ערך ש"י ש"ס לב

לחולין ונחפז לדבר אבל אם מטבילו לתרומה אסור ול"ש הואיל וחזי לחולין דכיון דאין דעתו לחולין לא נחפז לדבר משא"כ לעיל בנטמא ביו"ט ומותר לחולין גם לתרומה י"ל הואיל ודעת הי"מ י"ל דס"ל במכשירין לא אמרינן הואיל רק באו"נ דהותרה גם באפשר מעיו"ט אבל מכשירין רק דחויה באי אפשר מעיו"ט אבל לרש"י דגם או"נ אינו מותר באפשר מעיו"ט ומ"מ אמרינן הואיל ה"נ במכשירין אמנם לפמ"ש ר"פ א"צ גם לרש"י מותר או"נ אף באפשר מעיו"ט צ"ל דפליגי בסברא אי מכשירין אמרינן הואיל משום דדחויה הוא רק בלא אפשר מעיו"ט:

משנה בש"א מביאין שלמים ואין סומכין פרש"י משום שבות וכמבואר בחגיגה דט"ז דמשום שבות דחו סמיכה והקשה הפנ"י למה מביאין ואין סומכין ובטלו עשה דסמיכה מוטב יגזרו שלא להביא שלמים כלל בשביל שא"א לסמוך ונ"ל לפמ"ש הטו"ז ביו"ד סימן קי"ז דמפורש בתורה להיתר אין כח לחכמים לאסור וה"נ מפורש וחגותם חג לד' ודחז"ל חגיגה אין כמבואר בגמרא אבל הסמיכה אינו מפורש רק ילפינין שלמי חובה מעולת חובה כדלקמן כף ב':

גמרא וב"ה סברי לד' כל לד' הקשו תוס' לב"ה ת"ל דס"ל מתוך ונ"ל עפימ"ש מל"מ פי"א מה"ש על מה דקאמר במנחות דכ"א תקריב מלח אפילו בשבת ות"ל דאין עיבוד באוכלין כמבואר בשבת ע"ה ע"ב וביצה י"א ע"ב וברמב"ם ה"ש פי"א ותירץ בשם הרי' אלפנדרי דעולה כיון דכולה כליל שייך בה עיבוד וגם כיון דתיקון קרבן הוא הוי מעבד ובשע"מ פ"ה מהיו"ט תירץ דבחלבים לכ"ע שייך עיבוד דאינו בר אכילה וע"כ האימורין שהן חלבים ה"א דאסור למלחן בשבת עכצ"ל תקריב ועכ"פ לכולהו באוכל ל"ש עיבוד א"כ לא הותרה מלאכה זאת באוכל נפש ול"ל מתוך א"כ בקרבנות דשייך עיבוד דעל כל קרבנך תקריב מלח ואין לך קרבנן קרב למזבח בלא מלח ע"כ גם לב"ה דס"ל מתוך צ"ל ל"ד להתיר ולפ"ז מתורץ קושית תוס' לעיל דף י"ב ע"א דקאמר שם השוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה מני ב"ש הוא דל"ל מתוך והקשו תוס' דגם ב"ה ס"ל בעולת נדבה אינה קריבה ביו"ט ואתיא גם לב"ה ולפ"ז מיושב דהא דאינה קריבה משום דצריך למלחה ובעיבוד מליחה ל"ל מתוך אבל בגוף השחיטה י"ל מתוך וא"ל דיקטיר האימורין בערב דהא כתב הרא"ה דגם חלק הנאכל לכהנים צריך מליחה הובא בשעה"מ הלכות איסורי מזבח א"כ לתירץ שני של מהרי"א הנ"ל הוי תיקון קרבן ומעבד גם בבשר הנאכל ולרמב"ם ורשב"א דרק הקרב במזבח צריך מליחה י"ל לפמ"ש הפנ"י לקמן דף כף ע"ב דאסור לכתחלה להניח הקטרת אימורין לערב משים עשה דהשלמה דצריך להשלים כל הקרבנות ביום אחר תמיד של שחר ועוד דחביבה מצוה בשעתה צריך להקריב ביום ולע"ד פשוט בלא"ה לפמ"ש רש"י בפסחים דף נ"ט ע"ב גבי לא ילין חלב חגי עד הבקר הא כל הלילה לן והא עובר בעשה דהשלמה ומשני הש"ס בנתותרו ופרש"י כיון שזרק הדם ונראו להקריבם שוב הוי השלמה אף דלא קרב עדיין ולפ"ז כאן דאסור להקטיר ביו"ט משום דאסור למלוח האימורין ובלא מליחה אינו ראוי להקרבה שוב עובר בעשה דעליה השלם שו"ר בישיע"ק ריש היו"ט הרגיש בזה דל"ש מתוך לענין מליחת אימורין רק שכתב דיכול לשחוט לכתחלה על סמך שיניחם עד הערב ובנה על יסוד זה בנינים וז"א:

ולע"ד תירץ ראשון שכתב המל"מ בשם מהרי"א דהוה תיקון קרבן ה"ד אי מליחה מעכב דיעבד אבל לרמב"ם בסוף הלכות איסורי מזבח דא"ל מלח כשר הקרבן רק לוקה א"כ מצוה בעלמא הוא ואין הכשר ותיקון הקרבן תלוי בזה ולא חשוב מעבד והעיקר כתירץ השני משום דכליל לגבוה או דחלב אינו מאכל יש בו עיבוד וי"ל דתרוייהו צריכי לפמ"ש השע"מ דגם דהוה עיבוד מ"מ הוי מלאכה שאצ"ל כיון דא"צ שיתעביד רק מיכוין למצוה אך אם הטעם דהוי תיקון קרבן הרי צריך לגופה ובכ"מ פ"ה מהלכות א"מ כתב שם דבמנחות דף כף פליגי דלר"ש המליחה מעכב דיעבד ולר"י כשר לבד במנחות וא"כ לר"ש דס"ל משאצ"ל פטור מ"מ הוי עיבוד משום תיקון קרבן דפסול בלא"ה ולר"י דכשר דיעבד הא ס"ל משאצ"ל חייב והוי ממילא עיבוד דכליל לגבוה:

והנה בפסחים דף נ"ט ע"ב מבואר דלא ילין זבח חג הפסח עד הבקר הא כל הלילה לן אף דעולת חול אסור להקריב ביו"ט דמיירי בי"ד שחל בשבת וחלבי שבת קרב ביו"ט והקשו תוס' א"כ למה הצריך רע"ק בשבת דף קי"ד עולת שבת בשבתו לחלבי שבת דקרבין ביו"ט הא מוכח מלא ילין זבח חג הפסח ולפמ"ש י"ל דבשעה"מ פ"ב מהיו"ט הקשה על המל"מ דלכל תירוצים הנ"ל עדיין למה לן תקריב מלח אף בשבת הא שיעור עיבוד מיל ופחות מזה פטור והרי קי"ל מולחו ומעלהו מיד ועכ"פ למה ישהנו מיל עיי"ש וי"ל דמ"מ אסור מה"ת כח"ש ומשום דחזי לאצטרופי אך אם מולחו סמוך לאור הבקר פחות משיעור מיל דא"א להשהותו דיהא נותר לא חזי לאצטורפו וגם אם יעבור וילין מקלקל הוא ול"ח תיקון ועיבוד אפילו מלינו ע"ג מזבח עובר ונפסל כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהלכות פסולי המוקדשין הי"א ומבואר בפרק מזבח מקדש דף פ"ז דלינה פוסלת בראש מזבח א"כ כיון דקי"ל כר"י דדיעבד אין מעכב אינו תיקון רק לר"י משאצ"ל חייב וכ"פ רמב"ם בה"ש ומקלקל פוטר גם ר"י כדאיתא בחגיגה דף י"ד ולפ"ז י"ל אף דמוכח מלא ילין דאם חל ע"פ בשבת דמותר להקריב מ"מ י"ל כל ההיתר משום מתוך ואף לרע"ק דלא ס"ל מתוך היינו באפשר לעשות בחול כשרפת חמץ אבל עולת שבת התירה תורה להקריב ביו"ט משום מתוך כיון דבשבת יש ג"כ איסור מלאכה ועולת חול אסור וכ"ש דא"ש לפמ"ש לעיל דף י"ב דגם רע"ק ס"ל מתוך אם יש צורך קצת אלא דעיבוד מליחה ל"ש בו מתוך מ"מ משכחת שימלח סמוך לבוקר פחות משיעור מיל דתו א"א כלל שיתחייב על העיבוד ושפיר לן כל הלילה עד סמוך לבקר וע"כ צריך קרא דעולת שבת בשבתו דחלבי שבת קרבין ביו"ט כל הלילה:

ועדיין יל"ע בזה לרע"ק דס"ל אף נפש בהמה במשמע בהיתר דאך אשר יאכל לכל נפש א"כ בנבלה סרוחה דאינה ראויה רק לכלבים שייך עיבוד במליחתה יותר מחלבים משום דאינו אוכל אדם ושע"מ שם נסתפק בנבלה אי שייך עיבוד במליחתה ואסיק דמ"מ חשוב אוכל דחזי לגוי וא"כ בסרוחה ודאי הוי עיבוד וי"ל מתוך שהותרה לצורך או"נ בהמה הותרה גם שלא לצורך ובסמוך ע"ב הקשו תוס' על רש"י דלר"ש בא בחג שבועות ע"כ ס"ל נו"נ קרבין ביו"ט ולמה לא חשבו בהדי ת"ק וראב"ש לומר והנהו תנאי כהנהו תנאי ולפ"ז י"ל דס"ל לרש"י עיקר הטעם משום דבחלבים שייך עיבוד או משום דכליל ומ"מ לר"ש דס"ל משאצ"ל פטור ל"ש עיבוד במליחה ובשאר מלאכה שייך מתוך ממלא גם