ערך ש"י ש"ס נז

כלל והספק אם יש כאן גט וע"כ פריך רק לרבה וכנ"ל ועיין לקמן ה' ע"ב מ"ש בד"ה כיצד יעשה. ה' ע"ב דאשה כשרה להביא גיטה כן גרסת רי"ף ורשב"א ותמהו למה לא נקט אשה דעלמא או קרובים דיותר שכיח וע"כ מחקו תוס' גרסא זאת ולע"ד י"ל דיש להקשות כיון דקיום שטרות דרבנן למה נגזר משום לתא דידיה וכן קשה לעיל ד"ג דצ"ל בפ"נ דלא ליתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא והא הוי גזלג"ז אך לדעת הר"א ורמב"ם דכשטוען מזויף צריך קיום מה"ת והובא בש"ך חו"מ סימן מ"ו וב"ש סימן קמ"ב א"ש אך תמהו עליהם דהא כל התקנה דבפ"נ שאם יערער הבעל לא נשגיח בו וי"ל כיון דמעיד השליח בפ"נ הוי חד לגבי חד שהוא הבעל המערער וכליתנייהו תרוייהו דמי וליכא ערעור וא"צ קיום ומתורץ בזה קושית מהר"ם שיף דלעיל ד"ג דמה אמר רבה התם ידעתי הכא בפני ולא אתי לאחלופי דעדיין ניחוש שיעיד בפנ"ח בקיום שטרות ונסמך עליו דבאמת כשיעיד בפנ"ח יהא חד לגבי חד רק מדרבנן צריך שנים ולא גזרו משום דרבנן רק כשמעיד ידעתי דמכיר החתימה ל"ח חד לגבי חד די"ל דטועה בטב"ע ואומר בדדמי וכמ"ש היש"ש כאן בסימן ה' לענין שנים אומרים מזויף ושנים אומרים אנו מכירין החתימות בטל הגט ול"ה תרי לגבי תרי רק במעידין שנחתם בפניהם ובזה תרצתי קושית הפנ"י דלמה לא חששו בא"י דנשאת בלא קיום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דה"ט דבליכא מערער הקיום רק מדרבנן ואם יערער הבעל גם בא"י צריך קיום כמפורש במתניתין ואם יש עליו עוררין יתקיים ולפ"ז נראה דמן התורה א"צ ב"ד של שלשה כיון דא"צ שני עדים לקיום דאינו בתורת עדות כלל רק להכחיש את הבעל שטוען מזויף דליהוי חד נגד חד וגם קרוב ואשה יכולים להכחישו ואח"כ מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א ס"ס ל"ו דהיכא דסגי בקרובים ונשים א"צ שיעידו בפני ב"ד והובא בפ"ת לא"מ סימן קמ"א סל"ו ס"ק ל"ט ועיין א"ע סימן י"ז סל"ט בח"מ וב"ש וממלא הוי כליכא מערער והאשה מוציאה הגט ולא חשדינן אותה ששכרה עדים או זייפה בעצמה דלא חציף אינש לזייף כיון שיש זולתה חד שעומד נגד הבעל המערער ועיין בריטב"א כאן דלפיכך אם משום לשמה ל"צ שלשה משום דסגי בע"א כשאר איסור משא"כ אם משום קיום צ"ל דעשאוהו כשני עדים ולקבלת שני עדים צריך שלשה שיקבלו עדותם. וא"כ לפמ"ש דמה"ת א"צ שני עדים אף כשטוען מזויף ממלא א"צ מה"ת ב"ד של ג' לקבל עדותו ומפרט לפמ"ש הפנ"י בקו"א דמה"ת סגי בקיום עד אחד אף כשמערער משום דלאו אמנה שבשער מעיד רק דאינו מזויף וע"כ א"צ להעיד בפני בע"ד עיי"ש ממלא א"צ נמי הגדה לפני ב"ד של שלשה וכמ"ש בנתיבות סי' כ"ח דדוקא בהוצאות ממון דכתיב א"ל יגיד צריך ב"ד אבל לא בגילוי מלתא או באיסור עיי"ש וכ"ש היכא דסגי בע"א דלא נאמר כלל א"ל יגיד בע"א כמבואר בב"ק דף נ"ו א"כ מה"ת א"צ בקיום שטר ב"ד שלשה כיון דא"צ שני עדים הן לטעמא דידי הן להפנ"י אמנם חזינן דנתקשה הר"א גופא והובא בש"ך חו"מ סימן מ"ו מדתקנו שיאמר השליח בפנ"ח משום שמא יבא הבעל ויערער ול"צ שנים משום דמה"ת עדים החתומים על השטר כנחקרה עדותן בב"ד כדלעיל ד"ג הרי דגם כשמערער סגי באחד משום דמה"ת א"צ קיום ותירץ משום דהשתא מיהת ליכא מערער ולא תירץ משום דיש אחד נגד המערער סגי מה"ת אמנם י"ל משום דעדיין קשה אם אשה עצמה מביאה גיטה דאומרת בפנ"כ ובפנ"ח משום שלא ערער הבעל והרי כאן ליכא זולתה נגד הבעל וכל טעמו של הר"א דאם בע"ד טוען מזוייף נגד מוציא השטר צריך קיום מה"ת ע"כ הוכרח לתרץ דעכ"פ עתה עדיין ליכא מערער וביאור דבריו כמ"ש הב"ש סימן קמ"ב והנתיבות סימן מ"ו כיון דבא השטר לפני ב"ד קודם הערעור והוחזק השטר בב"ד בכשר מדאורייתא תו א"י להוציאו מחזקתו עיי"ש ושרש סברא זאת ממהרי"ק שרש ע"ד הואיל והובא השטר בב"ד וקראוהו והוחזק בב"ד נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד מדאורייתא וזאת החזקה תליא בקריאת השטר בב"ד וכמ"ש רשד"ם בחא"ע ס"ב בשמו עיי"ש ולפ"ז ודאי צריך ב"ד של שלשה מה"ת דעי"ז כנחקרה עדות החתומים בב"ד וחשוב הגדה של ע"ח בב"ד ולדברי מהרי"ק אף דעדים עצמם באים אח"כ ואומרים לא חתמנו אינם נאמנים דאינו חוזר ומגיד משא"כ כשאומרים כן טרם שהוחזק השטר בב"ד ונהי דחלקו עליו בזה מ"מ בגוף הסברא גם הר"א הכי ס"ל דתליא החזקה בב"ד דבזה נעשה כנחקרה עדותן ואם אח"כ בא הבע"ד וטוען מזויף א"צ לקיימו מה"ת משא"כ כשטוען מזויף קודם שהוחזק בב"ד ולפ"ז יצא לנו דאם שליח ואשה או קרוב הביאו הגט י"ל אף דבעל מערער אח"כ א"צ קיום מה"ת ובלאו טעם דהוחזק בב"ד רק דחד מהימן נגד הבעל או עכ"פ הוי חד לגבי חד וסליק תרוייהו ממלא לא חשדינן להאשה דזייפה או מטעם דבגילוי מלתא סגי בחד וא"צ ב"ד של שלשה מה"ת לזה וע"כ ליכא למגזר משום דרבנן דאי אייתי אשה או קרוב דלא יוכל להצטרף לשלשה דיינים דהא א"צ שלשה מה"ת וע"כ אמר רק משום דאשה עצמה מביאה גיטה ואזי כשמערער הבעל אח"כ נגדה דזייפה] הגט תצטרך מה"ת לקיימו לולא הסברא דנאמר כיון שהוחזק הגט בב"ד בחז"כ קודם הערעור תו א"צ קיום דהוי כנחקרו ע"ח בב"ד בקריאותן את הגט והחתומים בו א"כ לזה צריך דוקא ב"ד של שלשה מן התורה ואין האשה מצטרפת עמהם לשלשה ושפיר יש לגזור להצריך שלשה בכל שליח. גמרא כיצד יעשה יטלנה המינה ויחזיר ויתננה לה עתוס' ולע"ד י"ל הטעם דצריך ליטלה המינה עפימ"ש בפ"ב בשם הר"ם דא"ל קראו העדים הגט בשעת נתינה לא מתכשר במה דקראוהו אחר נתינה דצריכי הע"מ שידעו בשעת נתינה שהוא גט והובא בב"י א"ע סימן קל"ה וע"כ כיון דפסלו חכז"ל הגט כ"ז שלא אמר בפ"נ אין ע"מ יודעים אם הגט כשר מדרבנן ואף דבא"י אצ"ל כלל בפ"נ כ"ז דליכא ערעור ואם בא אח"כ ומערער יתקיים בחותמיו ומועיל אף דלא היה מקוים בשעת מסירה לידה ה"ט כיון שחכז"ל לא הצריכו לומר בפ"נ כ"ז דליכא מערער הרי רואים העדים דנותן לה גט כשר דהא לא חששו למזויף כ"ז דאין הבעל מערער אבל בח"ל דתקנו לחוש למזויף כשלא יאמר בפ"נ א"כ כל שלא אמר בשעת נתינה לא ידעו העדים אם הגט כשר דהרי בשטרות צריך קיום תרי ואל"ה חוששין שהוא מזויף ורק בגט בא"י משום עגונא לא חששו כ"ז דליכא מערער ובח"ל האמינו לשליח כ"ז שאומר בפ"נ ולא רצו להכשיר בח"ל בלא אמירת בפ"נ דחששו שיערער הבעל ולא יהא מצוי לקיים ממלא בלא אמירת בפ"נ יש חשש זיוף מדרבנן וא"י הע"מ אם כשר הגט שוב