ערך השולחן חושן משפט חלק ב רצא

בשטר מדכ' בין מן הלקוחות קאמר זה הוא הדרוש כי המ"מ סובר דטורף מבואר דטורף ממש מהלקוחו' והר"א מכריח הדבר מעצמו ואפשר דס"ל דנהי דבעלמא דמלו' ע"פ אינו גובה מהלקוחות הכא כיון דבלא"ה דמלו' בשט' טורף מהלקוחו' מלוה ע"פ הקודם טורף אותה דהא קי"ל שעבודא דאורייתא אלא דחשו חכמים לתקנת הלקוחות משום דלית להו קלא אבל הכא דבלא"ה איכא פסידא ללקוחות במלוה בשטר טורף אותה מלוה ע"פ הקודם לו טורף וכעין זה כ' הכנה"ג בסי' ק"י בראובן שמת והניח בנים קטנים וב"ח מהם הגיע זמנם ומהם לא הגיע זמנ' ואין בנכסי' שיעור כדי לפרוע כל החוב אם נזקקין לב"ח שעבר זמנו לגבות ג"כ חובו כיון דבלא"ה אין תועלת ליתומים דאם לא יגבה זה שעבר זמנו יגבוהו הב"ח אחרי' שהם תוך זמנם ובין הכי ובין הכי לא נשאר ליתומים כלום וכו' ע"ש אלמא אע"ג דחוב שעבר זמנו אינו גובה מהיתומים קטנים אם יש ג"כ חוב שלא הגיע זמנו כיון דבלא"ה גובה אותו ב"ח שלא הגיע זמנו ואין תועלת ליתומים מגבי' נמי לב"ח שהגיע זמנו וה"נ כיון דבלא"ה ב"ח שבשטר טורף מהלקוחות ואין תועלת ללקוחות מגבינן למלוה ע"פ דמוקמי' לה אדינא דאורייתא אבל מדברי הגאונים בתשו' הנז' ומדברי המבי"ט ח"א סי' קי"א דאינו גובה מלקוחות אלא מנכסים בני חורין ע"ש

ומ"מ אנן קי"ל דמלוה ע"פ קודמת בזמן קודמ' למלו' בשטר ומשמע מדברי הרא"ה והריטב"א שכת' אפי' שעב' לו נכסים בפי' בשטר דאם לא כן אימא דיפה כחה לומ' לכתוב' מכרתי דאפי' בא מלוה בשטר ששעבד לו נכסי' בפי' דאם מכרה למזונות אע"ג דחיוב מזונותיה קדמו דשטר שיש בו שעבוד נכסים קודם אלא משמע דלעולם מלוה ע"פ קודמת והש"ך כ' דנר' דה"ד מלוה סתם בשטר אבל בשעבד לו נכסי' בפי' בשט' מודה ר' האיי דאמרי' בכל דוכתא דמלוה ע"פ אינו גובה מנכסים משועבדים ומשמע דאפי' אינן מכורים רק משעבדים וכולי אבל מדברי הרשב"א בתשו' סי' תתקי"ד משמע דאפי' משועבדים בפי' מלוה ע"פ מיקדמת קודם ויחיד הוא עכ"ל מבואר דס"ל דנכסים משועבדים משמע אפי' אינם מכורים אלא ששעב' לאחר אף שעדיין הם ביד הלוה אין המלוה ע"פ גובה מהם וכן מצאתי בתשו' החכמים למהר"י בן הרא"ש סי' פ"ד שכ' וז"ל ועוד כיון דאפי' מנכסים משועבדים אין מוציאין אפי' שמחוסרי גוביינא דשטר העומד ליגבות לאו כגבוי דמי כ"ש מקבל מתנה דלא מחוסר גוביינא שטר העומד ליגבות בכל מקים שהם הנכסים ברשותו הם שאין מוציאין ואין לומר דהא דתנן אין מוציאין מנכסי' משועבדי' ה"ד שהם כבר ביד הלוקח או מקבל מתנה חדא דלשון משועבדים משמע שלא נגבו עדיין שאם נגבו כבר יצאו מידי שעבוד וא"ת שקורא אותם משועבדי' בשביל שמשועבדי' לכתו' ולמזונות גם הבני חרי משועבדים בשביל כתובה ומזונות ועוד תנן מי שהיו לו ד' נשים ומת הראשונה תשבע לשניה וכו' משום דאין נפרעי' מנכסי' משועבדים אלא בשבועה עכ"ל הרי דלא מיקרו משועבדי' או מכורי' אלא ששעבדם לאחר וא"כ הא דאמרי' בפר"ק דקידושין גבי הוא לפדות ובנו לפדות היכא דאיכא ה' בני חורין וה' משועבדי' דר"י סבר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא וכו' ורבנן סברי דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא וכו' לדעת הש"ך נראה דאיירי דאיכ' ה' סלעים ששעבדן לאחר ואפ"ה לרבנן דסברי דמלוה הכתובה בתורה כמלוה ע"פ אף שהיא מוקדמת לא טרי' ממשעבדי אף שעדיין הם ביד הלוה אבל לדעת הרשב"א דאפי' שעבדן מלוה ע"פ קודמת צ"ל דמיירי כשמכ' וכ"כ הריטב"א וכבר כ' מרן הב"י בסי' ט"ל נכסי' המשועב' היינו אם הלוה מכר קרקעותיו לאחרי' אחר שלוה ונקראו משועבדים לפי שאע"פ שהם ברשות לוקח הם משועבדי' לב"ח וכו' וכ' הפרישה ור"ל קרקעות שמכר הלוה דלא בא ב"ח לטרוף כי אם מצד שנשתעבדו לו תחילה אבל בעוד שנח נמכרו לא בא עליהם מכח שם שעבוד אלא חובו על הלוה ע"ש וא"כ ה"נ כשמכרן ומאי דקרי ליה משעבדי לפי שנשתעבדו לכהן ובכתובות דס"ט שלח רב האחין ששעבדו מהו ובעי ר"ח מכרו או משכנו וכו' א"כ שעבדו חפ' דה"ד מכרו ולא משכנו וה' פני יהושע שם דקדק אמאי לא מספק"ל במתני' דקתני גובה מנכסים משועבדי' וכו' מכרו או משכנו ותי' דודאי הא דתנן מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים משמע ל' משועבדי' היינו שמשועבדי' למלוה ומשו' הכי גובה מהם דהרי הם כמכורי' לו וח"כ ודחי ל"ש מכרו ול"ש משכנו גובה מהם וכו' וסיפא דקתני במלוה ע"פ אינו גובה אלא מנכסים בני חורין משמע שהם בני חרי לגמרי ואינן משועבדים לשו' אדם ואם כן אף במשכנו לא מקרו בני חרי דהרי הם משועבדים לזה שמשכנו והשתא א"ש דקתני לישנ' יתיר' אין גובה חלא מב"ח ולא היל"ל אלא אין גובה ממשועבד' אע"כ כדפי' דבעינן דוקא שיהיו ב"ח לגמרי עי"ש שוב ראיתי להרי"ף בשערי שבועות שער ך' דין י"ג שכ' וז"ל ופי' נכסים משועבדים הנזכרים בכל מקום כגון מי שהלוה את חבירו וכתב לו שטר לאלתר נשתעבדו לו כל נכסי הלוה ואם מכר אח"ך כל נכסיו והמלוה בא לגבות חובו ולא מצת נכסי בני חרי ללוה גובה מן הלוקח וזהו מנכסי' משועבדים שיאמר לו המלוה ללוקח כבר היו משועבדים לו אותה קרקע שמכר לך וכו' ואע"פ שפי' בנכסי' מכורי' לאו דוקא אלא אף על הממושכנים וכו' עכ"ל וכן בפר' השולח דל"ז ע"א דאר"י ור"ל שטר שיש בו אחריו' נכסים אינו משמט וכו' כ' התוס' הא דאמרי' דאונס קנס ופתוי שזקפי במלוה משמט ומפ' דהיינו משעת העמדה בדין אע"ג דמשעמד בדין גבי ממשעבדי וכן כתובה וכו' מ"מ אלים טפי כשמפורש שעבוד בשטר עכ"ל הרי דסת' שטר אע"ג דגובה ממשעבדי משמט אבל שטר שמפו' בו שעבו' נכסים אלים טפי ואינו משמט דהוי כגבוי ועיין בירושלמי רפ"י דשביעית דאמר בשטר שאן בו אחריות נכסי' וכר"מ דס"ל אחריות לאו ט"ס והביאו הר"ש שם משמע דלמאי דקי"ל דאחריו' ט"ס אפי' סתם שטר כיון דגובה ממשע' אינו משמט ונראה דהתוס' בפ' השולח סברי הכי דכל שטר למאי דקי"ל דאחריות ט"ס כיון דגובה ממשעבדי אינו משמט ודוקא שטר שאין בו אחריות בפי' סתם שט' לר"מ אחריות לאו ט"ס משמט וברייתא דקתני ולא עוד אלא אפי' כתב כל נכסי אחראי' אינו נישמט אתיא כר"מ לזה הק' מדאמרי' אונס קנס וכו' דמשמט ותי' דשעבוד מפורש אלים טפי וה"נ א"ל דמלוה ע"פ דקודמת למלוה בשטר ה"ד סתם בשטר דאע"ג דגובה ממשעבדי לא חשי' כגבוי אבל בשעבד נכסיו בפי' אלים והוי כגבוי ועיין לה' פנים מאירות ח"ב סי' ק"א שהסכים הלכה למעשה כהש"ך וה' פני יהושע בחי' לכתובות דף ס"ט גבי מכרו או משכנו וכו' הביא ראיה דאם משעבדם בפי' לכ"ע מלוה על פה אינו גובה מהם דאף למזון האש' והבנות אין גובה ממשעב' כ"ש מלוה ע"פ ואין סברא לומ' דה"ד באפותיקי מפורש ע"ש וכ"נ מדברי הטור בי"ד סי' ש"ה שכת' שעבד כל נכסיו עד שנשאר לו ה' סלעים בנ"ח אין הכהן גוב' הפדיון מן המשועבדים אע"פ שקדם חוב הפדיון לחוב של בעל