ערך ש"י ש"ס סה

מחתימות עד שני אין ראיה על שליחתו ומחתימתו ודאי אין ראיה דלא הוצרך לזייף דבאמת חתימתו הוא א"כ אם יכחישו הבעל איך נאמינו לשליח בשלמא בגט דשני עדים זולת השליח חתומים עליו א"כ מה"ת א"צ קיום דלא חצוף השליח לזייף שני עדים זולתו ממלא מן התורה ידענו דבעל נתן הגט לידו חתום רק מדרבנן צריך קיום והימנוהו לקיימו אבל הכא א"צ לזייף רק חתימת ע"א ובזה אפשר דזייף ולאו כנחקרה עדותו בב"ד דמי ולהמהר"ם שי"ף י"ל בפשוט יותר דה"נ לא דייק על אמרו בפנ"ח של העד השני דלא מרתת שיכחישו דיהא רק חד לגבי חד. דף י"ז ברש"י משום ב"א והוא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק הנה לא פירש שלא תמות לכלול נשואה וארוסה והא מבואר לקמן דכ"ו וביבמות פרק ד"א דף ל"א דגם בארוסה שייך חשש דיחפה על ב"א ואפשר בארוסה פשוט לרש"י דיש חשש בלא"ה דיחפה על בניה ממזרים וכמ"ש תוס' לקמן דח"י ד"ה הנהו רק ס"ל דבנשואה ל"ש זה דקי"ל רוב' בעילות אחר הבעל והטעם שלא תיאסר עליו לא ניחא לו לומר דא"כ מאי אריא משום בת אחותו דוקא וע"כ פירש דגם בנשואה יש חיפוי שלא תחנק ובאמת להתוס' שבע"פ ד"ה זנות שכתבו דהיינו זנות בעדים והתראה לא שכיח א"כ בארוסה י"ל גם לר"ל יש חשש זנות בלא עדים והתראה דשכיח ויחפה על בניה ממזרים משא"כ בנשואה ליכא חשש זה דרוב בעילות אחר הבעל וא"כ קשה מאי פריך לקמן דף כ"ו לר"ל למה פסול מוקדם בארוסה דלית לה פירות דהל"ל דמודה ר"ל בארוסה משום שמא יחפה על בניה ומצאתי בישע"ק א"ע סימן קכ"ז הקשה ג"כ על התוס' הכי. ע"ב רש"י ד"ה עד שעת נתינה הלכך זמן כתיבת גט ל"מ מידי דכי אתיא למטרף בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה ותוס' חולקים ופרשו דתוכל להביא גיטה לב"ד אחר נתינה ולתרוייהו קשה מאד כיון דמסיקינן לקמן דלא מקדים אינש פרעונית לנפשו למה תצטרך לראיה וכמו שהקשו המפרשים ולזה י"ל קצת דאף דלא רגילי להקדים לא עדיף מרוב דאין מוציאין בו ממון מ"מ קשה קושית תוס' על רש"י ועל תוס' קשה ג"כ כקושית הרשב"א כיון דלא מקדים פרענות לנפשו א"כ לעולם אין בין חתימה לנתינה זמן מרובה וליכא חשש פרי דבינייהו עוד הקשה באב"מ סימן קכ"ז ס"ז מן פרק ג"פ דף קע"ג דא"ש אומר אם כתוב בו גרשתיה היום כשר דתינח לר"י דהחשש משום ב"א דתו ל"מ לחפות דאם זנתה ותוציא גט זה בב"ד נימא מדכתב בו היום יומא דנפיק בב"ד משמע והיום נתגרשה אלא למ"ד משום פרי שלא תפסיד פרי משעת חתימה עד נתינה וא"כ כשכתוב בו היום תפסיד פירות שמיום החתימה עד יום נתינה עיי"ש ולולא דמסתפינא ה"א דרך חדש בסוגיא זאת עפ"י דרכי האחרונים דהנה בנמ"י פאד"מ ופנ"י כאן הקשו דנימא דצריך זמן שתהא עדות שאילה"ז ובנו"ב בחא"ע סימן פ"ח כתב דלפיכך צריך לכתוב מקום עמידת העדים כדי שתהא עדות שאילה"ז דאף דבגוף הגירושין בלא"ה א"א לקיים כאשר זמם מ"מ כיון דבגט נוטלת הכתובה צריך עדות שיכול להזים דאף דבטלו לדו"ח בממון מ"מ יכול להזמה צריך כמבואר בש"ך חו"מ סימן ל"ג ומה דפריך כאן מפני מה תקנו זמן בגיטין ולא אמר משום שתהא אפשר להזימה דבלא"ה הזמן אינו עושה פעולה שי"ל אחרנוהו וצריך לסמוך שתהא הזמה בפניהם ואז נשמע אם חתמוהו בזמנו א"כ ל"צ הזמן בגט דגם הזמן נשמע מפיהם כיון דלא סגי בלא"ה אבל מקום העמידה כיון שיהא מוכח מתוך הגט תקנו שיכתבו בגט שלא נצטרך בזה לשמוע מפיהם אמנם בקצו"ח סימן למ"ד תירוץ דא"צ זמן דהוי כאומרים היום גירש דא"צ דו"ח יותר ונה"מ שם השיגו דכ"ז דאין אומרים בפירש היום הוי כמעידים פלוני לוה מפלוני ולא אמרו מתי לכן תירץ כיון דלא נגמר הגירושין ע"י ע"ח דמחוסר מסירה לאשה נמצא אין מעידים על גמר הדבר רק דצוה להם הבעל לחתום א"צ בזה עדות שאילה"ז וגם תירץ בזה מה דכשר מפ"כ וע"ז בלא"ה רבו תירוצים בראשונים והנה על תירץ הנו"ב ג"כ קשה לפ"ד הרמב"ם וסייעתיה דגט מאוחר פסול א"כ אי"ל אחרנוהו ובדברי חיים בהגהות על התשובות פקפק ג"כ על הנו"ב עיי"ש דל"ש הזמה כלל בע"ח דלא זממו לעשות רק מי שמסר הגט מזויף עשה והנה כ"ז לענין הגט דלא נגמר עד מסירה אבל פירות דיש לה משעת חתימה לר"ל זה הוא גמר עדותם על הפירות ויזמו לעשות הפסד לבעל בפירות וגם למ"ד ע"מ כרתי מ"מ לענין הפירות הע"ח עיקר נמצא בזה ל"ל כל תירוצים הנ"ל וצריך זמן שתהא עדות שיכול להזימה אבל אם י"ל פירות עד נתינה לא נגמר העדות בחתימתם אפילו אם ע"ח כרתי ושפיר אמר דר"י לא אמר כר"ל דס"ל יש לבעל פירות עד שעת נתינה וכ"ז כשלא כתב בו היום אבל כשכתב היום גרשתיך תו א"צ זמן וכמ"ש בקצו"ח בשם הר"ן וגם לנתיבות כן הוא וע"כ ס"ל לא"ש דבכתוב בפירש היום כשר ואף דבמשובב נתיבות סימן למ"ד סתר דברי הנתיבות דכיון דע"י החתימה נעשה הדבר הוי המעשה והגדה כחדא ואצ"ל היום רק כשמעידין על מעשה הנעשה כבר מ"מ לר"ל דמפסיד פירות משעת כתיבה לכ"ע רק לרבנן מחמת דליכא קול אינו מפסיד עד החתימה אבל בעסוקין באותו ענין טורפת משעת כתיבה כיון דיש קול וכמ"ש התוס' לעיל ד"ה ור"ל וא"כ החתימה הוי רק כמעידין על הכתיבה ועל מה שצוה להם לחתום לענין הפירות שלפני החתימה מיד שהוזמנו לחתום אבד הפירות וצריך זמן משום הזמה ומפרש"י לקמן דף י"ח ד"ה אבל עסוקין באותו ענין כיון שהעדים מזומנים לחתום אלא שבע"כ צריכים להמתין עד שיסיים הסופר כתיבתו אע"ג דאתרמי לו חתימה לאורתא כשר שהרי משעת כתיבה נמי אית לו קלא עכ"ל א"כ לפ"ז לענין פירות הוי רק כשטר ראיה וכמעידין על מה שכבר נעשה דהיינו שנכתב הגט והבעל הזמינם לחתום דכבר אבד הפירות לפני חתימתם. ולפ"ז ל"ק נמי לר"ל מדכתב בכת"י דבשלמא לר"י נאמרו תירוצים דתוכרח לברר אם זנתה עיין ריטב"א וטור אבל לענין פירות אדרבה הפסיד יותר אבל לפמ"ש דהטעם משום הזמה ל"ש כלל בכת"י בלא עדים ואף דקשה ממה דקאמר בכתוב בו שבוע שנה חדש דאכתי ליכא זמן דיום לענין הזמה י"ל כמו דלא רצו להחמיר לכתוב שעות בגט וכבר עמד בזה בספר ב"מ על הפנ"י עיי"ש בסימן קכ"ז ועכצ"ל להפנ"י ואחרונים דלא רצו להחמיר כ"כ להצריך שעות וסמכו על מקצת דיכול להזימן ואהני ליומא אחרי ה"נ אהני לקמא ובתראי כדאמר בגמרא ובלא"ה גם לרש"י ותוס' קשה מאחד דאם מהתימה עד נתינה