ערך השולחן חושן משפט חלק ב נז

בסימן ע"ב סכ"ג עיי"ש וכן נראה מדברי הטור בסימן ע"ט גבי הוחזק כפרן דמשלם אם לאחר שפרע חזר ותבע לזה פרעתיך ב' פעמים אין משביעין אותו היסת על טענה זו שהרי הודה בבית דין שלא פרעו פעם אחרת מהלואה זו וכתב הפרישה דבזה צ"ל דהודאתו חשובה יותר משני עדים וכו' דהא בזה לא שייך לומ' כבר הוחזק כפרן דהא חזר ופרע לו משום כפירתו ועכשיו חוזר ותובע אותו ואמ' ממון שלי בידך שלא כדין וכל כפרן וחשוד התובע לחבירו צריך לישבעי לו לפחות היסת אטענתו גם בסימן ע"א בהמנ' כבי תרי דצריך לחזור ולפרוע מכל מקום מביאו לידי היסת מיהו י"ל וכו' ע"ש אם כן דוקא בהוחזק כפרן אינו יכול להשביע אחר הפירעון לפי שהודה כבר בב"ד שלא פרע אבל אם נתחייב לשלם משום דהוי משאיכל"מ אחר הפירעון יכול להשביע לתובע על שנטל ממנו שלא כדין ודין חשוד התובע דצריך חבירו לישבע מבואר בסי' צ"ב סי"ג עי"ש וכן בנאמנות דצריך לשלם יכול להשביעו היסת אחר הפירעון בסימן ע"ה ס"ה ע"ש וה"נ כל מחוייב שבו' שאינו יכול לישב' ומשלם אחר הפירעון יכול לחזור לתבוע חבירו ולהשבי' היסת ודוקא באומר אין לך בידי אלא ן' והשאר איני יודע ומשאיכל"מ דתובע אין צריך לישב אפי' היסת אחר הפירעון כיון שהלוה טוען שמא כמ"ש הש"ך בס"ק מ"ו ע"ש וכן כתב בעה"ת שער י"א דאינו נשב' כלל דהודאת בעל דין כמאה עדים ואחר שטען להדב"מ כאלו אמר לא לויתי ומדלא לוה הרי הודה שלא פרע ואינו נשב' על טענה זו דהא בי"ד סהדי דאודי קמייהו דלא פרע ליה זמנא אחרינא מהלואה זו וכו' ע"ש וה' כנה"ג בסימן ע"א הגה"ט אות ל"ג כתב זה מדעתו ונראה גם כן דהוא הדין וכו' עיי"ש ולא זכר דברי בעה"ת והטור שכתבתי

ונראה פשוט דאפי' נתחייב לו שבו' ממ"א אין מגלגל עליו להשביעו ע"ז כמ"ש מרן בסי' צ"ז ס"ז יש מי שאומ' שאם פטרו משבוע' אינו יכול לגלגל עליו והם דברי הטור בשם בעל העיטור שכ' איכא מ"ד דוקא שחלקו סתמא אבל פטרו זא"ז משבועה אין יכולים עוד לגלגל וז"ל בעל העיטור בדיני שתוף ד' כ"ז ע"א איכא מ"ד דוקא שחלקו בסתמא אבל פטרו זא"ז משבוע' א"י לגלגל והסכימו רבוותא דלא מהני נאמנות לגבי גלגול כדאי' בנאמנו' וכו' ע"ש ובמאמר ה' ד' י"א ע"ד כ' וז"ל ומיהו דוקא שלא פטרו משבוע' הבא ליפרע מנכסי יתומים וכשנפרעה כתובת' מן היורשים נשבעת על הפוגמת ועל האפטרופו' ע"י גלגול והיינו דקאמר אבל מה אעשה כלומר אף ע"פ שפטרו מהשבוע' הרי יש עליה שבוע' על פריעת כתובתה ונשבעת על הכל בגלגול וכולי ע"ש וא"כ נר' דה"נ שותפי' שפטרו זא"ז משבו' יכול לגלגל עליו ממ"א מיהו הרא"ש בפ' הכותב גבי הלכה מקבר בעלה וכולי כ' בשם הר"ש מנרבונא לפירש"י והסכים כן דאפי' עי' גלגול אין משביעין אותה ואע"ג דתנן השותפי' וכולי נתחייב לו שבו' ממ"א מגלגלי' עליו את הכל שאני הכא דפטרה בפי' ע"ש וכן פסק הטור ומרן בא"ה סימן צ"ח ס"ד אבל להאפטרופו' שנעשית בחיי בעלה מועיל שאפילו ע"י גלגול אינו יכול להשביעה ע"ש בב"י וכ"כ הרשב"ץ בתשו' ח"ב סי' קנ"ז עיין שם וא"כ נר' דה"נ בהוחזק כפרן כיון שטען תחלה להד"מ הרי הודה שלא פרע ובית דין מעידים עליו שלא פרע אינו יכול להשביע' אפי' ע"י גלגול

מ"ג טענו חטפת וכולי כתב הסמ"ע ס"ק ל"ד הא דאינו נאמן לומר שלו הוא במגו דהחזרתי לך וכולי שהגוזל חבירו בעדים אינו נאמן לומר שהחזיר אלא בעדים א"נ דמיירי בראוהו בידו בשעת תביעה או שאמר העד דלא זזה ידו מתוך ידו משעת חטיפה ולא החזיר ע"ש ונר' דלמ"ד הגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים אם טען החזרתי בפני פו"פ והלכו למ"ה נאמן אבל אינו נאמן לומר החזרתי בלא עדים במגו דהחזרתי בפני פו"פ כמו בפקדון שכתב רשב"ם בבתרא דף מ"ה דגם לרבה דס"ל בהמפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים אם טען החזרתי בפני פו"פ והלכו למ"ה נאמן אבל אינו נאמן לומר החזרתי בלא עדים במגו דהחזרתי בפני פו"פ והלכו למ"ה אין זה מגו טוב לפי שירא לטעון כן פן יבואו ויכחישוהו וכ"כ הר' יונה בסו' הסוגיא שם ד' מ"ו ע"ש והרשב"א שם דקדק מדברי רשב"ם דדוקא טען הלכו למ"ה נאמן אבל מתו לא וכ"כ המ"מ בפט"ו מה' מלוה משמו ושכן נראה דעת ר"מ ע"ש ובפ' הא"מ גבי הן הן שלוחיו הן הן עדיו דאמרי' אי קסבר המלוה את חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים נוגעים בעדותם הם וכולי ה"נ אם טענו החזרנו ללוה בפני פו"פ והלכו למ"ה היו נאמנים אלא דאין זה מגו טוב וה"נ הנוזל את חבירו בעדים דאינו נאמן לומר החזרתי ה"ד בלא עדים אבל אם טען החזרתי בעדי' שהלכו למ"ה יהיה נאמן ואפ"ה אינו נאמן לומר שלי חטפתי או החזרתי בלא עדים במגו דהחזרתי בפני פו"פ שהלכו למ"ה דאין זה מגו טוב ונר' אע"ג דקי"ל באומר אל תפרעני אלא בעדים דנאמן לומ' פרעתי' בפני פו"פ שמתו הכא אינו נאמן לומר החזרתי בפני פו"פ שמתו שהרי כ' המ"מ דדעת הרשב"א דדוקא בפני פו"פ והלכו להם למ"ה הוא דנאמן ולא אמרי' מגו לפי שירא לטעון כן פן יבואו העדים ויכחישהו אבל בפני פו"פ שמתו אינו נאמן דאל"כ הוה נאמן במגו דפרעתי' בפני פלוני ופ' שמתו אלא דרבי' ס"ל כיון דהתנה כן ולא קיים תנאו אינו נאמן א"כ דעת רשב"ם והרשב"א והרמ"ה והמ"מ אי הוה בפני פלוני ופלוני שמתו נאמן אמרי' מגו וא"כ א"א הגוזל בעדים יהיה נאמן במגו דהחזרתי בפני פו"פ שמתו אלא ודאי דה"נ אם טען החזרתי בפני פלוני ופ' שמתו אינו נאמן ודוקא אם אמר החזרתי בפני פלוני ופ' והלכו להם למ"ה נאמן מה"ט שירא פן יבואו ויכחישוהו ובודאי החזיר אבל הרא"ש שם ובפ' שבוע' העדות כתב אעפ"י שיכול לומר פרעתי בפני פלוני ופלוני שמתו מ"מ אין זה מגו כי יאמרו הרוצה לשקר מרחיק את עדיו ע"ש ולדידי אפ' דה"נ בגוזל את חבירו בעדים אינו מגו טוב כי יאמרו הרוצה לשקר מכחיש את עדיו אבל אם טען כן בפי' נאמן אבל אינו נאמן לומר החזרתי בלא עדים ועיין בהרשב"ש סימן תק"ט ותק"ס שתפס כן דאינו נאמן לומר החזרתי וכ"כ בס' תומת ישרים סימן ע"ז שכן נר' דעת רוב הפוסקים ע"ש וכ"כ בס' יכין ובועז סימן נ"א ע"ש וכן הסכים הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' ק"ח וסי' תשפ"ג והר' חוקות הדיינים סימן נ"ח ע"ש מיהו הריב"ש בסי' שצ"ב כתב דדין גזל ומלוה שוה דא"ץ להחזיר לו בעדים ושכן דעת רוב הפוסקים וכן דעת הרמ"ה ודברי הרמ"ה הם בפ' גט פשוט סימן קי"ז עיין שם וכן פ' מרן בב"ה והסמ"ע והש"ך בסימן שס"א ע"ש וא"כ מיירי הכא בראוהו בשעת התביעה או שאמר העד לא זזה ידי מתחת ידו משעת חטיפה ולא החזיר אבל בלא"ה נאמן לומר שלי חטפתי במגו דהחזרתי אבל ראיתי בתשו' להרדב"ז ח"ב סימן ק"ח על ראובן שחטף משמעון כלי בפני עדי' ואומ' שחייב לו שמעון מנה ולא רצה להחזיר לו את הכלי עד שיתן לו המנה ושמעון אמר להד"מ שכתב דראובן גזלן הוא וכופין אותו להחזיר את הכלי וישבע שמעון היסת