ערך ש"י ש"ס רכב

דהעזה לפטור מממון עכ"פ ישבע בעה"ב דמודה במקצת ומגו דהעזה ליפטר משבועה לא אמרינן ואי אמרת דלא ישבע בעל הבית דטרוד בפועליו ואומר בדדמי א"כ משואיל"מ וישבע שכיר ויטול לכן הקדימו דאף דקתני הממע"ה אמרינן לקמן דישבע בעה"ב והיה בהניח זה הקשו שפיר דמגו לאפטורי מממון י"ל ואין ראיה מדרבה ותרצו בחד תירץ די"ל גם לאפטורי מממון ל"א מגו דהעזה. שלא ישאר הנייר חלק בסוף עוקצין עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמת שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרתיהם אמלא ודקדק תויו"ט מאי הכפל לכל צדיק וצדיק וגם מה ענין נחלה על שכר ויתכן כי אחז"ל צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל וכתב האריז"ל כי בעולם שאחר המיתה ת"ח עוסקים בתורה ועולים ממדרגה למדרגה ומישיבה לישיבה וכשמעלין אותו למדרגה יותר עליונה דנין אותו על מה שלא היה נידון לפני זה כי לפי מדרגה הגברה צריך להיות נקי יותר ונענש על דבר קל ולכן אין להם מנוחה אח"ד והיינו מדה כנגד מדה שהיה הולך בעוה"ז ביגיעתו בתורה מדרגא לדרגא והיינו לכל צדיק וצדיק שלא עמד במדרגה אחת ולפי מדרגה זאת לא נחשב לפני זה לצדיק ונעשה בכל עליה צדיק כן עולה בעולם הבא מעולם לעולם ולהיות שאין ריקות ע"כ מהעולם שיוצא בא אחר וממלא מקומו וזה הוא לו לנחלה מצדיק זה שהניח לו וזהו ואוצרתיהם אמלא שלא ישארו ריק או להנחיל מלשון נהייתי ונחלתי בדינאל חית מחמת שבעליתו לעולם עליון אין לו מנוחה ונידון או שלא תאמר שכשעולה למדרגה יותר עליון מפסיד השגתו שהיה לו בעולם התחתון אלא היא נחלה שאין לו הפסק וזה עלתה בידו. א"י דאיתא בכש"ט דכל צדיק יש לו קטנות וגדלות וכ"פ נופל ממדרגתו ועי"ז עולה יותר כי מתלהב יותר והיינו שבע יפול צדיק וקם והיינו לכל צדיק וצדיק שאינו צדיק בלא הפסק רק נופל וקם ונעשה צדיק פעם שנית כמו שפרש"י ויתן לך יתן ויחזור ויתן ולעומת זה נוחל הרבה עולמת זה מעילה נחה ומתענג בכל פעם תענוג חדש. א"י דיש צדיק מעצמו מתעורר מתתא לעילא ויש צריך אתערותא דלעילא והוא רק בחינת כלי לקבל וראשון בחינת אהבה אוהב מעצמו ושני בחינת ירא אחר שמעוררין אותו ירא שלא לשמוע וזהו ד' שמעתי מעצמי שמעך כשהוא רק מבחינת יראה הוא שמעך שמעוררין אותו מלמעלה והיינו יראתי והיינו לכל צדיק וצדיק הן המתעורר מעצמו מאהבה הן באתערותא דלעילא מיראה והיינו להנחיל אוהבי בחינה ראשונה יש ואוצריתהם היינו בחינה שניה אוצר לקבל אמלא. א"י דבכונות עמר כתוב דתיקון אחד משבע תקוני דגולגלתא הוא עמר נקי וב"פ עמר הוא גימטריא כתר שהוא הגולגלתא ועמר הוא ש"י עלמין ועמר נקי הן השערות שבכתר עיי"ש והנה השערות הן נחלין וחלולין ודרך שם יוצא האור מהמוח ובמקורן הוא אור ישר ויצאתן בבחינת אור חוזר ולכן אמר להנחיל לשון נחלין לכל צדיק וצדיק שי עלמין מחמת שלכתר יש בית עמר והיינו להנחיל אוהבי יש דבמקורן הוא אור ישר והם ש"י בבחינת אור חוזר ולהיות שהן כלים שבתוכן יוצא האור מהמוח לכן אמר ואוצרתיהם אמלא. עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק היינו צדיק עצמו ומי שמחזיק הצדיק בצל החכמה בצל הכסף שנאמר להנחיל אוהבי יש ואף דלכאורה מחסר מהונו לכן אמר ואוצרתיהם אמלא דיש מפזר ונוסף עוד. או לכל צדיק מלשון כלתה נפשי שחומד ואוהב את הצדיק וצדיק עצמו ואהבת הצדיק מחמת שעובד את הש"י ואוהב זה כאוהב את הש"י והיינו להנחיל אוהבי א"י כי יסוד צדיק והזיוג נעשה ע"י ולפעמים נמשך ע"י השפע למלכות ע"י הואו שהוא ת"ת ולפעמים רק מעצמו כמ"ש בכונות די אכלו בא"מ והיינו לכל צדיק וצדיק בין שהוא בחינת צדיק לבד בין שמחובר עמו וא"ו והמלכות הוא אוצרו ומתמלא ממנו והיינו ואוצרתיהם אמלא לכן חשבון ש"י כמנין קרי ולפי שאינם מוציאין לחוץ רק נעלם בנוק' לכן ש"י עולמת. א"י דיש כולו רק צדיק כל ימיו עוסק רק בצדקות ויש אינם עושים כרשב"י רק עוסקים בענינו עוה"ז וגם בצדקות אך כמה מצות תלוין בעסקי עוה"ז וזה שאינו עוסק בעוה"ז חסר מהם ולהיפך זה שעוסק בעוה"ז יחסר מלהתמיד כל ימיו רק בצדקות לכן אמר ואוצריתהם אמלא מה שמסגלין באוצר לעוה"ב אמלא חסרונם והיינו לכל צדיק כולו צדיק וצדיק שעוסק בעוה"ז וגם בצדקות:

מה שסדרו ממצרים גאלתנו ד' אלקינו מבית עבדים פדיתנו דעדיין לא נשלם זמן תיו שנה רק משלימין בשעבוד מלכיות והיינו פדיון שעבוד בעד שעבוד מצרים אבל ממצרים גאלתנו שלא ניתן להם הפדיון. א"י דכתב בזהר"ק בהקדמת הזהר אהא דאעלת אות פ' דפדיון מנוקבא בלא אתעדל"ת בתשובה ומע"ט דאיש וחריע תחלה יולדת נקבה ואזי צריך פדיון ליתן לסט"א וז"ש ממצרים גאלתנו ד' אלקינו כגון שבט לוי שעסקו בתורה ושמרו הברית מילה כמ"ש כי שמרו אמרתך וכו' וכיון שקבלו אלקותו היה גאולה מדכורא והם לא נשתעבדו בעבודה מבית עבדים שאר עם פדיתנו וז"ש כי פדה ד' את יעקב המון העם וגאלו ורד חזק ממנו בא"י גאל ישראל זה שהיה לו אתעדלית וי"ל גם המון העם נגאלו בזכות הלוים לפי שעה רק מחמת שלא היה בזכות עצמם הוצרכו לפדיון אח"ז בשעבוד מלכיות ות"ח פטורים מארנוניא כמ"ש כל קדושיו בידך וז"ש נחית בחסדך בלא אתעדל"ת רק בחסד עם זו גאלת זו דוקא כי בניהם יפדו אותם רק לעם זו היה גאולה בבחינת דכורא בלא פדיון. ברכות דף ג' ע"ב ות"ל משום מזיקין בתרי י"ל משום דשם ירת הוא שם אחד מע"ב שמות והוא דוחה הקליפות הובא בקה"י ונראה מה"ט מזלא דבי תרי עדיף ולכן בתרי אין חשש מזיקין כי תרי למפרע ירת ודוחה אותם וסם זה יוצא מס"ת ויחן את פני העיר דן ידין מאמר חית הובא ברגל ישנה. בערבית הפודינו מיד מלכים מלכנו הגואלנו מכף כל העריבים יל"ד דתחלה אמר מלכנו גם מיד גם פודינו ואח"כ לא אמר מלכנו ואמר גואלנו מכף גם מכל ועוד מכף הוא לשון