזקה ה"נ במקו' בריא ושמא מצרפין בריא עם חזקת ממון ודוחין החזקה דאין אדם פורע בתוך הזמן וכן אמרינן בפ"ק דכתובות באומרת משארסתני נאנסתי וכו' דנאמנת מהאי טעמא משום דבמקום מגו או חזקה דגופא אמרינן בריא ושמא בריא עדיף וכמ"ש מהר"י ן' פלט בתשו' הביאו בעה"ת שכ"ט ח"ב סי' ך' דבמקום דאיכא תרתי חזקה או מגו בהדי ברי ושמא מדחי' חזקת ממון תרי אנפי עיין שם באורך והכא נמי כיון דאמרינן מגו בהדי חזקת ממון ומדחי' חזקה דאין פורע בתוך זמן ה"נ בדאיכא חזקת ממון בהדי בריא ושמא דלעולם מדחי' חזקה בתו"ז מקמי תרי אנפי