ערך השולחן חושן משפט חלק ב קמז

שעדות שבשטר חזקה יותר מעדות ע"פ אדרבה התורה אמרה ע"פ ולא ע"פ כתבם וכו' ודחה שם תשו' רב צמח גאון עש"ב וה"נ בתנאי אם כתוב בשטר בלא תנאי וכו' אין עדים עצמם נאמנים לומר תנאי היה להכחיש עדות' שבשטר אפילו אין כת"י יוציא ממקום אחר ואפי' יכתבו שטר אינו כלום אבל אם אמרו שהודה להם המלוה שהיה תנאי דכשחתמו בשטר ע"ד שלא היה תנאי חתמו שכך אמ"ל הלוה שנתחייב לו בלא תנאי אבל עכשיו הודה לנו המלוה שהיה תנאי ודאי דאפילו העידו בע"פ כן נאמנים והיינו כדקיימא לן בסימן ע"ה סי"א א"ל חייב אני לך והלה אומר ודאי שאינך חייב לי פטור ע"ש בהש"ך וכן כתב הרשב"א בחי' לקידושין דס"ה דאומר מנה לך בידי והלה אומר און לי בידך כלום הודאת בעל דין כמאה עדי' דמי וכאותה שאמרו כתבתי ונתתי שדה פלו' לפלו' והוא אומר לא כתב ולא נתן לי הודאת בעל דין כמאה עדים וכו' עיי"ש וכבר כתב הרשב"א בחי' פרק השולח דה"ט דאמרינן הודאת בעל דין כמאה עדי' על המקבל טפי מהנותן כיון שזה וזה מודים העמיד קרקע בחזקת בעלי' א' ע"ש וה"נ שזה מודה שחייב לו וזה מודה שאינו חייב לו העמיד ממו' בחזקתו ואם כן אפילו הודה הלוה שנתחייב לו בלא תנאי כיון שהודה המלוה שהיה תנאי הודאת בע"ד כק' עדים ופטור הלוה בקיום התנאי דהעמיד ממון בחזקתו

עוד כ' מהרש"ך שם ול"ד למ"ש הרשב"א בתשו' הביאה מרן הב"י סי' כ"ט וסי' מ"ו על ראובן שהוציא שטר על שמעו' שמכ' לו כרם א' וכו' דשאני התם דלדברי כולם לוקח זה ירד כדין לכרמו והחזיק בו וכו' אמנם בנ"ד שעדיין ראוב' בבתי' ודאי דמ"ל אוקי שטרא בהדי שטרא וכו' עש"ב מבו' דס"ל דמ"ש הרשב"א דמוקמי' הקרקע ברשו' הלוק' היינו דוק' כשהוא מוחז' בו וכ"כ מהר"א ששון סי' קנ"ה ע"ש מיהו בלא"ה נר' דבתשובות הכרם המכר קיים עד שהמוכר יחזיר המעו' ללוקח וא"כ המוכר בא להוציא מיד הלוקח ועליו ראיה אבל בנ"ד שמכר על תנאי לעלות לא"י לא הוחלט ביד הלוקח שעה א' וכ"כ הש"ך בס' תקפו כהן סי' נ"ח תשו' הרשב"א כיון דלד"ה ירד בו ברשו' להיות שלו לזמן ג' שנים אלא שאח"ז יחזיר לו המכר א"כ הלוק' נקרא בעל הקרקע ובפרט שהיה הזמן ג' שנים כדין שני חזקה ומ"ש הרשב"א שהיה תנאי שאם יחזיר לו המעות מכאן ועד ג' שנים וכולי לא רוצה לו' שיכול לסלקו בתוך השלש שנים באיזה זמן שירצה דא"כ לא היה בעליו לזמן אלא פי' שמכאן ואחר ג' שנים יסלקו ע"ש וכבר כתבתי בסי' כ"ה סקי"ט שלא ראה תשו' הרשב"א ח"ב סי' רכ"ט דמבואר שם שהתנאי היה שהמכירה עד ר"ח אייר הבא לפנינו ואם יפרע המעות בזמן הנז' יבטל המכר שהביא לו המעו' בתוה"ז ולא רצה וכ"ת כיון שלדברי כולם לוקח זה כדין ירד לכרמו ורבי יוסף החזיקו בו וכו' אלא שהתנה לפי דבריו שאם יתן לו מעותיו תוה"ז שיתבטל המכר וכו' ע"ש אלמא אפי' היה התנאי שאם יחזיר לו המעו' לזמן מועט בתוה"ז שירצה יבטל המכר אפ"ה הלוק' נק' בעליו משו' דירד ברשות וראיתי לרי"ו במישרים נתיב ב' ח"ב שכ' וז"ל וכל זה שאמ' שאינם נאמנ' כשכת"י יוציא ממ"א דוקא העדי' החותמי' בשט' אבל ב' אחרי' שהעידו על המלוה שהעידם על עצמו שיש בו תנאי נאמני' וכ"כ הגאוני' ואי כתו' בשטר שלא נעשה בו שום תנאי ושיור אינם נאמני' בשום ענין דכיון שהגיד שוב אינו חו"מ עכ"ל לכאו' נר' דס"ל דאפי' אם כת"י יוציא ממ"א אם עדי' אחרי' העידו על המלוה שהעידם על עצמו שיש בו תנאי נאמני' משו' דהודאה מילתא אחריתי וכ"כ מהריק"ש בתשו' בס' אהלי יעקב סי' ל"א ע"ש אבל אם כתו' בשטר בלא שום תנאי משמע דאפי' יש עדים אחרי' שהודה להם המלוה שיש תנאי אינם נאמני' דכיון שהעדים עצמם אינם נאמנים דכיון שהגיד שוב אינו חו"מ גם עדים אחרי' אינם נאמנים

ס"ט ואפי' עדי השטר עצמם נאמני' וכו' ראובן שנתן לאשתו חצי חצר בתנאי כתובה לכל דבר וכו' והיא אומרת שהוא מתנה בהחלט כתובה ופירות מהיום וראובן טוען דלא נתן אלא בתנאי כתובה והעדי' שכחו ולא כ' כן בשטר תשבע האשה שבועת היסת ואם אמרו העדי' שכן הדבר אמת כמו שטוען הבעל אלא ששכחו לכתו' בשטר שומעי' להם משו' שלא חזרו בעדות אלא הוסיפו על עדות וארז"ל תנאי היה דברינו נאמני' הרי"ף בתשו' סי' נ"ו ע"ש משמע דהעדי' נאמני' אפי' כת"י יוציא ממ"א

ע' שנעשה על תנאי וכו' כ' הב"ח והלוה מוכן לקיים תנאו או יש עדי' שקיים תנאו והמלוה אינו מודה בתנאי וכו' ע"ש ונר' דאפי' אין עדי' שקיים התנאי הלוה נאמ' לומ' שקיים התנאי דהא כשאין עדי' והמלוה מודה בתנאי נאמן הלוה לומ' שקיים התנאי אע"ג דהמלוה טוען בריא שלא קיימו ואית ליה מגו וכ"ש כשיש עדים על התנאי שהכחישו המלוה דודאי הלוה נאמן לומר שקיים התנאי וכן מצאתי להרדב"ז בתשו' ח"ג סי' תקכ"ח שכ' וז"ל וכן נר' סברת הטור סי' פ"ב וכו' וליכא למימר דהכא איירי כשאין מתבטל השטר כגון שאפש' לקיים התנאי דלא מרע לשטריה דהא עלה דרישא קאי דקאמר לוה קיימתיו והא כיון דאתו סהדי ואמרי תנאי היה מרעי ליה לשטריה דהא טוען לוה קיימתיו ומה נשאר עוד לקיים וכו' ע"ש והש"ך כ' יותר נר' לפרש דמיירי בתנאי שעל בעל השטר לקיימו בקום ועשה דהלוה נאמן שלא קיים בעל השטר התנאי וכן מלשון הטור ומרן בסי' מ"ו תנאי היה ולא ראינו שנתקיים התנאי וכו' ע"ש ונר' דאם המלוה כפרן פטור הלוה בלא שבוע' כדקי"ל בריש סי' ע"ט מלוה שטען הלויתיך וכפר הלוה בב"ד ואמר להד"מ ובאו עדים שלוה ופרעו חייב לשלם ואין המלוה חייב שבוע' שהרי הוחזק זה כפרן אלמא אפי' להוציא אמרי' הכי וכ"ש המלוה שהוחזק כפרן דהלוה נאמן להחזיק

ונראה דאפי' הלוה אינו יודע אם קיים המלוה התנאי או לא קיימו פטור שהרי כ' הטור שם שכל האומ' לא לויתי מודה הוא שלא פרע והרי יש עדי' שלוה ואע"פ שהעדי' מעדי' ג"כ שפרע מ"מ כיון שמתוך כפירתו מודה הוא שלא פרע הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ע"ש וה"נ המלוה שאומ' שלא היה תנאי כמודה שלא קיים התנאי דמי והרי יש עדים שהיה תנאי ואע"ג שמעידים ג"כ שקיים התנאי הודאת בע"ד כק' עדי' דמי ומ"ש הטור ומרן בסי' מ"ו ולא ראינו שנתקיים התנאי וכו' מיירי בשלא כפר בב"ד אבל הטו' ומרן הכא משמע דקאי אדלעיל שטען הלוה שהשטר נעשה ע"ח, שאם אקימנו אפטר וכו' דאם אין עדים המלוה נאמן ואם יש ללוה עדי' שבתנאי נעשה כטענתו נאמן וכן ל' בעה"ת שער כ"א ח"ג סי' ג' אית ליה ללוה סהדי דמסהדי בההוא תנאה כדקאמר לוה וכו' ע"ש משמע בהדיא כמ"ש

ע"א אם היה תנאי על המלוה אם הוא תנאי בקו"ע ע"מ שלא יעשה המלוה דבר פ' וטען המלוה שהיה תנאי ולא עבר על התנאי נר' דנאמן המלוה כדקי"ל בסימן רמ"א באומר לחבירו הריני נותן לך כו"ך ע"מ